עומדת אני במרכז,
אפילו לא מושיטה את ידי,
הסל כ"כ רחוק,
חבל שסתם אזרוק,
אבל הוא מחליט שכן,
עם ניסיון של שנים,
הוא מוסר לי,
שאני אקלע ,
הוא מחזיר לי את נשמתי,
הוא מאמין בי,
ואני… לא!
אבל…
הוא עם וותק
אצלי הנתק.
"רבה אמונתך"
הקב"ה מאמין בי,
שאקלע היום למטרה,
נותר לי רק להאמין בעצמי,
ולזכור:
לו יש ניסיון של שנים,
הוא ברא אותי,
הוא לא סתם מסר לי את הכדור,
ואני אנטוש??
היי שאלה קצת מוזרה… איך בעצם אנחנו בתור נשים לומדות תורה? "כל המלמד את ביתו תורה כאילו לימדה תיפלות" וכתוב גם איפשהו שכן צריך ללמוד אבל רק חלק מההלכות… הבת של רש"י הניחה תפילין והזמנים השתנו,
לפעמים פרשת השבוע פוגשת אותי במקום החנוק הזה של חוסר האונים
אני חב"דניקית, ממשפחה שחזרה בתשובה. לומדת בחב"ד, טסה לרבי, ולומדת חסידות. כשאני נתקלת בנשים "מבחוץ" אני גאה במי שאני, ובמשפחתי. לחב"ד יש שם טוב בציבור הכללי. אבל הבעיה שלי היא שרוב הזמן אני מתביישת בכתר של
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
כל הזכויות שמורות לאיטי פרוס, תשע"ח.
עיצוב: סטודיו נחמי שלנגר איור: אלישבע מימון בניית אתרים: נטוורקינג – אתרים שעובדים בשבילך
תמונות הרבי צולמו ע"י יוסי מלמד ולוי יצחק פריידין ז"ל ונתרמו לאתר באדיבות 
2 תגובות
וואו אחד הפוסטים ממש אהבתי ממש כתיבה ברמה גבוהה והתוכן בכלל!
אעע וואו.
את ממש צודקת.
צריך לחשוב על זה.