למה אני לא שם?
לא רוצה להיות כאן.
לא היום.
לא עכשיו.
עכשיו המקום שלי הוא לא פה.
הוא רחוק.
מאד.
מרחק כרטיס טיסה, דרכון, ויזה ו12 שעות טיסה.
למה אני כאן?
מסתכלת בתמונות.
המון בנות.
מוכרות.
לא מוכרות.
אף אחת מהן לא אני.
רוצה להיות בבית.
בבית של כל אחת בתשרי.
בבית של הרבי.
עשיתי מבצע הכנה.
והשתדלות.
ודיברתי עם המשפיעה.
אז למה אני עדין לא שם?
מרגישה מנותקת.
מהנשיא.
מעצמי.
בנות שולחות הודעות.
מעדכנות מה עושות.
עם מי נפגשות.
רק אני לא.
ועוד כמה בנות…
רוצה כבר להגיע למקום האמיתי.
בגאולה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
?????????
ואיי אני מתארת לעצמי את התחושה הזו, שכולן 'שם' ואני 'פה', כאילו תקועה.
לא יכולה לשיר אבינו מלכינו ב770, להתארח עם כל החברות, לעשות אקשן… להתרומם רוחנית. להתעלות.. לראות את המוני החסידים רוקדים בהתלהבות בשמחת תורה..
כולם נהנות שם, רוחנית וגשמית, ורק אני פה, לבד. כאילו מנותקת. כאילו לא קשורה.
אבל זה רק 'כאילו'. כי תדעי, שאם הרבי שם אותך פה, ולא איפשר לך לטוס אליו, להתרומם, יש לזה סיבה. זה לא סתם.
הרבי השאיר אותך פה, עם מטרה, אני לא יודעת מהי, ואולי אפילו את לא יודעת, אבל, יש סיבה. תמיד.
ותדעי שגם אם את רחוקה פיזית, הרבי תמיד איתך, מחכה לך, ושומר עלייך.
תמיד.
גם כשאת רחוקה.
אוהבת
וואו.
אני לא הכותבת, אבל טלטלת אותי עכשיו.
כמה בכיתי על זה שכולן שם ואני לא ולא הבנתי למה. אומנם כמעט נגמר תשרי, אבל זה חשוב לכל זמן. תודה.
כולנו רוצות, מייחלות, מקוות, פועלות, משתוקקות. ובכלל, מאך דא ארץ ישראל, תעשי מפה 770.
עד מוסעייי
אולי הרבי רוצה אותך יותר כאן ולא באורות שם. מה את יודעת בעולם הזה? מה?