אלוקים.
לא רוצה לשבת ולחרוז חרוזים.
לצפות מילים כואבות בציפויים מתוקים.
בוא נדבר בכנות, אבא.
אני באמת לא רוצה להתריס, אז למה יוצא לי כך?
איפה אני בכל החיים האלו, ואיפה הם.
מי אני בכל המארג הזה, מה.
מה אני עושה.
ולמה אני נופלת, אחרי שאיחיתי את השברים.
ולמה יש כל כך הרבה בורות חשוכים בעולם, למה.
מאיפה בא אליי הגיל הזה, המבולבל, המתסכל.
למה אני כל כך רוצה להתחבר, ותהום עמוקה יש בינינו.
איך העולם הזה הוא רק גשר צר, שמתבקע תחת כפות רגליי.
ולמה אי אפשר לשאול שאלות, לקבל תשובות.
ולמה גם התשובות לא מספקות אותי,
מותירות צמא בצורת סימני שאלה.
איך העולם כה גדול, וקשה למצוא מקום לעצמי.
ואיפה, איפה גרים כל האנשים האבודים?
רוצה לתת להם בית ולב, לתת לעצמי.
ואיפה נפגש קו המים עם החוף, מתמזג איתו יחד.
איך, איך חובשים צלקות?
ואולי אי אפשר, כי הן כאן בשביל להשאר.
ולמה אני לא רוצה להתחבר, ולא מסוגלת להתנתק.
ולאיפה, להיכן נעלמו הדמעות?
יבש פה מידי, רק שירד הגשם, ישטוף את העיר העייפה.
לאן השמש נעלמת כשיורד החושך לעולם?
ממי היא מתחבאת.
ואיפה, איפה מחסן הלבבות ספייר.
היכן מעניקים אהבה, כזו תמימה, פשוטה.
ומתי בית הספר של החיים יוצא לחופשה?
האם מה שלא הורג רק מחשל, או שיש גם יוצאים מן הכלל.
איך, איך יש פגיעות בעולם.
למה, למה.
ולמה לפעמים רק כואב לי, וזהו.
ותודה שהתעניינתם, מחמם את הלב.
איך הציפורים עפות בקלילות, בלהקה.
ורק בני האדם בודדים כל כך.
ואיך,
איך אני יכולה לדבר אליך,
כשאין מי שיקשיב לי.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
ואו!
מהזה היההה
הכל אמתי ומהלב
לגמרי התחברתי ,הזדהתי.
יש!יש מי שמקשיב והוא מחכה רק לך באהבה אינסופית כן הוא רוצה שתשאלי תבררי ובסוף גם אם אחרי יגיעות תגיעי לתשובות אבל תזכרי תמיד שהוא אוהב אותך ונותן לך את הכוחות לעבור את הנסיונות
אוהבת?
אני לא מגיבה בדכ.
אבל לא יכלתי, נפעמתי.
מהכנות, מהבגרות מהזדהות כואבת עם כל שאלה ושאלה.
ואו זה היה ככה מהמם וטהור
הלב שלך באמת חופשי, אם היית מסוגלת לכתוב את זה ככה פשוט.
זה היה כל כך אמיתי, ונגע לי חזק.
אוהבת.
הפוסט הזה.
הלוואי היה אפשרות להעביר רגשות דרך מחשב.
אע אע אעע
קראתי את הכל בנשימה עצורה—
ואין מילים שיספיקו להביע מה שהרגשתי. ו.. קבלי ממני הזדהות עמוקה.
הכנות והבגרות שלך כבשו אותי לגמרי.
כל כך הייתי רוצה להיות שם ולהרגיע, לתת לך תשובות ולהוכיח את הטוב האין סופי. אבל מי אני בכלל לדבר על דברים שבעצמי איני מבינה?!
רק הוא יודע. ואת יודעת, זה לא נכון אהובה. יש מי שיקשיב, ומקשיב בכל רגע ורגע. מביט ומעריך כל צעד והתגברות שלך, ומחכה לך בזרועות פתוחות- ובאהבה.
אוהבת מאוד.
אעע את מהממת.
ומבטאת את עצמך כל כך טוב…
ו…אוף.
תדעי שאני איתך.
את לא לבד.
ואני אוהבת אותך?
הכתיבה שלך נדירה ונוגעת בול..
כמה שזה יפה..
אוי, לב חופשי.
הזדהות.
והצעקה הזו.. הכל כך מוכרת.. על כל סעיף וסעיף..
מתארת לעצמי שעוד הרבה תזדהינה.
וואוו בכל פסקה מתחבא כלכך הרבה…
מטורףף❤
וואי דמעות…..
כל כך כואב,אמיתי….
רוצה לכתוב שיש מי שמקשיב וכל זה אבל חוששת ששוב נחזור ללא מספק…
הרבה אהבה תמימה,פשוטה ..
ממני ..