מנהלת חדשה ששינתה את הכל

דבר מלכות אחרי מות-קדושים
אלול תשפ"א, תחילת שנה"ל, תיכון חב"ד, קריית שמונה. נחמה וחנה בנות כיתה י' הולכות בנחת בין שבילי העיר. האוויר קריר, צח, שנה שניה שלהן, חושבות שהכל כשנה שעברה, ואכן התיכון נשאר אותו הדבר. שתי כיתה ט' חדשות הצטרפו. לא מעבר לכך.. אותן המורות, מזכירה, יועצת, אותו החצר.

אך הנה לנחמה וחנה התלמידות ה'ותיקות' בשנה, מחכה הפתעה בלתי צפויה. "המנהלת גב' דבורה סגל נאלצה לטוס לאמריקה בשל ביתה הזקוקה שם לניתוח חירום. בינתיים זה זמני, הגב' ביילא סלונים תחליף אותה לתקופה הזאת, מקווים כל צוות ההנהלה שבעז"ה הגב' דבורה תחזור עם ביתה לארץ בשלום, יום טוב ומוצלח תלמידות יקרות" הודיעה הגב' שיינא מזכירת ביה"ס. "מה, היא טסה? אני לא יודעת אם לשמוח או להתעצב" השיבה חנה על ההודעה המרעישה. "תתעצבי שהבת של המנהלת דבורה בין חיים למוות, אך תשמחי שמנהלת חדשה הגיעה. הבנתי שביילא סגל זו אחותה של רחל החסידה מי"ב3.. מדובר במנהלת בסביבות גיל ה30" ענתה נחמה כשעל פניה נסוך חיוך מרוצה.

נשמע הצלצול המבשר על תחילת הלימודים והשתיים מיהרו להיכנס לכיתתן, י'2. המורה מרים שניאורי היא המחנכת שלהן, אותה מחנכת של שנה שעברה, איזה כיף, הן שמחות, זו מחנכת מאד מוצלחת ורצויה, נחמד שהחליטו להשאירה, זה חריג ביותר, כך חשבו. היא נכנסה, עם חיוך מתוק על הפנים, בדיוק כמו שנה שעברה. החלה התפילה, והמורה מרים מודיעה נחרצות: המנהלת ביילא הודיעה שאצלה בתיכון היא רוצה שתלמידות יתפללו 34 שעה ולא חצי שעה. ולאחר התפילה רבע שעה שיעור חסידות שכבתי במסדרון. בקיצור, השיעור הראשון יתחיל ב9:30, רק מעדכנת אתכן. מוזמנות להתפלל יותר באריכות.." מרים שניאורי נראתה מרוצה מההחלטה החדשה.

נחמה תמהה 'מה יש למנהלת ביילא..' הרהרה, אך מיד המשיכה באמירת הקורבנות. וכך אומנם כל הנהגת ביה"ס נשארה אותו הדבר, אך השינוי מבין תיכון חב"ד רגיל בארץ לבין תיכון חסידי, הורגש במוחש. במערכת הושמטו בכל כיתה כמה שיעורי מתמטיקה ובמקומם צצו להם שיעורי חסידותגאולה ומשיח, וכו'. המסדרונות קיבלו צבע לעיניים של תיכון חסידי, ואפילו כמה מבצעים החלו לזרום בביה"ס. לאחר חודש ימים נחמה וחנה ירדו בהפסקה לדבר בפרטיות, "וואו איך התיכון השתנה" נעצה חנה מבט משתומם, "לגמרי, ובסך-הכל הוא נשאר אותו דבר כמו שנה שעברה" השיבה נחמה. "נשאר אותו הדבר? את רצינית?!" חנה לא הבינה. "כן, מה את לא רואה? התיכון לא באמת השתנה, הוא נשאר אותו הדבר, אלא פשוט מה שסובב אותו עכשיו זה לא 5 יחידות בבגרות, אלא קצת יותר חסידות. הכיוון השתנה – התיכון כלל לא. נשארו ההפסקות, השיעורים הארוכים, הכיתות, מראה התיכון, הצוות, הבנות, וכו'. הכל אותו הדבר, רק ההנהגה השתנתה, חישבנו מסלול מחדש" נחמה סיכמה.

