היי..
בדיוק עכשיו ניתקלתי בשאלה שעלתה אולי בחג.. מה יושב לך על הלב משהו כזה..
ומישהי (לא ביקשתי רשות מהשותפה הזאת להזכיר את שמה..) שאלה למה שהיא תכתוב.. ואמרו לה למה לא. היא ענתה תתני סיבה לכן..
מישהי רק העירה שהיא יכולה לנצל את הבמה הזאת.. כי לא מכירים אותה. אנומימיות מובטחת. לא?!
אז רק באלי לכתוב… בהתחלה שלי באתר ידעתי שלי יש אנוממיות מובטחת ב100% אחוז באמת. לא היה לי סיכוי ולא לכן.. להכיר אותי וכו לפי מה שאני אספר.
אבל תכלס זה לא נכון לרוב הבנות כאן.
הרי הרוב הן חבדנקיות. אם שותפה מספרת כמה פרטים על עצמה אז אם מישהי מהעיר שלה וכו תקרא משהו היא מיד יכולה לשייך.
טוב.. אני יודעת שאני די חשדנית. יש לי את הסיבות להיות כזאת.
העלתי את מחשבותי בשאלה (ארוכההההה. סורי.) כדי סתם לשתף ולשאול.. תגידי כמה את משתפת וכו באתר?! כמה שמות יש לך בערך?!
יש פה באמת מישהי שהעלתה כמה סוגי שיתוף על כמה דברים שונים מחייה באותו שם???
– – – – –
התייחסות המערכת:
בקשר לאנונימיות המובטחת, יש שני צדדים שצריכים לקחת אחריות עליה.
המערכת מתחייבת לסנן כל מה שברור שיכול לחשוף אותך, כמו כתובת מייל או שם מלא. ולעיתים התכתבויות שגולשות מידי.
אבל יש דברים שרק את יודעת שהם יכולים לחשוף אותך, ושם צריך את שיקול הדעת שלך מה את מספרת על עצמך.
לדעתינו אם את מקפידה לשתף בדיעות אישיות או תגובות מפרגנות, ולא רומזת על פעילויות של בית הספר שלך, סגנון המורות או החברות שלך, קעמפים שהשתתפת בהם וכד' – מירב הסיכויים שחברותייך לא יזהו אותך.
בנוסף, צריך לדעת איך להתמודד בזמן אמת עם לחצים של הסביבה לדעת "האם את זו וזו מהאתר". אם חשפת את עצמך, איבדת את האנונימיות שלך. אם את מקפידה לענות שלא עניינה של אף אחת באיזה שם את כותבת ומה כתבת, תצליחי לשמור על האנונימיות שלך.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
29 תגובות
אפשר קישור לשאלה ההיא?
דיי דחוף לי
ותודה שואלת, ומערכת…
ניסיתי לחפש את זה. אבל לא מצאתי. מצטערת.
יש לי רק את השם היחיד הזה באתר. אורגניזם מספיקה לי בהחלט.
אני אישית כאן בשביל השירים והפוסטים בנסיון נואש להפיג את השיעמום הנצחי שלי, פחות כדי לשפוך את ליבי. אני אנונימית מבחינת המציאות. היה חשד, אבל הכחשתי באלגנטיות (תוך כדי ניפנוף בשערי שהדיף ניחוח של פינוק הכחול, פור יו, שרהל'ה). רק חברה אחת יודעת את שמי.
לא העליתי כלום חוץ משירים או פוסט שעוסק בכתיבה
בתקווה שהועלתי
אם את פופולארית, או סתם ילדה מסקרנת, זה לא אנונימי.
אני מעתיקה הודעה שפעם קיבלתי בסמס, ממספר שאני לא מכירה-
"בוקערר
עכשיו אחת ולתמיד!
חייבת להבין מי אתת"
תודו שזה מפחיד?
מסבר שזאת מישהי משותפות, והייתה סקרנית לדעת מי זאת מלח. וזהו, ידעה את השם שלי, לא צריכה אותי. נעלמה לה.
תודו שזה מעליב!
גם יש פעמים שפותחים קבוצה הנגאוט בשביל לחפש שם!! כןתבים את הדברים שאותה ילדה כתבה עד שמגיעים אליה. אז ממממ….
האתר אנונימי. הבנות כאן חושבות שהן בלשיות. וכשהן מוצאות מישהי, עוברות להבא בתור?
בבקשהה נא לא לצנזרררר. זאת התפרקות. ובכלל לא חשפתי כלום?
ברצינות עשו לך את זה?????????
חחח כןןן
אה, ואני רק מלח. יש לי אופי תמים ומשוחרר. אני לא יודעת להיות סגורה?
חברות טובות יודעות את השם שלי אבל לא נכנסות לאתר
יש לי כמה שמות אבל הם פחות שימושים…
השם היחיד שלי באתר.
וכן..
כל מה שאני כותבת/משתפת/מעלה – הכל מהשם היחיד הזה.
ואנונימיות לא באמת חשובה לי כל כך..
אני לא מכריזה בראש חוצות ברחובות "אני יודעת מנסיון!!!"
