שירים בהוקרה 1

(פרק 1/2)

כמחווה לכותבות השירים השופעות באתר, נקדיש השבוע את אתגר הכתיבה שלנו לשירים.

תודה לכל המשתתפות שהביאו שירים בהשראה מתאימה על פי ההוראות.

ונכון ש"נד-נד" ו"יונתן הקטן" הם לא שירים ממקור דתי, אבל בכל זאת אישרנו אותם ?

פנרס
בחלומי ישבתי על ספסל
בשערי העיר ירושלים
שלג כבד סביבי נפל
אך בי לא נגעו המים. (שולי רנד – הילד המשיח)

השלג הרווה אדמה
נחת בפתיתים לבנים
צבע בבוהק את הדממה
וכיסה זכרונות ישנים.

ולאן שלא פנה המבט
לבן הרחוב המוארך
דמעות קפואות על פניי
נקשו על השלג הרך.

הכל נצץ טהור מסנוור
טלית כיסתה את העולם
ורציתי לנצח להשאר
בתוך רגע קטן ומושלם.

שמש קרנה באדום בשמיים
ניסתה להפיג את הכפור,
השלג נמס, אחיזת עיניים
מתחתיו אספלט אפור.

ריקי
באלד באלד, ער קום שוין באלד באלד,
ער בין שוין באלד באלד דא,
נאך שנעלער ווי איר מיינט
באלד באלד, ער קום שוין באלד באלד,
איך בין שוין באלד באלד דא, און
מיר גלייבן אז נאך היינט

באלד באלד. בקרוב, עכשיו.
יבוא, שוב לא יכסה פניו.
יתגלה במלא הדרו.
יוריד, יבנה את ביתו.

באלד באלד, מהר משאתה חושב.
יביט בך במבט אוהב.
יראה לך את השכינה שירדה.
אלינו פה, לאדמה.

נעלה כולם לבית המקדש,
ניוולד מחדש.
לעולם טהור
מלא באור.
קרבן תודה בידינו.
מזמור לאלוקינו.

באלד באלד.
ער קימט שוין באלד.

רק תתפלל, ילדי.
והוא כבר יבוא.

*השיר באלד – נגע בנשמתי*

Harry
קודם כל,אני רוצה להתנצל על זה שאני גונבת לכן את האתגרים לאחרונה.
זה פשוט כיף, וכבר כתבתי באתגר הקודם שאני סדיסטית.
אז תתמודדו
הקטע הראשון לקוח מהשיר שלום בבית של עקיבא (החדש דנדש!!)

כל הרגעים הכי יפים
עכשיו אל מול עיניי צפים,
חופים לבנים כל הדרך.

בין דממה לזיכרון
יושב נשען לי על חלון,
השעון בי עצר מלכת.

שוב לא שאלתי שאלה,
הכל היה ברור בינתיים.
ידעתי שהגעתי כדי להשאר.

עוד נוריד את המסיכה
נרים פנים עד השמיים
נחזיק ידיים בלי להתבלבל.

פזמון:
עוד יעברו שנים
חיים של יחד.
ונבטח בכאב
נברח מפני הפחד.
כל מה שעברנו
רק חיזק
נאהב כמו בבית.

השמיים בהירים
בוא נפרוש כנפיים
נעלה לגבהים
בלי לחשוב פעמיים
כל מה שקיבלנו גם ניתן
נאהב כמו בבית.

(טוב, לא מסוגלת להמשיך מרוב רחמים על השיר ועקיבא.
הרסתי להם כל כך את השיר המושלם.
הולכת לשמוע את השיר בפעם המיליון, תודה שקראתן עד לכאן.
תודו שהסוגריים הכי מעניינים)

מהיטבאל
נד – נד, נד – נד.
רד – עלה, עלה ורד.

חפש למעלה, התאמץ.
שוב למטה, עד ארץ.

אם תסק שמיים שם הוא –
לו תציע שאול הנהו.

ברצונו הים הבקיע,
וברצותו – האדמה את פי'ה.

זוהי ידו ששלח במצריים,
והיה זהו ביתו שהחריב הוא.

והוא המדע, והוא היודע.
יודע את מה שיתרחש עוד לפני.

אין לו זמן ואין מקום,
הוא אמת והוא שלום.

נד – נד, נד – נד.
יורד – עולה, עולה ועד.

lilush
מממ האמת לא לקחתי התחלה של שיר, אלא קצת-לפני-פזמון וחלק-מפזמון.
שיר של לוי כהן, 'החיים הם מתנה'.
קצת שיניתי מהקונספט של השיר, וגם כתבתי לא לפי המנגינה…
והנה התוצאה;

'אִם תִּפֹּל,
אָז תָּקוּם,
– לֹא קָרָה כְּלוּם!!!

