הַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ

זה יהיה קצת ארוך. מזמינה אתכן להצטרף למסע.
כִּי טוֹב דּוֹדִי מִיָּיִן
עַל כֵּן
עֲלֵמוֹת אֲהֵבוֹ,
עֵינָיו יוֹנִים
וַאֲנִי וְדִגְלוּ
עָלַי אַהֲבָה.
שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי
וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי,
וְהָלַכְתִּי אַחֲרָיו
דַּרְכִּי סוֹמֵאת
עֵינַי דּוֹמְעוֹת,
עִוְּרוֹת,
מַאֲמִינוֹת,
שְׁבוּיוֹת מֵרָצוֹן
בְּכֹחַ הַנְּשָׁמָה.
רְפוּיָה בַּיָּמִים
חוֹלֶמֶת בַּלֵּילוֹת
טוֹוָה לִי קוּרִים
שֶׁל אֱמוּנָה
וּמַסְלוּל.
וּפָסַעְתִּי
צַעַד אַחַר צַעַד
אִתּוֹ.
אֲנִי וָהוֹ.
שׁוּעָלִים קְטַנִּים
חִבְּלוּ בִּכְרָמֵינוּ
וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר.
יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע
בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה,
"הַרְאֵנִי אֶת מַרְאֶיךָ"
הִתְחַנַּנְתִּי,
"הַשְׁמִיעֵנִי קוֹלְךָ"
כִּי אָבַדְתִּי,
בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי
בִּיקָשָׁיו וְלֹא מְצָאתִיו.
שְׁחֹרָה אֲנִי
וּבִי לֹא חָפַצְתָּ,
אַךְ נָאווּ מִדּוֹתַי
כִּי נִשְׁבַּרְתִּי.
עָנָה לִי וְאָמַר:
קוּמִי יָפָתִי וּלְכִי לְךָ.
בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי,
בִּיקָשָׁיו וְלֹא מְצָאתִיו.
עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת
בִּקַּשְׁתִּי
אֵת שֶׁאָהֲבָה נִשְׁמָתִי.
וַאֲסוֹבֵב בַּעֲרִים וּבַשְּׁוָקִים,
בִּרְחוֹבוֹת,
מְצָאוּנִי הַשּׁוֹמְרִים
הַסּוֹבְבִים בָּעִיר:
אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם?
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶן
בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם
כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי.
כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם
עַד שֶׁמְּצָאתִיו.
קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה בָּא
מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים,
מְדַמֶּה אַיָּלִים,
אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ
הֱבִיאַנִי חֲדָרָיו.
בָּאתִי לְגַנִּי
וְאָנֹכִי כַּלָּה
אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי,
אֲנִי יֶשְׁנָהּ
וְלִבִּי עֵר
קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק.
"פִּתְחִי לִי רַעְיָתִי
יוֹנָתִי
יָפָתִי
תַּמָּתִי"
פָּשַׁטְתִּי כֻּתְנָתִי.
דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ
מִן הַחֹר
וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו,
אֵלָיו,
עָבַרְתִּי עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל
וְדוֹדִי חָמַק,
עָבְרָה נַפְשִׁי
יָצְאָה בְּדַבְּרוֹ.
בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו
קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי.
מְצָאוּנִי הַשּׁוֹמְרִים
הִכּוּנִי וּפְצָעוּנִי
נָשְׂאוּ רְדִידַי מֵעָלַי
שׁוֹמְרֵי הַחוֹמוֹת.
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶן
בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם
כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי.
שְׁאָלוּנִי:
מָה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד
הַיָּפָה בַּנָּשִׁים,
מָה דּוֹדְךָ מִדּוֹד
שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ?
וְאָמַרְתִּי:
מַרְאֵהוּ נָאֶה
וְאַף נְעִימָתוֹ,
אַךְ בְּכָךְ אֵינוֹ שׁוֹנֶה
מֵהַדּוֹדִים.
זֶה דּוֹדִי, וְזֶה רֵעִי
בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם,
וְעַל כֵּן
אֲהַבְתִּיו.
"אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ
הַיָּפָה בְּנָשִׁים,
אָנָה פָּנָה
וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ?
"דּוֹדִי יָרַד לְגִינוֹ
לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם,
לִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים,
אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי
הָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים.
הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָּאָרֶץ
עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ
וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.
אֲנִי לְדוֹדִי
וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ.
שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי
וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי.
שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ,
כְּחוֹתָם
עַל זְרוֹעֲךָ,
כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה
רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֲבוֹתֶיהָ
מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לָהּ.
כֶּרֶם הָיָה לְדוֹדִי
כַּרְמִי שֶׁלִּי
הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים,
חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְךָ
לְקוֹלְךָ
הִשְׁמִיעַנִי.
בְּרַח דּוֹדִי,
בְּרַח
וּדְמֶהָ לְךָ
לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר אַיָּלִים
עַל הָרֵי בְּשָׂמִים
שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לַנְּשָׁמָה.