אבל מי ששואלת אותי מי אני, או אם אני – אז אני עונה.
העדבק
היום פחות מגלים בנות בגלל הכללים החדשים )הנוקשים מדי אבל שיהיה( של האתר
לפני שנתיים כזה זה היה יותר חזק. היו מגלים פה כל אחת, היה בנות שחוקרות תגובות, כותבות אץ השם בחיפוש כדי למצוא עוד פרטים על הילדה, 1+1 שווה ….
קיצער הזוי. עכשיו זה הרבה הרבה
נו אז אולי טובים הכללים הנוקשים אם את בעצמך אומרת שפעם היו מגלים פה כל אחת…
פעם הייתי משתפת הרבה יותר. היום בקושי מגיבה….
למה? כי אלף, כמו שציינת, האנונימיות שעלולה להיפגע. ב. אתן לא באמת מכירות אותי ולא כל תגובה סונדרטית של 'וואו מהמםם את אלופה' באמת עוזרת לי. (יש כאלה שכן, לא אכחיש).
אז בשביל מה?!
יש לי שם אחד, ונקודה.
הייתה לי תקופה קצרה עם עוד שם, נגמרה מהר.
אני רק פנרס.
הממ, נו טוב אני לא חבדניקית, אז פחות בבעית אנונימיות.
זיהו אותי אחרי פחות מחודש שנכנסתי לאתר כמה מדהים
האמת… לא בוער לי שידעו מי אני, אם זה מעניין מישהו בהנאה.
אני בנאדם שמשתדל להיות שקוף גם ביום יום..
לרוב משנה שם בהתאם לתוכן הפוסט (לדוג' הפסט על תל אביב שיניתי לתל אביבית מהמרכז, שיבינו את ההקשר וכדו':))
בעבר היו לי שמות אחרים, כל פעם שם אחד לתקופה שאני באתר. אחרי נתק מהאתר אני בדרך כלל מחליפה סתם למשהו שיותר מתאים לי.
בולל אניי שקופה 24/7 😉 ויש דברים לא נעימים שקרו לי מזה.. ב"ה באתר יש בת אחת שיודעת כמה שמות שלי באתר(וזו לא המשפיעה שליי למקרה שחשבתן, אלא משהי מהאתר) אבל אני כל פעם מחליפה אז לא כ"כ אכפת לי.. נגיד את השם שאכתוב עכשיו זה פעם ראשונה שאני כותבת אותו.. פשוט כתבתי הפכי ממך את השם, אז סלחי לי כן? 🙂
יש דברים לא נעימים אבל אני אישית מעדיפה ככה.. פחות בעניין של לנסוצת להסתר, סתם דרורש הרבה אנגריות. נכון לאתר ועוד יותר נכון לחיי היוומיום.
הפכי ממני היית צריכה לכתוב שמש קפואה:)
'כמה את משתפת וכו באתר?'
הרבה.
'כמה שמות יש לך בערך?'
וואו, המון. יש לי כמה עיקריים, ועוד מלא מלא שהשתמשתי בהם לפוסט או תגובה אחת או שניים בערך.
'יש פה באמת מישהי שהעלתה כמה סוגי שיתוף על כמה דברים שונים מחייה באותו שם?'
היי? אני מתכבדת בזאת לנופף לשלום.
נעים להכיר, אני המישהי הזו.
אמנם פעם הייתי ממש ממדרת, ולכל שם היה מותר לכתוב רק את הדברים המסוימים שהתאימו לסגנון ולאופי שלו. גם היום זה קיים אצלי, אל תחשבו, אבל לפחות ב'אבן דרך' ו'קלידוסקופ' התחלתי קצת לטשטש את הגבולות. פתאום גם אבן דרך התחילה להגיב גם דברים רציניים או מזדהים או עצובים וכן הלאה, וקלידוסקופ התחילה להיות קצת יותר עליזה וקלילה לפעמים..
עדיין יש לכל שם אצלי את האופי המוגדר שלו, בגדול, אבל כן מרשה לעצמי טיפה יותר לערבב. לפחות בשני השמות שהזכרתי מקודם.
את אוהבת את זה, שכולן יודעות מי את?
'שיודעים שאני אבן דרך? לא ממש אכפת לי. בכיף, תדעו, מי ישמע כבר אילו דברים אישיים כתבתי בשם הזה'.
ככה לפחות היתה הדעה שלי עד לא מזמן, וליתר דיוק – עד לרגע בו נחשף בטעות גמורה שאני זו קלידוסקופ. מאז התחיל כן להיות אכפת לי, אבל, מה לעשות – מאוחר מדי, ורוב העולם כאמור כבר יודע שזו אני. אז שוין. אז טיפונת פחות התחיל להיות לי אכפת שיודעים שאני קלידוסקופ, הרי במילא אין לי מה לעשות נגד זה, אבל כן אכפת לי. עדיין. זה בהחלט שם שאני כותבת בו דברים אישיים וכו', חושפת רגשות ומחשבות ותהליכים שלי, וקצת פחות נעים לי שכל מי שידע שאני אבן דרך(והיה מודע לצד הקליל והשנון והספרותי שלי, בעיקר, כתוצאה נגררת) – פתאום יודע מכל מיני דברים אישיים שלי. אבל, שוין, ככה ה' רצה. אין לי הרבה מה לעשות נגד זה כרגע.
