מה יותר קל לך – ?
לשמוח ביחד עם חברה,
או לכאוב ביחד איתה… ?
#בסוף אני יעלה סיכום של מה שאני חושבת לגבי התשובות שלכן 🙂
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
38 תגובות
גם וגם
שיהיה רק שמחות!
ברור שלשמוח. קלל…אני אוהבת אנשים עם אופי שמח 🙂
באותה מידה, אני חושבת.. שניהם קורים בלי שאני ארצה אפילו
ההעדפה שלי לשמוח איתה,זה קודם כל.
שיהיה לה שמח.
מה יותר קל לי?
אני חושבת ששניהם באותה מידה, ואפעם לא מדדתי אתזה בקל או קשה אז אני לא ממש יודעת.
פעם, היה לי הרבה יותר קל לכאוב. שמחה של חברה היתה גורמת לי לקנאה..
עבדתי על זה מלא, והיום אני נהנית לפרגן ולשמוח ביחד עם החברות.
מסכימה עם התגובה של סימן קריאה
לשמוח עם חברה יותר קל לי
אבל לי ספציפית יש כן גם אתגר עם זה כולם אומרים שאני יבשה ?[תכלס]
אך עדיין לשמוח יותר קלל
מה יותר קל?
לשמוח איתה, חד משמעית.
להרגיש כאב של מישהו, זו דרגה אחת מעל להרגיש שמחה.
נראלי שתיהם באותה מידה.
האמת היא שאולי לכאוב… כי כאב אני מרגשה גם קלפיי מישהו שאני יכולה אפילו לא להכיר, למשל כשמישהו חולה ומבקשים להתפלל עליו…
אבל לשמוח זה יותר קשה, אבל זה ממש אפשרי! וכמובן שקרה לי כששמחתי עם חברה שלי והייתי הכי שמחה בשבילה! אבל אני זוכרת יותר כאב…
ככה אנחנו אנשים היום) (לא כולם!!!!!!)
אבל בסוף כל סוף חבר אמיתי הוא זה ששמח איתך!
ואהבתה לרעך כמוך) כשלי שמח אני הכי שמחה! אז גם כשקורה משהו שמח לשני אני צריכה להיות ממש שמחה!
אני שמחה עם חברה בהרבה פחות מאמץ.
אבל שני הדברים מגיעים בלי הזמנה. משתדלת לעשות את הדבר הנכון ביותר לסיטואציה…
משתדלת ומצליחה.
לפחות לדעתי:)
קל יותר-לשמוח,ברור.
אבל מיוחד וגדול יותר בעיניי,זה לדעת גם לכאוב יחד.
לשמוח:)
למה יש שאלה כזה בכלל? אני חושבת שאם את אוהבת מישהי באמת, שהיא חשובה לך וכל זה.. זה לא ישנה לך כלום באותו רגע.. תעדיפי שיחזור לה החיוך לפנים.. שהכל יהיה לה בסדר.. תהיי איפה שהיא תצטרך אותך.. הכי פשוט.
אני חושבת שלכאוב ?
לשמוח איתה
לשמוח
מעדיפה לשמוח! זה גם הרבה יותר כייף, חיבוקים וקריאות רמות, זה כיףף.
אבל כשצריך, אני עושה את שניהם בלי שום קושי. זאת אומרת, שאם לה עצוב אז גם לי עצוב.
כואבת איתה.
ואם היא שמחה אז גם אני נידבקת. וחוץ מזה, שבטבעי, אני בת אדם שמחה?
תכלס, שניהם באים לי כמעט טבעי.
אזזז… שאלה מכשילה!
תלוי איך את מגדירה כל אחד מהם…
קל לי לשמוח אם זה כאילו צחוקים וזה, וקל לי לבכות אם זה מישהו קרוב שקרה לו משהו.
לשמוח!!
תלוי איך את מגדירה כל אחד מהם…
קל לי לשמוח אם זה כאילו צחוקים וזה, וקל לי לבכות אם זה מישהו קרוב שקרה לו משהו.
אני אוהבת לשמוח עם חברה!!!
גם אם זה דבר שקצת רע לי וטוב לה אין כמו השמחה שלה. כי כשהיא שמחה נהיה גם לי שמח!
כמובן שגם היא יכולה להיות עצובה לפעמים… היא לא כל יכולה…
לשמוח.
לכאוב.
האמת שאף פעם לא הקדשתי לזה מחשבה עמוקה יותר מדי, אבל באמת שכאני שומעת על משהו עצוב לע שקורה לחברה הרבה יותר קל לי להיות איתה מאשר כשאני שומעת שיש לה משהו שמח, שאז אני מרגישה שזה לא נוגע אלי כל כך.
לכאוב, חד משמעית.
קל לי יותר להגיע לכאב מאשר לשמחה. אני אפילו לא צריכה להתאמץ, הוא מגיע אוטומטית בלי הזמנת כבוד ונשאר לאורך זמן.
אבל שמחה היא פנימית ועוצמתית יותר ועד שהיא מגיעה, קשה להשאיר אותה לאורך זמן ולהדביק בה אחרים, שיהיו *באמת* שמחים, ולא רק ינסו להדביק חיוכים מזוייפים.
לשמוח
כי כדי להרגיש את כאבה עליי להרגיש את מה שגורם לכאב בזה עבודה כפולה ויוצר קשה כשאני רואה את החייוך על פניה כבר אני שממה איתה כי היא שמחה לא משנה מה…
אמהלה איך אני אוהבת את השאלה הזו. וכמה עצוב שנראלי קל יותר לכאוב איתה?
לכאוב דורש יותר. אבל אחרי שאתה מתרגל לכאוב עם מישהו מסוים הרבה פעמים, פתאום הרבה יותר קשה לך לשמוח איתו.
(מדגישה- לא רק 'לשמוח בשמחתו', אלא באופן כללי. לעבור לתקשורת על תדר שמח יותר – קשה מעט אחרי שהתרגלת שרוב התקשורת עם מישהי מסוימת היתה על תדר הכאב.)
וממש אהבתי את השאלה החכמה הזו, אגב.
לשמוח איתה-הכי אוהבת לראות אנשים מאושרים.
לכאוב גם, אבל לפעמים קורה שאני משתוקקת לעזור ולא יודעת איך, ואם אפשר בכלל. אז זה קשהה.
אם מדובר על חברה קרובה – שתיהם.
מנסה לחשוב על סיטואציה שקשה לי – רק אם זה נוגד את מה שאני חושבת, ובשבילה זה שמח\עצוב
בכללי – אותו דבר, לגמרי:)
לשמוח איתה
חד משמעית
לא תמיד אני יודעת איך להגיב בכל סיטואציה שהיא…לא יודעת מה הצד השני מצפה שאגיב אז לא יודעת. ניראלי גם וגם
לשמוח
לכאוב.
ישראלההההה.
התגעגעתי
התגעגעתי
התגעגעתי.
אני מקאנה בחברות שלי שהם בהקבצות גבהות,מאוד מקאנה.
זה כל כך קשה שהם חוזרות מדברות על השיעור,לאידעת אוף.כישלון,שאנ….
לשמוח איתה ברור
אני לא מסוגלת לשמוע קשיים של אנשים מספיק לי שלי?