מתמודדים עם הפחד

לפרק הקודם

בואי, ספרי איך את מתמודדת עם הפחדים הקטנים והמוסתרים שלך? יכול להיות שיהיה לך רעיון שלא חשבנו עליו…

 

(פרק 2/3)

אין אחד שאין לו נעליים מצחינות.

פשוט לא חושבים,
עושים את הדבר הוא הפך הפחד.

דמעות מתוקות

משתרעת על המיטה
בוהה בתקרה
הלב מכווץ
מפוחד
אמא'לה
יום אחד אמא שלי תכריח אותי ללכת לפסיכולוגית
וכולם יצחקו עליי
———————————
עכשיו קצת שמח שיהיה פה 🙂
אה, ועוד משהו שאני נורא דואגת עליו
שבמבי תגיד פתאום שבנות מתוקות, בגלל כמה סיבות אני נאלצת לעשות הפסקה לא קצרה עם הסיפור, קרי, רק כשאני אהיה בת 17 היא תמשיך אותו (עוד 3 שנים 🙂
ואני אשאר במתח ולא יצליח לישו בלילה מרוב פחד מה יקרה עם שירה ואורי ושמשי ויוני 🙂

Harry

אני מפחדת שאחיי האהובים ימצאו את המחבוא הסודי שלי.
איזה אוצרות יש שם.
אל תשאלו.
מחברת שבה אני כותבת שירים נוגים ואופטימיים כאחד.
מחזיק מפתחות מכיתה ד'.
עטיפה של סוכריית טופי.
(שומרת למזכרת, אלא מה?! כבר 4 שנים זה מחזיק שם יופי)
תמונה מביכה שלי(יש לי תחביב מוזר,ל הסתכל בתמונות הכי פדחניות שלי ולרדת על עצמי)
ועוד😊
עכשיו, אתן בטח במתח.
'איך היא מצליחה לשמור על המחבוא'?
זה מינימום פורט נוקס 2, כן?!
פשוט וקל.
ריססתי שם בושם בכמויות, הקרבתי את הבושם היקר שלי למען המטרה הנעלה הזאת.
ואין.
הברנשים לא מעיזים להתקרב למקום.
בנים הם כזה עם..🙈
אם שאלתן, אני דווקא נהנית מהריח.
בקורונה בכלל זה היה שימושי, ניטרל מחלות.

אחת

קורה , אז מה ?
זה כמעט בדוק
שכל אחת מ-שותפות ובחיים בכלל
עברה, משבר, וחזרה וזו שעדין שם תקועה
לבד.
ואלי היא עוד תחזור מחר?!
לא יודעים..
כולנו בחיים איננו מלאכיים ועוברים משברים
לפעמיים קמים ולפעמים.. בדרך
בהצלחה לכולנו בהמשך הדרך(:

גל קוצף

אני מתמודדת יופי טופי.
עליי נכתב המשפט: "היא תמיד תעשה את מה שהיא מפחדת ממנו" אז זו אני, תכירו!
מה לעשות זו הדרך הכי קלה שלי להתמודד עם פחדים.
מקווה שעזרתי לכן…

לא כותבת עם השם הקבוע באתר

אמא'לה.
למה?
מבולבלת.
שוכבת.
על המיטה.
בוכה.
היא גילתה.
את הסוד.
שלי.
גילתה.
איך קוראים
לי.
בשותפות בדרך.
ואמרה לי
שבחיים.
לא חשבה
שזו אני
כי
אני לא כזו
רגשנית.
ולא ידעה
שהאמת והרגש
עם הפחד
שיגלו מי אני
מוחבאים
עמוק בלב.
שטופת זיעה קרה.
השעה שלוש וחצי.
חשוך.
מפחיד.
מה. זה. היה?
באמת היא גילתה?
לא.
זה היה סיוט לילה.
נ.ב – לא כתבתי עם השם האמיתי שלי באתר מחשש שהחלום הזה יתמשש.
בררר.

S.h.i.e.l.d

בעתה..רעד..חרדה..חלחלה..אימה…

כל מילות התיאור האלו, הולמות במדויק את התחושות שלי כשאני מפחדת..

כן, אני בן אדם פחדן..
(למרות שכלפי חוץ כולן בטוחות שאת יצר הפחד שלי הרגתי בתענית או משהו…)
ובכן, לא.
אני טיפוס מפוחד, ומלא חרדות כרימון בשל ועסיסי.
מה עושים?
בעבר הייתה לי קביעות עם אבא שלי בספר "חובות הלבבות", שער הביטחון. קטעים קצרים ומלאי תוכן וחיזוק.
יש גם את הספר "אני מאמין" המלקט מכתבים מהרבי לחיזוק האמונה והביטחון.

בצד הגשמי, תמיד אפשר להתחבא מתחת לשמיכה
(למרות שחם שם, וזה לא באמת יעזור לאף אחד)
אפשר לבכות בכי תמרורים על מר גורלי
(לבכות זה משחרר, אבל במינון)
ואפשר פשוט לנשום עמוק, להרגע .
להבין שהכול בהשגחה פרטית, ויש מישהו למעלה ששומר עלינו תמיד, ורוצה רק בטובתנו..
ולעסוק בדברים משמחים ומרגיעים..
כל אחת בתחום העיסוק התרפיסטי שלה.
(אני למשל אוהבת לקרוא.. זה מרגיע)
ובכן המסר הובן..

דמעות מתוקות

מפחדת
שלא ירשו לי
להיות בשותפות בדרך
אחרי השיחה איתך
יש לזה סיכויים.
אוף.
תרחמי עליי, אמא.

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

ראש הרשימה

למידה מטעויות זה משהו שאני עושה המון בעל כורחי, אבל זה לא ערך עליון בעיני

מתמודדים עם הפחד

אני רואה מולי מלא בנות שהיו רוצות להיות חברות שלי, אבל אני מתביישת מהן בטירוף

הוסיפי את התגובה שלך:

5 תגובות
  1. פרפר הגב

    כל אחת פה מצחיקה יותר מהשניה
    בעצם לא כולם, רק הראשונות.
    דמעות מתוקות את מאמי😘

  2. motek הגב

    זה כזה כיף לראות איך כל אחת עם הכיוון חשיבה שלה.
    נהנתי לקרוא!!

  3. נמר מחושל הגב

    אוי דמעות מתוקות הצחקתני😂😂😂

  4. פרח וורוד הגב

    במבי בת 15??????????????
    אין מצב.

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?