היי אני מרגישה לאחרונה שאני עושה דברים בצורה חיצונית.. ולא באמת בעבודה פנימית עם עצמי אלא חשוב לי שעוד אנשים יראו ויגיבו..
ואני כל כך רוצה להגיע למצב שלם שבו אני יעשה דברים בלי שאני יצטרך את העידודים האלה מבחוץ..
מישהי פה יודעת באמת איך אפשר להגיע למצב כזה?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
12 תגובות
תאכלי שוקולד.
דבר ראשון.
אל תפחדי מעצמך. אל תחששי לגלות על עצמך דברים שלא היית רוצה לדעת שקיימים בך. תהיי מודעת מאוד לרצון האמיתי שלך בכל פעם שאת עושה משהו. אל תשקרי לעצמך ש"אני עושה את זה לשם שמיים" כשבעצם את עושה את זה לשם הישות שלך.
דבר שני.
תלמדי חסידות. הרבה.
תקראי סיפורי חסידים. הרבה.
דבר שלישי.
זה מתמתן מעצמו בגיל מאוחר יותר, כשכבר פחות חשוב לנו מדעת הסביבה.
דבר רביעי.
בהצלחה! רק ככה תהיה חסידה.
ואו ברכי אני ממש אוהבת את התגובות שלך!!!
את ממש עונה לעניין!!!
קודם כל עצם זה שאת רוצה זה כבר מעולה!!
אני מציעה לך לעשות דברים טובים ומעשים יפים בלי שידעו מזה דווקא בגלל שאת אומרת שאת עושה בגלל החיצוניות.
כשתעשי דברים ולא ידעו מזה אולי בהתחלה תרגשי החמצה אבל בסוף את תביני שזה מתנה!!
תתחילי מדברים קטנים.
סומכת עלייך!! 3>
הגיע יהודי אחד לרב\אדמור\הרבי (אני לא זוכרת בדיוק) ואמר לו שהוא מרגיש שהוא עושה את המצוות בלי חשק בכלל והוא ממשיך לעשות רק בשביל החיצוניות וןהרושם. אז הרב\אדמור\ הרבי, אמר לו שגם אם הוא עושה בשביל הרושם בסוו של דבר זה יגיע מפנימיות ומבפנים.
"מתוך שלא לשמה יבוא לשמה"
יש סיפור נוסף שבזמנו של האמוה"ז ניגשו אליו כמה מתנגדים ואמרו לו שהחסידים שלו סתם מתיימרים בחסידות, עפים עליה אבל לא באמת מיישמים מבפנים, וזה סתם משחק כלפי חוץ. אדמו"ר הזקן ענה להם שבסופו של דבר זה יחדור לפנימיות של החסיד, והוא יהיה כזה באמת!
דבר ראשון,
תמשיכי לעשות!
גם אם זה מרגיש לך לא אמיתי "המעשה הוא העיקר"!
איך מגיעים לעבודה פנימית?
על ידי לימוד שיחות, השתתפות בהתוועדויות…
הרבה התבוננות –
במטרה להבין עם עצמך שאת באמת רוצה את זה ואת לא עושה את זה רק בשביל התגובות.
קודם כל, זה שאת רוצה- זה כבר טוב!
רואים שזה כואב לך. מזדהה המון!!
אמרו פעם לאיזה רבי (אני חושבתת האדמור הזקן) שהחסידים שלו צבועים, הוא ענה(תקנו אותי אם אני טועה) : שצובעים בד, הצבע חודר למשטח שזה עליו.
קיצעעער, ענו לך מה לעשות..
אזז.. הצלחותתת:)
נראה לי שזה מגיע מחוסר בטחון במה שאת עושה ולכן את תמיד מחפשת אישורים מהסביבה. אם כך, הפתרון הוא שתעצימי את עצמך, תחמיאי לעצמך,תחפשי ותסתכלי על הטוב שבך. ועם עבודה עצמית יומיומית על הדבר הזה, תרגישי שהצורך באישור מהסביבה פוחת..
הרבה הצלחות!
קורה המון, ולא רק לך יקירה! הרבה אנשים עושים את זה בעיקר בגלל הרושם שזה יעשה כלפי חוץ… וזה נורמלי וטבעי. אז דבר ראשון: תרגעי.
דבר שני: את רוצה שזה יגיע ממש מתוך רצון עז שלך לעשות את זה לא בגלל מה ״שיגידו כולם״ ומה ״יחשבו כולם״ – וזאת כבר התקדמות יפה מאוד. אז כל הכבוד לך! ??
תקראי המון שיחות, סיפורים חסידיים, סרטונים של הרבי, דברים שמאוד מחזקים רוחנית וכל מני הסברים יפים על המצוות, שיגרמו לך לקיים אותן מתוך רצון אמיתי, ולשים לב יותר למשמעות שבכל מצווה…
תחקרי ותשימי לזה לב יותר, כי זה באמת יכול לשפר את הרצון שלך!
בהצלחה יקירה;)
דבר ראשון, את חייבת להמשיך לעשות אותם גם גם את מרגישה שזה לא בא מפנימיותך כי תוך כדי שאת מקיימת מצוות או כל דבר אחר זה ישפיע על הנפש שלך וזה יבוא מתוכך ואת תרצי לעשות את זה.
מזדהה.. תנו עיצות דחוףףףף!