הכל מתחיל מזה שעושים דברים בשביל הרושם. כשזה לא בא ממקום אמיתי, אז ברור שכשתהיי עם עצמך יהיה לך קשה. זה ההפך בגמור מחסידות חב"ד – שדורשת פנימיות, עבודה אמיתית עם עצמך בלי שום קשר לסביבה. מה שכן, תחשבי על זה שאת מי שאת צריכה "להרשים" באמת – זה את הקב"ה ואת הרבי. והם רואים אותך תמיד, בכל מקום וממילא יש לך תמיד את האפשרות להרשים אותם. בהצלחה יקרה מאחלת לך (וגם לי) שתזכי לעבוד את ה' מתוך אמת פנימית.
בואי נדבר תכלס רוב האנשים עושים דברים בשביל רושם… יש דווקא רושם טוב להיות חסידית להצליח בלימודים וכו אבל הבעיה מתחילה כשאת חושבת כל היום על הרושם כשאת רוצה להרשים בת מסויימת או שכשאת לא מרשימה מישהי את מרגישה מרוקנת… הדבר שצריך לעשות בשביל לבטל את הרושם ההרסני הזה הוא עבודה פנימית. מה זה אומר? את צריכה לעבוד על עצמך ולהגיד לעצמך מידי יום כמה פעמים ביום אפילו כל שעה שאת שווה כמו שאת. את לא צריכה להרשים אף אחת. אני מודעת לזה שזה נשמע טיפשי לדבר אל עצמך… אבל זה עוזר מניסיון. אחרי שעשית את זה אבל על אמת, תעשי לפחות פעם אחת ביום לא משהו בשביל רושם תסדרי את החדר אבל לא אחרי שאמא שלך מבקשת אלא סתם מעצמך תעזרי למישהי אבל אל תצפי לתופים ומחולות… לאט לאט את תראי שאת סולדת מרושם שלילי ופונה לחיובי.. מאחלת לך הרבה בהצלחה!!! נ.ב סליחה על האורך…
וואו אני פשוט מבינה אותך!! לי נגיד זה קרה בחופש לא קיבלו אותי לאורו (הפסד שלהם?) ואמרתי אוקי אם גם ככה לא קיבלו אותי אז אינלי מה להרשים יותר.. וכמה ימים הלכתי בלי גרבים שיער פזור וכו ואז תפסתי תצמי כאילו בונא את מתנהגת כמו חסידית רק בשביל אנשים?? אז זה לא שווה אם זה לא בא ממני.. והישתנתי ברמות וגם תשרי עזר קיצר עכשיו בה זה בא ממני ולא בשביל להרשים אפחד וטיפ קטן ממני:לפעמים אני עושה לעצמי מבצעים קטנים כמו שבועים אמרתי מנחה קונה לעצמי נעלים שרציתי או כל דבר אחר.. הצלוחס והעיקר שזה יבוא ממך?
כן.. שאת בטוחה שאת חסידית (לא מחייב שאת באמת חסידית אבל שאת חושבת) ופתאום לא מקבלים אותך לדברים זה כמו כאפה לפנים ועכשיו שאני מסתכלת אחורה מבינה גם למה לא קיבלו אותי.. כי זה לא בא ממני התנהגתי בשביל להרשים! ועכשיו ב"ה זה מגיע מבחירה אישית שלי יכולתי לסגור את כל הבסטה הזאת ולהיות מה שבא לי אבל אני יודעת שזה לא אמת! ובה היתי בתשרי הישתנתי מהקצה לקצה (נציגה באחות מפקדת בצה לא סתם חח?) ועכשיו כיף לי כי זה אני האמיתי בלי להרשים אפחד כי אני לא צריכה אתזה (חוץ מאת הרבי והקבה!!)
זה קורה להרבה…. מבינה מאוד… זה קשור מאוד לביטחון עצמי.. כשאת בטוחה בעצמך שאת מספיק טובה סתם ככה , לא תצתרכי להרשים אף אחד… כי למה להרשים ולנסות להראות שאת מושלמת אם מכירה בעצמך את הטוב… ממליצה לך לקרוא את הפוסט באתר שנקראה 'ביטחון עצמי' משכתבה אותו הסבירה בצורה מאוד יפה מה זה בדיוק…
אני מתכוונת שאין לי הבעיה להדליק ולכבות את האור גם בשבת אם אף אחד לא רואה..
