מסמארטפון למקשים

אוקיי וואו!!
בהתחלה הייתי כשנה אחת עם מקשים ו… אממ רציתי מעבר, הרבה מעבר, בעצם לא אני רציתי, אלא היצור השובב שבתוכי רצה.
אז בואו נתחיל, היי לכן!

עברתי ממקשים לסמאטרפון, ומסמארטפון למקשים.

וואו נכון?
בהחלט וואו!!!

אז בעצם מה הלך פה:

שנה אחת הייתי עם מקשים, לא כי היה חייב, אלא כי רציתי תעסוקה ללילות, ושאני אוכל לתקשר באופן עצמאי עם העולם, ולא רק דרך אמא, אבא או אחות.
אז אוקיי קניתי מקשים, אבל מהסוג הפחות מתפתח, הסוג עם ההודעה הנפרדת, מהסוג המעצבן.
לא הבנתי בנוקיות באותו הזמן…

כל המשפחה שלי, והמורחבת שלי רק עם סמארטפון, אני גם אחת שממש מבינה מה שנקרא-בענייני עולם הזה חחח
בכל המחשבים וכו, במילים אחרות, אני הטכנאית של הבית…

קיצר אז עם מכשיר מסוג זה השתמשתי, בהתחלה ממש התלהבתי מכל הודעה ששולחים לי (זה באמת היה מרגש כי בקושי שלחו לי, וגם זה הפלאפון הראשון שלי, אז אל תצחקו עלי:) ואפילו הגעתי לשיאים בסנייק!!

קיצר מפה לשם עברה שנה, ווואלה לא היה לי הכי מעניין, לראות את אחותך צופה בסטטוסים מעניינים, ואת בקושי טקסט חסר מקבלת, זה דיי מעצבן…
טוב עברו ימים ואופס הפלאפון נשבר…
אז הייתי תקופה בלי פלאפון בכלל, אויש זה היה סיוט, להיות לא מחוברת לעולם!!

ואז הכרתי את ההנגאוט, כן ההודעות הירוקות האלו, שתמיד בזום שומעים את הטיק הזה ששולחים הודעה בקבוצה של הכיתה של מישהי שבטעות השאירה את הרמקול פתוח… (;

קיצר ככה הכרתי רשת חברתית ראשונה שהייתה בבעלותי חחח.

מפה לשם הגיע החופש הגדול, החלטתי שזהו אני גדולה!! (עולה לכיתה י) אני קונה סמארטפון!!

ובדיוק ה' החליט לתת לי שבוע שלם של בייביסיטר ארוכים, ואשכרה תוך שבוע השגתי סכום כסף לא קטן, וקניתי סמארטפון!!
וואו זה היה ממש ממש מרגש!!

בהתחלה את בסתר, 'אל תכניסו אותי לאף קבוצה, שחלילה לא יגלו, שלי יש סמארטפון, שלצדיקה כמוני יש', ואז אמרתי, טוב מה זה משנה ונכנסתי, ואז היי רגע יש מפגש כיתתי, מה אני אצא מהבית בלי סמאטרפון? ממש ממש לא!! אז הבאתי אותו, ואז התחילו הדיבורים, וההתרגשויות, שיש לי סמארטפון (ולא, אני לא הייתי הראשונה בכיתה עם סמארטפון).

טוב אני רוצה לכתוב למורה הודעה.. אמממ

למה יש לי פלאפון? כדי לא לשגע את המשפחה בשביל הודעה מסכנה, אז אני אכתוב דרכי, אבל רגע, למורה יש סמארטפון, ואם אני אכתוב לה ס.מ.ס, היא במילא תראה שיש לי וואטסאפ, ואז היא תחשוב שאני מנסה להסתיר משהו, כי אם יש לשתינו וואצאפ, אז למה להתכתב בס.מ.ס?

טוב אז כתבתי לה בוואטסאפ, אבל מתוך ידיעה שכאילו זה הפלאפון של הבית, שקנו כדי שיהיה עוד מכשיר לזומים…

טוב המורה זרמה… (אבל רק בהתחלה, אח"כ דרשה שאני אחבר את החסימה לבצפר [והיתה לי חסימה לפני שלא תחשבו שאני האמ האמ..] ועשיתי כמובן).