הַחַיִּים הֵם מַתָּנָה
אָז פָּשׁוּט תַּגִּיד תּוֹדָה
עַל כָּל רֶגַע בָּעוֹלָם,

תִּסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב
אֶת הַצָּרוֹת כְּבָר תַּעֲזֹב,
רַק ה' נוֹתֵן,
וְרַק ה' לוֹקֵחַ'

שְׁעָרִים לְךָ סוֹגֵר
וַאֲחֵרִים אָז הוּא פּוֹתֵחַ
לֹא רוֹצֶה שֶׁתְּוַתֵּר,
תֹּאמַר שֶׁאֵין בְּךָ עוֹד כֹּחַ
אַתָּה מְסֻגָּל לְעוֹד יוֹתֵר
לְךָ בְּלִי סוֹף תָּמִיד מוֹכִיחַ

לְעוֹלָם לֹא תִּוָּתֵר
לְבַד, בּוֹדֵד.
תָּמִיד תָּמִיד תִּשָּׁאֵר
בֵּן שֶׁלּוֹ,
הֲכִי הֲכִי הֲכִי הֲכִי הֲכִייי!

קלידוסקופ
מתוך השקט
(כתבתי את המילים לפני כמה שבועות על השיר המקורי וכשראיתי שיש כזה אתגר החלטתי להעלות אותו. תהנו)
-נא לקרוא לפי המנגינה-
בשקט שסביבך
רק את זו ששומעת
קולה של צרחתך
שמעולם לא צרחת
צעדים
של אנשים
דממה בלי שום קול
ורק הקיר בולע הכל
עיניים אדומות
משריפה פנימי—ת
דמעות שלא בכית
ישטפו לך את הכל
בתוך הלב
שרועד בשק–ט
לסבול יותר הוא לא יכול
כמה בכי יש בשחור
וצרחות
בלי שום קול
כי בשקט יש עולם
דומם, אפל, מורדם
שדים שבקירות
ישירו מנגינות…
דממה
שות—קת
כמה בכי יש בשחור
וצרחות
בלי שום קול
כי בשקט יש עולם
דומם, אפל, מורדם
שדים מהקירות
ישירו מנגינו—ת
שתיקה
צוע–קת
בתוך האופל
רק את זו שבור—חת
מ-כל העולם
מהעיניים ש-ל כולם
את בורחת מ-עצמך
והשיע–ר מתנו-פ–ף
את רצה, כולך מ-זיעה
ובדרך מ-נסה
טיפה לנשום קצת
וגשם ששוצף פתאום
ממלא לך את ה-כל("ל-נ-ש-מה")
הגב שלך רו-עד
בקול דממה דקה
שורד כל סערה
כמה עצב יש בקור
כמו לרוץ בלי לעצור
כי דמעות שלא יוצאות בפנים נא-גרות
איך אפשר שלא לבכות
אפילו ב-שתיק-ות
ילדה,
תנשמי
כמה עצב יש בקור
כמו לרוץ בלי לעצור
כי דמעות שלא יוצאות
בפנים נא-גרות
איך אפשר שלא לבכות
אפילו ב-שתיק-ות
ילדה,
תנשמי.

ליפסום
טוב, לא יודעת למה, והרבה מאוד זמן זה לא קרה, פתחתי את הלשונית של 'מאתגר-עט' בסרגל.
קראתי מה האתגר, וחשבתי שזה לא בשבילי, אבל הבזיק לי רעיון חמוד, אז משתפת:)
השיר המקורי: we want moshiach now, we don't want to wait
השיר שלי: we have moshiach now, the geula is her!
אמן, אמן, אמן, אני כל כך רוצה! עד מתיי!

נועה
את האמת שאת השיר הזה אני כתבתי ואני נורא מחוברת למילים שלו. כתבתי אותו לחברה שלי שיש לה איזה ניסיון כלשהו ורציתי לעודד אותה קצת אז עכשיו אני אכתוב את השיר בשבילכן…
גם את יכולה-

בית ראשון:
ככה בלילות אני כותבת לך מילים
רק רוצה לתת לך עוד כוח לחיים
בעוה"ז ישנם הרבה קשיים וכאבים
אבל זכרי הבורא איתנו לעולמים.

סך הכל רציתי להיות שם בשבילך
לתת כל מה שיש לי ולגרום לך לחייך
רק רוצה לאמר אל תאבדי תאמונה שבך
כי יש בך כוחות מיוחדים כל כך!

פזמון:
גם את יכולה
ומי החליט שאסור לך לטעות
אני אתן לך סיבות שיתנו לך כוחות
רק הושיטי אלי את היד

בית שני:
אם תסתכלי אל השמיים הכחולים
תראי באופק יש תקווה וגם את יכולה
אז אל תפחדי תקומי ותתמודדי עם הקשיים
יום יבוא והוא יאיר את החיים

פזמון:
גם את יכולה…..

מעבר:
יש לך עיניים שרואות את הכל מעל הכל
וחיוך מתוק שלא מסתיר הוא רק מראה הכל
את יפה כשאת שמחה אני בך מאמינה
שתשברי את הגלים ותתגברי על מכשולים!

פזמון:
גם את יכולה…

בית אחרון:
יותר לא ניפול! יותר לא ניפול כי נצחנו עכשיו!
את לעולם לא לבד הוא איתך יד ביד
תדעי כן את יכולה!