שליחות עם הזמן/10

ש(ל)יחה לפרשת ויצא

מושקי א.

שני חברים יוצאים לטיול,
אך לפני כן דואגים ללמוד הכל בול.
השפה, התרבות… של המקומות בהם יהיו.
שחלילה לא יטעו ולא ישגו.

כשיוצאים לשליחות, עלולים כך לחשוב
שיש להכיר את הסגנון מקרוב
חשוב להשתלב עם מנהגי המקום,
רק כך יהיה עם התושבים שלום.

 
הוראה אלינו מאבינו יעקוב,
שבדרכו לחרן אף לא נעצר לחשוב.
דבר ראשון – "ויפגע במקום" –
נעמד להתפלל לקראת סוף היום.
כי דווקא כשיוצאים אל העלם – העולם
יש לשאת תפילה לשלום כולם.

 
האבנים ששם יעקב למראשותיו,
מלמדים אותנו הוראה נוספת מדרכיו.
אמנם יש לעסוק בענייני עולם הזה,
רק כך נוריד שכינה למקום שכזה,
אך בכך יש להשקיע רק את ידיו ורגליו,
ואילו הראש יהיה מוקף בקדושה גם עכשיו.

 
ולמה אבנים דווקא שם יעקב?
כי כשיוצאים לעולם – אין להרגיש ואין לחשוב!
בקבלת עול לבצע הנדרש,
בדיוק כמו האבן שאין בה ממש.

וכשנישא תפילה, נשמור על ראשנו
וקבלת עול תהיה גישתנו
נזכה בעז"ה למלא את שליחותינו!
 
(ע"פ שיחת ש"פ ויצא תשי"א)

עוד באותו נושא

האם מותר לשנות?

היי שאלה קצת מוזרה… איך בעצם אנחנו בתור נשים לומדות תורה? "כל המלמד את ביתו תורה כאילו לימדה תיפלות" וכתוב גם איפשהו שכן צריך ללמוד אבל רק חלק מההלכות… הבת של רש"י הניחה תפילין והזמנים השתנו,

כובש

עניין של זוויות איך אני בוחר להביט על המעגל שהכנסתי את עצמי והחלק האלוקי שבי מחיה אותי אני נכנסתי לקצב של החיים

נמשכת להיות חרדית

אני חב"דניקית, ממשפחה שחזרה בתשובה. לומדת בחב"ד, טסה לרבי, ולומדת חסידות. כשאני נתקלת בנשים "מבחוץ" אני גאה במי שאני, ובמשפחתי. לחב"ד יש שם טוב בציבור הכללי. אבל הבעיה שלי היא שרוב הזמן אני מתביישת בכתר של

הוסיפי את התגובה שלך:

2 תגובות
  1. חסידה של הרבי הגב

    מהמם!
    איך את יכולה להכניס רעיון כל כך מיוחד, שיחה של הרבי בשיר?
    מדהימה!

  2. אוהבת את כולם הגב

    ואווו, מושקי, כמו תמיד הפוסט שלך מושלםםםם, וממש אהבתי את המסר
    אלופה!1

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?