וואו. זה עצוב. וזה כבר קשור עם אמונה בה', בתורה ובמצוות. יש לך שאלות? תחפשי תשובות! הן קיימות! את לא צריכה להיות יהודיה בשביל אף אחד, חוץ מאשר בשביל עצמך והנשמה שלך!!!
קודם כל, ממש מזדהה איתך. גם אני קולטת אתעצמי הרבה פעמים עושה דברים בשביל רושם, ואחר כך שואלת: מה, אם אין לי תמונות מהפעילות צ"ה להראות לחברות לא היה שווה? אם לא יודעים על החברותא שלי אם אחת הבנות "קצת בשוליים" בכיתה, החברותא הזו לא שווה? וחוצמיזה, כתוב בגמרא ש"אשתמש בתגא חלף" והרעבע מסביר שמי שעושה מצווה ומקבל עליה הרבה הערכה וכבוד-זה השכר שהוא קיבל עליה, והוא לא יקבל עוד שום דבר נוסף… אז מה? כל מה שאני עושה לא שווה כלום? והאמת היא, שדבר ראשון רושם הרבה פעמים כן חשוב וכן משפיע. מה לעשות שמי שנקראת ילדה חסידית ממילא מתחברת עם בנות חסידיות, וחייבת לבא לכל ההתוועדויות והשיעורים כדי לא לקלקל את שמה, וחייבת להיות מפקדת וכו' וכו'… ותכלס העיקר זה לעשות. לא משנה מה הסיבה… איך אומרים? "המעשה הוא העיקר"… וחוצמיזה, אני גם לא באמת בטוחה שהכל בשביל רושם… לדעתי זה רק נראה לך. תבדקי אתזה. תכנסי בשבת לחדר, תסגרי את הדלת, ורק תכבי ותדליקי את האור. זה הכל… לא מצליחה, נכון? אפילו שאף אחד לא ידע ואף אחד לא רואה… אז בכל זאת ה' חשוב לך והרעבע חשוב לך 🙂 עכשיו, כשאת כבר יודעת שאת לא כזו גרועה, את יכולה להתקדם, כי זו העבודה של חסיד תכלס, תמיד לעבוד ולהתקדם… (מכירה את המשל על הבן של המלך שאבא שלו נעלם?מה הרעבע כותב שהוא עושה? "מחפש בדרכי אביו"… בודק מה המלך עושה ומנסה להתקדם ולעשות גם… וזה מה שמחזיר את המלך לארמון-גורם להתגלות של הרעבע) ומזה לעבוד?לראות איך את עושה דברים לא בשביל הרושם, ברור שאי אפשר להתהפך בבת אחת, אבל לאט לאט, בקטנה… כל שבוע נגיד, לקחת החלטה טובה קטנטונת שרק את והרבי יודעים עליה… או כל יום לעשות 3 דברים רק בשביל הרבי, אפשר גם להשקיע ממש ממש בפעילות צ"ה ולא לצלם… מה שמדבר אליך 🙂 וכדי שבכל זאת יהיה לך דירבון קטנטן-במקום ההערכה מהחברה שבטוח תחסר לך תכתבי לרבי פעם בשבוע במה התקדמת…
וואו אבל זה כ"כ לא צריך להיות ככה לרוב האדם עושה זאת כדי לקבל אישור והערכה מהסביבה שאני בן אדם בסדר ולא חושבים עליי ככה וככה וזה פשוט טעות כי ברגע שהאדם עושה משהו בשביל הרושם לא משנה כמה הוא ינסה לא להראות שהוא עושה כדי להרשים מישהי המישהי תמיד תמיד ירגיש שזה רק להרשים אותה והיא מהר מאוד תאבד עניין ועזבי אנשים את לעצמך את צריכה למצוא מי את מה האמת שלך וברגע שתמצאי יהיה לך הרבה יותר קל בלי הצורך לקבל אישור והערכה מהסביבה ושתדעי שברגע שתהיי את אנשים הרבה הרבה יותר יעריכו אותך בתור בן אדם
19 תגובות
הכל מתחיל מזה שעושים דברים בשביל הרושם.
כשזה לא בא ממקום אמיתי, אז ברור שכשתהיי עם עצמך יהיה לך קשה.
זה ההפך בגמור מחסידות חב"ד – שדורשת פנימיות, עבודה אמיתית עם עצמך בלי שום קשר לסביבה.
