תעזרו לי! אני כלכך רוצה….
"כל נדרי…. ואסרי… ".
כל נדרי..
קולו של החזן מהדהד בחוזקה, מהפנט אותי את המחזור.
אני מעבירה מבט על יושבי בית הכנסת, הלב פועם בהתרגשות.
לבן. טלית, קיטל. מלאכים ממלאים את בית הכנסת. אני מתפעמת, המראה הזה! קדוש עד פחד.
אני מרותקת למחזור, קוראת אחרי החזן, בוכה, מתחננת. מתפללת לק-ל מלא רחמים.
ניגון אבינו מלכינו ממלא את בית הכנסת, והתרגשותי גואה.
אני מרגישה כאילו בעולם אחר, בעולם של מעלה. מוקפת באלפי מלכים. בטוהר, בקדושה. מרגישה שעוד שניה כלות הנפש אמיתי יבוא.
הלב מחובר, להשם. לתפילה.
"השם הוא האלוקים!!!!!!!".
עוד דקה ואתעלף מעוצמת הקדושה.
אני לא מכירה את עצמי ביום כיפור.
מתפללת, דומעת, מתחננת. מחוברת באמת.
אבל—
עוד כמה ימים?!
תפילה?
לא.
כיבוד הורים?
לא.
חיבור?
לא.
הרגשה קדושה?
אפס.
כן, זה הסיפור שקרה אחרי ראש השנה.
אחרי אינסוף תהילים, תפילות. תקיעת שופר שטלטלה את הנשמה.
הרגשתי חיבור עצום.
ואז?!
כלום.
אחרי יום אחד בלבד היה אפשר לראות אותי יושבת על המחשב, על השטויות.
שום תפילה. שום חיבור. שום לב שמאיים להישרף מקדישה ונשמה אדירה.
ושאני חושבת על זה, אני מביטה במחזור ודומעת
-מכאב.
מה יהיה? זהו?.
עוד שבוע, איפה?!
איפה האווירה, איפה הרוממות, איפה הקדושה?
התחושה של מלאכיות, הביטחון החזק שאבא אוהב אותי. סלח לי לחלוטין.
איפה הכניעה, הוא אבינו אנחנו בניו
הוא רוענו אנחנו צאנו.
כי הנה כחומר ביד היוצר.
איפה?????
ואני, בוכה.
אני כל כך רוצה שזה ישאר, האווירה. ההרגשה. הרוממות. ההתעלות. הקדושה.
אני פונה אליכן, שותפות אהובות שלי.
האם יש לכן עצה?
שבעוד שבוע, בעוד חודש ועד לשנה הבאה ישאר ההתעלות האדירה הזאת?!
האם, תעזרו לי?!
הלוואי, שאותה האש שהתלהטה בשעת נעילה, תמשיך לרקוד בסערה כל השנה.
אמן.
שהתחושה המלאכית לא תעזוב אותי, תתן לשגרה לחזור. לשטויות, לבטלה. לבזבוז.
יש לכן עצה?
מחכה לשמוע, אנא. בדיוק את…
תגיבי לי! אל תשאירי אותי חסרת אונים.
להתראות בגאולה, שותפות שלי ?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
אולי תקחי החלטה טובה קטנה ואחרי שתתרגלי תיקחי עוד אחת קטנה באותו נושא ותתרגלי ואז… (קיצר.. הבנת?)
נגיד לכוון בקטע אחד מהתפילה או לקרוא סיפור חסידי לפני השינה.
או שאולי תקחי החלטה טובה אחת שתתמידי בה שבוע נגיד ועם אחרי שבוע את מצליחה אז תתמידי בה עוד שבוע וכן אלה…
מקווה שעזרתי
בהצלחה אהובה❤❤
החלטות טובות אה אה אה אי אי אי אה אה אה אי אי אי???
החלטה טובה אפילו שנראית לך קטנה אבל היאת תעשה אצלך שינוי!
למשל.. לומר מודה אני בבוקר בלי לדבר לפני. כל אחת איפה שהיא
אוף.
מזדהה בטירוף.
בתפילות אני עדיין מתפללת עם הניגון של יוה"כ ור"ה.
נותן לי יותר כח.
אבל עדיין אני מרגישה שזה לא זה
לא אותה קדושה שאפפה אותי.
אני גם רוצה להרגיש את החיבור החזק במשך השנה
אשמח שתענו גם לי
???
וואי, תקשיבי מהממת אחת,
את הצלחת להתחבר! את יודעת מה זה? כמה שאני מנסה באמת להתחבר בתפילה- לא עובד לי.
וזה מאוד הגיוני שאחרי שהתפילה תיגמר- גם הרגש יגמר..
כי אנחנו בני אדם.
אז אני לא חושבת שיש אפשרות להישאר באותה תחושה של התפילה, כל השנה.
אבל כן להשתדל להיות טובים יותר..
מקווה שעזרתי במשהו❤
אמהלה גם אני רציתי לכתוב על זה משהו. על זה שפתאום בתקיעת שופר חדה יום כיפור הלך לו עם כל האווירה.. ויאללה אוכל
רוצה עוד קצת, עוד להרגיש. לשבת עוד כמה שעות בבית כנסת (אמיתי!)
אני חושבת לקחת החלטה חזקה עם חברה לשנה הקרובה.. בעז"ה שנצליח! ושכל עם ישראל!
אחד הדברים שמאוד התרשמתי ממנו בחבד זה החלטות טובות.
נותנים לזה מקום מאוד עיקרי,
שמתי לב שאחרי כל התוועדות או משו בסגנון עושים סבב של החלטות טובות
יצא לי להיות באיזה כנס של חבד שנגע בי חזקק, בנשמה
ואחרי זה היה סבב החלטות טובות. אני יכולה להגיד לך מנסיון שההחלטה הטובה היא זו שמשמרת בי את הרושם משם. וזה כל כך חזק! אולי זה נשמע קצת קלישאתי אבל אני אומרת לך באמת מנסיון!
כשאני מזדהה מידי, נעלמות לי המילים.
#רק_אומרת.
אה, נעלמו לי המילים, שתדעו.
וואו את ענקית אהבתי והזדהיתי זה מה שבדיוק קורה לי ביוהכ"פ הרגשתי מרוממת ורוחנית ופתאום הכל יורד.
עצה (לא שלי של אבא שלי בשם גדו"י) :ללמוד כל יום מתוך ספר מוסר.זה משאיר אותנו מחוברים וצריך עקביות.