חיי
דפים, עלעול
אצבע נוגעת
שורה אחר שורה
יד קמוצה
מילים, מלמול
נפש יודעת
נעימה שזורה
חפצה
רגש, סלסול
אוזן שומעת
עודה קשורה
רוצה
סער, טלטול
והנה בוקעת
זכה היא, ברה
לפניו מרוצה
–
הדבר הכי יפה בעולם.
אשרינו שזכינו,
והלוואי ש… נזכה- – –
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
21 תגובות
אני לא יודעת מה מגיבים אחרי כזה שיר…
את פשוט אומנית (לא כל כך פשוט, בעצם).
אני נדהמת מהגאונות.
ויש עוד כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד אחרי כזה שיר אבל לא מוצאת את המילים, אז תנסי למצוא?
את אמרת כל כך הרבה…
תודה, שרהל'ה!
ולא צריך להגיב, דברי אתו, וזהו.
אבל, שין.
אחך הגעת להרגשה הזאת המתוקה, באופן תמידי.
יש פעמים בודדות שאני מרגישה את זה…
אז, איך?
דבר ראשון- אני לא מרגישה את זה תמיד. ממש לא. אבל בתקופה האחרונה בהחלט זה קורה לי די הרבה פעמים.
איך?
אני לא יודעת איך בדיוק, אבל אני כן יכולה לציין כמה נקודות ציון בדרך הזו:
– המנהלת שלי מסרה לנו שיעורים יפים כל כך על התפילה, אלו היו שיעורי רשות, בבוקר, לפני שהתחילו הלימודים- והרגתי שאני חייבת ללכת ולשמוע, וזה נתן המון. ממליצה ממש לקרוא ולשמוע כמה שיותר על התפילה.
– לאחרונה אני מרגישה שהיום שלי, שהחיים שלי, תלויים בתפילות. התרגלתי לדבר עם אבא לאורך כל היום, סתם במילים הקטנות והפשוטות, והרגשתי איך הוא שומע אותי, איך הוא אוהב, ואז בזמן התפילה הרגשתי את עצמי ממש… מולו, וכשיש הרגשה כזו חזקה, התפילה נעשית אחרת. (לא ממש הצלחתי להסביר, אבל מקווה שהובנתי איכשהו).
– קראתי לא מזמן ב'שיחות הר"ן' (ספר של ברסלב) שעל האדם להתאמץ ולהכריח את עצמו להתפלל בכוונה, גם אם הוא לא מצליח. אבל אני, ב"ה, אחרי כמה זמן הצלחתי.
כמובן שלכל אחת יש את הדרך שלה להתחבר, להרגיש. אתפלל בשבילך שתרגישי גם את.
אוהבת!
ואוו שין!
תודה על תגובה מושקעת:)
רואים שאכפת לך?
ו..חדשת לי את הקטע שהאדם צריך להכריח את עצמו… מעניין.
שין.
גאון. של. מילים.
תפילה—
מה היינו בלעדיה?!
שיר מרגש!
LOVEYOU?
לובית אחת.
מה היינו בלעדיה?
לא היינו בלעדיה, פשוט.
היא זו שמחזיקה אותי.
אותיות פורחות באוויר- – –
וואו שין התגעגעתי לשירים היפים שלך!
איזה יופי, וואו.
מחמם אותי לשמוע שהתגעגעת.
תודה לך, טל!
התפילות האלה.. האמתיות, שהרגשתי.
אני מתגעגעת
את תרגישי אותן שוב, בעזרתו יתברך.
מגיע לך… להתפלל.
אבא, אתה יודע כמה אני מתגעגעת להרגשה הזו.
תן לי לחוש אותה שוב.
להתרגש ממילים, מכוונה.
להרגיש – – –
ו…שין, לא יודעת אם סיפרתי לך, אבל לפחות 50 אחוז מהשירים שלך שמורים לי במחברת.
כל כמה ימים אני חוזרת אליהם, מתרפקת שוב על מילים אהובות, שרה לי אותן.
