היא היתה כל כך רכה ושברירית. אף גם בעלת תוקף ועוצמה. היא עצמה לא ידעה מה מסתתר בתוכה. כולם החמיאו לה, שיבחו אותה, אמרו לה שהיא מיוחדת. אבל היא פחדה לשים את עצמה באור הזרקורים. העדיפה להישאר במגירה.
יום אחד נשמעה דפיקה על המגירה, וקול שלוחש : קומי, צאי לעולם!
יש בך משהו שאין לכולם! את מיוחדת!
אבל היא, איך אומרים, נהנתה לדשדש בבוץ, של הרחמים העצמיים, הכישלון, הביקורת וחבריהם הידועים לשימצה.
עד שיום אחד….
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
מלפפון… יואווו, אני לא יכולה איתך ועם הכתיבה האמיתית והדוקרת שלך!! כתבת כל כך נכון שאין לי מילים.
מלפפון חמוץ ממש אהבתי גם את הכתיבה וגם את התוכן
יש
לי
כוח
—
פשוט ידעתי,
שאת תותחית.
אהבתי,
מלאכית.
ישראלה. את מהממת.
ברמה אחרת.
?
לכן כתבתן מהמםםם
מלפפון חמוץ וצנצנת מיונז- מזדהה.
הצדפית מהאוקיינוס- הזדהיתי עם ההתחלה והכל ביחד ממש יפה!! אהבתי את החשיבה שלך!