וסתם אגבונת: זה לא שהילכתי ברחובות עם שלט 'אני אבן דרך, אנשים!!', כן?
בחלק, ואפילו בחלק גדול מהמקרים שאנשים נודעו שזו אני, זה לא ממש היה תלוי בי. ובשאר המקרים, כששאלו מי אני – עניתי.
(בואו, אני לא ע-ד כ-ד-י כ-ך צומיסטית כדי שאלך לפרסם את זה בחוצות העיר, כן? למרות שאני עושה רושם כזה באתר. אבל צומיסטית ברמה כזו אני לא. עדיין לא.
וכן, לגמרי לא התכוונתי ברצינות עכשיו, הסירו דאגה מליבכן)
חח לקח לי מלא זמן להבין מזה 'עדכדיכך'
:):):):)(אימוג'י צוחק)
ולגבי האנונימיות, חחחחח.
אני בערך השותפה הכי לא אנונימית שיש, נראה לי. חצי עולם יודע שאני אבן דרך, ואם תעשו מחקר או משהו בין כל השותפות תגלו שרובן מכירות אותי.
איזה כיף לעוף על עצמי כבנאדם פופולרי ומוכר, הא? נראה לי שהחום היום עלה לי לראש..
(מה קשור, אבן, את תמיד עפה על עצמך כבנאדם.. וכו', זה לא חדש או משהו)
משתדלת לא לכתוב פרטים מדי מזהים.
מפחדת נורא שיחשפו אותי.
ואם מישהי חושבת שהיא עלתה עלי, אשמח שתכתוב לי;)
יש לי שם אחד ושלל נקודות.
כנ"ל.
אני זאת אני בשמי המלא וחברותיי לא מודעות לקיומי כאן באתר
אני מאוד חרדה לאנונימיותי. יש לי בערך אלף שמות, חד פעמיים ושאינם, אני מעלה בכל שם דברים שונים, ונדירים המקרים שחשפתי את עצמי מרצוני.
ולמרות הכל, עלו עליי כמה פעמים.
הוכחה לכמה העולם שלנו קטן, וגם לאיך שה' מביא לנו הפתעות בסיבוב, לאו דווקא כאלה שרצינו.
טוייב נענה פעם על שאלה כזו, מה יקרה.
אז המצב הוא כזה:
אני מצידי מכחישה שאחיותי יודעות מיאני, הכחשה הדדית
לא מדברים עלזה, כן?
אבל מה לעשות שאנחנו בעולם עצל שאפילו את שמך בתגובות משארים לנצחים כדי שחלילה בעת בואך לכתוב תגובה נוספת לא תצטרך לאמץ את ידיך הענוגות כדי לחזור שוב על אותה פעולה?
(בעברית הכוונה לקטע הזה של ההשלמה האוטומטית של השם, מוכר?)
אז הן עלו עליי, ושוב, לא-ידענו-לא-שמענו. כזה.
חוצ מהן, אפחד לא מודע לעצם היותי סבתאלה
וטוב שכך
כי למרות שעדיין לא כתבתי כאן את סודות הגרעין של איראן, ולמרות שאני ילדה דיי אופטימית בסך הכללי כך שלא יצא לי להעלות יותר מדי הגיגים מעוררי דיכאון, אני בהחלט לא חושבות שמישהו צריך לדעת מי אני ומה שמי-אליהו הנביא
סלחנה לי רגע? למה זה בכלל אמור לעניין מישו?
ז'תומרת, הדבר האחרון שמשנה לי בחיים זה מי עומד מאחורי התגובות כאן, עוד יצורים חסרי מעש כמוני, ביגדיל.
בסופו של דבר אפחת לא מושלמת, אז למה הידיעה ש'יוכבד' בכאסח עם אמשלה אמורה לעניין אותי?
וכן, אני מגיבה במגוון שמות, סתם כי אחותי מעריצה שלי אז למה להוריד לה עם תגובות עצבניות? (היא מעריצה אותי בערך כמו שאני מעריצה את בנט, אבל למה לא לעוף אם אפשר)
ואם כבר דברנו, אני מרשה לעצמי לעופף כהוגן רק בגלל שלא יודעים מי אני(נכון תירוץ טוב?), זה לא נחשב גאווה נכון?
ויש לי עוד מלא מה לכתוב אבל אני לא רוצה לקחת חלק בבזבוז הזמן של בנות ישראל הצדיקות אז נראלי שאעצור כאן.
(מכירות תאנשים האלה שכותבים תגובה ארוכה כמו הגלות ואז מציינים בסופ- "וואו יצא ארוןךך"- כאילו זה יכפר להם עלזה? אז אני לא מאלה. הנה, לא כתבתי)
וואווו יא ישנה אחתתת