התמכרות, בקיצור.
תודה לך על כישרון שאת חולקת איתנו.
אני מחכה לעוד שירים שלך. עוד הרבה, בבקשה – – –
להתרגש ממילים וכוונה.
לא תמיד זה קל להגיע לעומק, ליופי הפשוט, הטהור- – –
בקשי מאבא להרגיש. עכשיו, בכמה מילים קטנות שלך. בקשי ממנו כל הזמן. כל הזמן.
–
תודה, טוהר, על המילים הנעימות שלך.
מרגש אותי שקוראים שירים שלי, שמצליחים לגעת בהן שוב, להבין אותן ולאהוב.
מרגש אותי במיוחד עכשיו, בתקופה שאני והמילים קצת… מפחדות, ונעלמות…
אני מעלה לפה מדי פעם, ואולי עוד מעט גם אעז להעלות לפה שוב שירים קצת יותר מלאים- – –
אני מבקשת ממנו, כל הזמן. כל הזמן.
מדברת איתו בכל רגע אפשרי.
אני מספרת לו הכל. משתפת אותו בכל מה שקורה, שקשה. והוא שומע. אני יודעת שהוא שומע. מרגישה איך הוא מקשיב לי, מלטף.
ועדיין, למרות הכל, רגש נשאר חסום. קבור עמוק עמוק בקבר שכריתי לו, במו ידיי. לא נותן לי להתחבר, להתרגש. לחוש קדושה וטוהר.
… ואני עדיין ממשיכה להתפלל עליו, לבקש עליו, על רגש. שיבוא.
–
מילים, למה אתן ככה, מבולבלות, נעלמות…?
שין מחכה לכן. באנה. אל תפחדנה…
תעזי, שין. תעשי את זה. בשבילי… (אין לי את זה בלעוף על עצמי, כאילו מי אני שבשבילי תעשי משהו, בכלל? אבל עזבי…)
-בקבר שכריתי לו, במו ידיי-
החסרתי פעימה כשקראתי את השורה הזו.
טוהר, זו אני של לפני ארבעה חודשים.
הימים המייסרים הללו בהם הבנתי שרגש אבד בגללי…
תמשיכי להתפלל, ילדה. אבא יתן לך להרגיש. אני יודעת. (הרגש היחיד כמעט שחזר לי זה רגש התפילה- – -).
מילים. אהה. מהפעמים הבודדות שמישהו קרוב בגד בי. למה הן היו צריכות ללכת?
את יותר מדי, טוהר. ואם לא הייתי כמוך (בקטע של הערכה עצמית), אולי הייתי מבקשת מעצמך להעריך את טוהר. אבל אני… לא.
אוף, שין, אני בוכה עכשיו, בגללך.
בזכותך.
לא יודעת איך הצלחת להכנס לי ככה ללב, ולמה.
ריגשת אותי, ילדה.
(עד כמה שרגש מוכן לפרגן לי, כן? דמעות יבשו בזוית העין עוד בטרם יצאו לאויר העולם, ושוב אני יבשה, מרוקנת. מנסה לשחזר רגשות שפיכו בי לפני כמה שניות.)
מילים. אהה. בואי נגיד שמערכת היחסים שלי איתן היתה מסובכת מאז ומתמיד, אבל אני יודעת מהי תחושת בגידה ממישהו קרוב. זה… "זה מרסק ת'לב אבל זה יעבור" (מעודדת את עצמי, כן?)
תעריכי אותך, שין. יש על מה, אני בטוחה.
גם אני משתדלת, מדי פעם, להזכיר לי את זה.
יש על מה, ולולא היה – לא הייתי פה…
במילה אחת- התגעגעתי.
וזהו. אין לי מה לומר יותר.
אחח, אורגניזמית.
כיף שאין לך עוד מה לומר.
.
אין מה לומר, מגיע לי ביושר.
שין.
ווא
..
…
תודה!