מה שכן, תחשבי על זה שאת מי שאת צריכה "להרשים" באמת – זה את הקב"ה ואת הרבי. והם רואים אותך תמיד, בכל מקום וממילא יש לך תמיד את האפשרות להרשים אותם.
בהצלחה יקרה
מאחלת לך (וגם לי) שתזכי לעבוד את ה' מתוך אמת פנימית.
פוסט בול בשבילך
https://shutafotbaderech.co.il/lessonl/%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99-2/
וואי ממש קשה היה איזה פוסט לפני כמה ימים על ביטחוון עצמי… ממש יכול לעזור לך
הי, אני מזדהה מאוד עם השאלה..
אין לי מה לענות לך.. אבל מה שכן, אני לא חושבת שזה קשור לביטחון עצמי..
זה מאוווד קשור לפי דעתי….
בואי נדבר תכלס רוב האנשים עושים דברים בשביל רושם…
יש דווקא רושם טוב להיות חסידית להצליח בלימודים וכו
אבל הבעיה מתחילה כשאת חושבת כל היום על הרושם כשאת רוצה להרשים בת מסויימת או שכשאת לא מרשימה מישהי את מרגישה מרוקנת…
הדבר שצריך לעשות בשביל לבטל את הרושם ההרסני הזה הוא עבודה פנימית.
מה זה אומר?
את צריכה לעבוד על עצמך ולהגיד לעצמך מידי יום כמה פעמים ביום אפילו כל שעה שאת שווה כמו שאת. את לא צריכה להרשים אף אחת.
אני מודעת לזה שזה נשמע טיפשי לדבר אל עצמך… אבל זה עוזר מניסיון.
אחרי שעשית את זה אבל על אמת, תעשי לפחות פעם אחת ביום לא משהו בשביל רושם תסדרי את החדר אבל לא אחרי שאמא שלך מבקשת אלא סתם מעצמך תעזרי למישהי אבל אל תצפי לתופים ומחולות…
לאט לאט את תראי שאת סולדת מרושם שלילי ופונה לחיובי..
מאחלת לך הרבה בהצלחה!!!
נ.ב סליחה על האורך…
זו בדיוק העבודה של חיזוק הביטחון העצמי..
וואו אני פשוט מבינה אותך!!
לי נגיד זה קרה בחופש לא קיבלו אותי לאורו (הפסד שלהם?) ואמרתי אוקי אם גם ככה לא קיבלו אותי אז אינלי מה להרשים יותר.. וכמה ימים הלכתי בלי גרבים שיער פזור וכו ואז תפסתי תצמי כאילו בונא את מתנהגת כמו חסידית רק בשביל אנשים?? אז זה לא שווה אם זה לא בא ממני.. והישתנתי ברמות וגם תשרי עזר קיצר עכשיו בה זה בא ממני ולא בשביל להרשים אפחד וטיפ קטן ממני:לפעמים אני עושה לעצמי מבצעים קטנים כמו שבועים אמרתי מנחה קונה לעצמי נעלים שרציתי או כל דבר אחר.. הצלוחס והעיקר שזה יבוא ממך?
בלי גרביים ברחוב?
כן.. שאת בטוחה שאת חסידית (לא מחייב שאת באמת חסידית אבל שאת חושבת) ופתאום לא מקבלים אותך לדברים זה כמו כאפה לפנים ועכשיו שאני מסתכלת אחורה מבינה גם למה לא קיבלו אותי.. כי זה לא בא ממני התנהגתי בשביל להרשים! ועכשיו ב"ה זה מגיע מבחירה אישית שלי יכולתי לסגור את כל הבסטה הזאת ולהיות מה שבא לי אבל אני יודעת שזה לא אמת! ובה היתי בתשרי הישתנתי מהקצה לקצה (נציגה באחות מפקדת בצה לא סתם חח?) ועכשיו כיף לי כי זה אני האמיתי בלי להרשים אפחד כי אני לא צריכה אתזה (חוץ מאת הרבי והקבה!!)
את מדהימה!!!
זה קורה להרבה…. מבינה מאוד… זה קשור מאוד לביטחון עצמי.. כשאת בטוחה בעצמך שאת מספיק טובה סתם ככה , לא תצתרכי להרשים אף אחד… כי למה להרשים ולנסות להראות שאת מושלמת אם מכירה בעצמך את הטוב… ממליצה לך לקרוא את הפוסט באתר שנקראה 'ביטחון עצמי' משכתבה אותו הסבירה בצורה מאוד יפה מה זה בדיוק…
אם אף אחד לא רואה אין לי בעיה להדליק ולכבות את האור…
גמלי..
למה שתהיה?
מה זה אסור?
אפפם לא שמעתי על משהו כזה..!
חחח כתוב שם בשבת!!
מצחיקותתת
אני מתכוונת שאין לי הבעיה להדליק ולכבות את האור גם בשבת אם אף אחד לא רואה..
וואו. זה עצוב. וזה כבר קשור עם אמונה בה', בתורה ובמצוות.
יש לך שאלות? תחפשי תשובות! הן קיימות!
את לא צריכה להיות יהודיה בשביל אף אחד, חוץ מאשר בשביל עצמך והנשמה שלך!!!
קודם כל, ממש מזדהה איתך. גם אני קולטת אתעצמי הרבה פעמים עושה דברים בשביל רושם, ואחר כך שואלת: מה, אם אין לי תמונות מהפעילות צ"ה להראות לחברות לא היה שווה? אם לא יודעים על החברותא שלי אם אחת הבנות "קצת בשוליים" בכיתה, החברותא הזו לא שווה?
וחוצמיזה, כתוב בגמרא ש"אשתמש בתגא חלף" והרעבע מסביר שמי שעושה מצווה ומקבל עליה הרבה הערכה וכבוד-זה השכר שהוא קיבל עליה, והוא לא יקבל עוד שום דבר נוסף… אז מה? כל מה שאני עושה לא שווה כלום?
והאמת היא, שדבר ראשון רושם הרבה פעמים כן חשוב וכן משפיע. מה לעשות שמי שנקראת ילדה חסידית ממילא מתחברת עם בנות חסידיות, וחייבת לבא לכל ההתוועדויות והשיעורים כדי לא לקלקל את שמה, וחייבת להיות מפקדת וכו' וכו'… ותכלס העיקר זה לעשות. לא משנה מה הסיבה… איך אומרים? "המעשה הוא העיקר"…
וחוצמיזה, אני גם לא באמת בטוחה שהכל בשביל רושם… לדעתי זה רק נראה לך. תבדקי אתזה. תכנסי בשבת לחדר, תסגרי את הדלת, ורק תכבי ותדליקי את האור. זה הכל… לא מצליחה, נכון? אפילו שאף אחד לא ידע ואף אחד לא רואה… אז בכל זאת ה' חשוב לך והרעבע חשוב לך 🙂
עכשיו, כשאת כבר יודעת שאת לא כזו גרועה, את יכולה להתקדם, כי זו העבודה של חסיד תכלס, תמיד לעבוד ולהתקדם… (מכירה את המשל על הבן של המלך שאבא שלו נעלם?מה הרעבע כותב שהוא עושה? "מחפש בדרכי אביו"… בודק מה המלך עושה ומנסה להתקדם ולעשות גם… וזה מה שמחזיר את המלך לארמון-גורם להתגלות של הרעבע)
ומזה לעבוד?לראות איך את עושה דברים לא בשביל הרושם, ברור שאי אפשר להתהפך בבת אחת, אבל לאט לאט, בקטנה… כל שבוע נגיד, לקחת החלטה טובה קטנטונת שרק את והרבי יודעים עליה… או כל יום לעשות 3 דברים רק בשביל הרבי, אפשר גם להשקיע ממש ממש בפעילות צ"ה ולא לצלם… מה שמדבר אליך 🙂 וכדי שבכל זאת יהיה לך דירבון קטנטן-במקום ההערכה מהחברה שבטוח תחסר לך תכתבי לרבי פעם בשבוע במה התקדמת…
וואו אבל זה כ"כ לא צריך להיות ככה לרוב האדם עושה זאת כדי לקבל אישור והערכה מהסביבה שאני בן אדם בסדר ולא חושבים עליי ככה וככה וזה פשוט טעות כי ברגע שהאדם עושה משהו בשביל הרושם לא משנה כמה הוא ינסה לא להראות שהוא עושה כדי להרשים מישהי המישהי תמיד תמיד ירגיש שזה רק להרשים אותה והיא מהר מאוד תאבד עניין ועזבי אנשים את לעצמך את צריכה למצוא מי את מה האמת שלך וברגע שתמצאי יהיה לך הרבה יותר קל בלי הצורך לקבל אישור והערכה מהסביבה ושתדעי שברגע שתהיי את אנשים הרבה הרבה יותר יעריכו אותך בתור בן אדם