טוב מפה לשם יש מבחנים, ובתור נערה היפראקטיבית, נחשו מה קורץ לי אם לא הפלאפון החמודי שלי??? ברור שהוא חחח

אז הציונים היו בהתאם, וגם אחותי עזרה לי, היא לקחה אותו בזמן שלמדתי למבחנים כדי שאתרכז, וזה עזר טיפה, כי אז הגיעה המחשבה, שאולי שלחו לי דבר חשוב?
או שאולי אפילו המורה שלחה לי הודעה?
הרי המורה בדרך כלל שולחת לי הודעות שאני אעביר לבנות…
ולמורה חייבים לענות!!!
וכי אני אסנן אותה? חלילה…

והמחשבות שאולי יש באינטרנט מידע שהרבה יותר יכל לעזור לי ללמוד מאשר לקרוא עכשיו סיכומים..
וככה כל הזמן הראש סובב סביב הפלאפון…
והלימודים ברצפה……….

*

נעבור לחופש הגדול של לפני כיתה י"א.
אוקיי הגיע החופש…
כשיש חופש משעמם לרוב, ושיעמום מביא לידי בטלה, ובטלה מביאה לידי חטא.
אז נחשו מה קרה אם לא חטא?
אוקיי זה מתחיל מקבוצה שהיא בסדר ממש!!
אבל עם דיבור לא ממש עדין, הקבוצה של הכיתה בוואטסאפ, והרי למי יש וואטסאפ אם לא לבנות הלא חסידיות???

אוקיי אז דיבור פחות עדין, ואז מישהי שולחת קישור לקבוצה של חב"דניקים, אממה, היא עם בנים…(טם טם טם!!!)

טוב אז את נכנסת מסקרנות, ואופס מעניין, הולך שם אקשן, ועוד יש שם בנים אז בכלל מעניין, טוב את מחליטה שזה לא מתאים, אז את יוצאת מהקבוצה, ואז בן אחד שולח לך בפרטי: "היי מה קורה, למה יצאת מהקבוצה?"
ואת מתלהבת, כי הוא היחיד שהתייחס לזה שעזבת.. אבל לא נעים, והוא גם חב"דניק, אז הוא מבין אותך.
ואתם מתחילים להתכתב…

ואז בלילה אחרי שסוגרים את הפלאפון, קלטתי מה עשיתי והתחלתי לבכות, אבל בכי רציני, בכי של מה יהיה איתי, כתבתי למשפיעה שאני בקבוצה עם בנים…

היא הייתה מאוכזבת ממני, כי באמת לא מתאים לי!! אני חסידית באמת, ואני גם בשורה הראשונה, אז בכלל!!

טוב עבר יום והחלטתי שזהו, לא מתאים לי ואני יוצאת, יוצאת מהכל!!!!

אז, החלטתי לצאת סופית מהקבוצה, ולא להיכנס אליה ולצאת כשאמא לידי, או כל משהו אחר העיקר שלא יתפסו אותי.

כתבתי לבן הזה, שלא מתאים לי, והחלטתי לחסום אותו, אבל בדרך יפה, אמרתי לו שאני ממש מצטערת, אבל לא מתאים לי, והוא בן, ואני בת, ואני נאלצת לחסום אותך, הוא הבין, וחסמתי, החלטתי שזהו, בשביל להיגמל, ולחסוך מלכתחילה את האפשרות של לעשות שטויות, למרות החסימה, היא לעבור למקשים. החלטתי לפני כן, עוד בזמן הלימודים שאני אעבור למקשים לקראת הבגרויות על מנת להצליח בהן, אבל עכשיו אני מחליטה לעבור על מנת להישאר חסידית, ושהצד הטוב ישלוט בי ולא להפך, בעז"ה עוד שבועיים אני עוברת למקשים, בעז"ה יהיה טוב, ואני אעשה וגם אצליח!!!

ואני אלך מחיל אל חיל, והלוואי שמה שכתבתי פה יחלחל לבנות, ואולי זה יעזור למישהי אחת לפחות, ולעצמי לא פחות חשוב (;
אני מקווה שתעריכו אותי עכשיו יותר, ותבינו שזה לא פשוט בכלל, לעבור ממכשיר שיש בו גם מייל, גם הנגאאוט, גם אפשר לצלם וגם לשלוח הודעות ממכשיר אחד, ולא לפתוח מחשב בשביל כל זה, אלא לעבור למכשיר שנועד רק להתקשר ולהסתמס.

שיהיה לי בהצלחה!!