"זה מזכיר לי את ה'וויז', שרושמים מקום מסויים אליו רוצים להגיע, והוא נותן לבחור דרכים, כולן מובילות את היעד, אך בינינו, מי לא יבחר בדרך המהירה ביותר?" חנה נכנסה לעניינים. "נכון, בסך-הכל בחרנו בדרך הישרה והנכונה שתיכון חב"ד צריך להלך בו, אך התיכון עצמו נשאר כמו כל שאר התיכונים. כולם במטרה לעשות נחת לרבי, להביא משיח, אבל המנהלת ביילא פשוט הרימה את זה, מיקדה את העיקר".
אני חושבת שהבנתן מצויין את הנמשל, כן, ככה גם הגאולה, אפשר לחשוב שגאולה זהו עולם חדש שפתאום לפתע נכנס, שינוי, משהו בלתי רגיל. אך זהו בסך-הכל המילה גולה בתוספת האות אל"ף! כמה גלותי.. והנה מוסיפים אל"ף ונוצר משהו חדש לגמרי, לא מוכר.

מה היא בעצם האל"ף הזו? אל"ף זה אלופו של עולם=הקב"ה. כלומר שלעולם הזה, לגולה, מכניסים את הקב"ה ואז הכל משתנה.

האות אל"ף היא זו שמשנה את כל מהות המילה! וכמו המנהלת החדשה שהגיעה לביה"ס, היא שינתה את מהות התיכון, אך התיכון נשאר אותו הדבר. רק המהות השתנתה! וככה גם בעולם, בגאולה יכנס הקב"ה אל תוך המציאות, אך העולם ישאר אותו הדבר, "עולם כמנהגו נוהג", הוא באמת ישתנה ויראה כמו העולמות העליונים, אלא ישאר אותו עולם, רק עם הקב"ה בתוכו.

העולם ישאר באותו מצב שבו הוא היום, עם כל הטכנולוגיה וכו', אך הדברים הטובים שיש בעולם יהיו רק בצד הקדושה, והדברים הרעים שבעולם ימחקו לגמרי מהעולם, כי אותם אי אפשר להעלות. הם תקועים לנצח כי הרע השתלט עליהם.. אך הדבר שכן אפשר להעלות אותם לצד הקדושה, יעלו לגמרי.

עד כאן זה היה עניין אחד, העניין הנוסף הוא שיהודי עלול לחשוב שיש רק שני עניינים בעולם "אני נבראתי לשמש את קוני", כלומר שני העניינים היחידים שעלולים לחשוב שבעולם הם רק אני והקב"ה, וכל השאר לא שייך. אבל הרי "תכלית בריאת העולמות לעשות לו יתברך דירה בתחתונים"! כלומר שהמטרה שהנשמה ירדה לעולם היא לעשות מכל ענייני העולם דירה. כלומר לקחת את כל עניני העולם ולהשתמש בהם לצד הקדושה, שיעזרו לנו בעבודת השם ולא שחלילה ישרתו את הנפש הבהמית שבנו, אלא שיעזרו לנפש האלוקית שלנו. שבאמת יהיו כמו עפרון בדף, כלי עזר שעל ידו נכתבות בדף מילים – כך כלי עזר שעל ידו מתחברים לקב"ה.

כמו שמצוות תפילין אפשר לעשות רק בעור של בהמה, ויהודי יכול לחיות רק אם אוכל וישן, כך גם כל דבר עלינו לזכור שיש לו כאן מטרה, והתפקיד שלנו זה להשתמש בו לצד של הקדושה, ולא סתם מתוך הנאה עצמית שלנו! ואת כל עצם העניין הזה רואים במוחש מאהרון הכהן, שנכנס נשמה בגוף אל תוך קודש הקודשים – המקום הכי קדוש בכל העולם כולו! ואם היה נכנס ללא בגדי כהונה – לא היה נקרא כהן. שמעתן?! כן, רק עם בגדים נקראים כהנים.

רק עם בגדים אפשר להכנס אל קודש הקודשים. סימן שרק עם גשמיות העולם, הדברים שנראים לא שייכים אלינו, רק איתם אפשר לעשות את מה שבאמת הקב"ה רוצה, את המטרה של כל העולם, "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים"!
ההוראה בפועל לשינוי החיים שלנו למעד ומצב של גאולה:
להוסיף בלימוד ענייני גאולה ומשיח. וגם להוסיף בתורת הנגלה – משנה, גמרה ומדרשים.
ולערוך חשבון צדק האם תקנו את העניינים הבלתי רצויים שיש לנו המפריעים בעבודת השם,
ובאופן של "אין דבר אבוד", שתמיד אפשר לתקן ולהתעלות, אך לאט לאט, במצב שנצליח לעמוד בהחלטות החדשות ובאמת נתעלה בעבודת השם.

יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד