רק

לחשוב.

שרהל'ה

רַק לַחֲשֹׁב

לִשְׁמֹר עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תִּבְרַח

רַק לְהַרְהֵר
בְּמָה שֶׁהָיָה וְהוֹוֶה וְחָדָשׁ

רַק לְהִזָּכֵר
בַּמַּהוּת וְעַצְמוּת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ

רַק לְנַקּוֹת
לְטַהֵר אֶת עַצְמִי קְצָת מֵרֶפֶשׁ

רַק לָתֵת
לְעַצְמִי אֶת הַזְּמַן שֶׁל הַנַּחַת

רַק לְהִלָּחֵם
דַּקּוֹתַיִם לִהְיוֹת מְנַצַּחַת

נקודה שממש תפסה אותי בדברים של הרב בשבת בנות חב"ד, בהתוועדות בלילה (נכון שההתוועדות הייתה מיוחדת?)
-לנפש הבהמית לא אכפת שנלמד שעתיים חסידות. אכפת לה שנחשוב שתי דקות חסידות-
רק.
וכל כך לא רק.
כמה זה קשה, לרכז את המחשבה, לחשוב באמת על המהות והתפקיד שלי. דקותיים!
דקותיים בשביל עצמי. העצמות האמיתית שלי.
הדקותיים האלה, הן כל כך משמעותיות שאין לנו מושג עד כמה.

הרב סיפר סיפור מיוחד שהמחיש את זה, מי שרוצה, שתכתוב ואני אשתדל לשכתב.

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא

האם מותר לשנות?

היי שאלה קצת מוזרה… איך בעצם אנחנו בתור נשים לומדות תורה? "כל המלמד את ביתו תורה כאילו לימדה תיפלות" וכתוב גם איפשהו שכן צריך ללמוד אבל רק חלק מההלכות… הבת של רש"י הניחה תפילין והזמנים השתנו,

אמרתי

לפעמים פרשת השבוע פוגשת אותי במקום החנוק הזה של חוסר האונים

נמשכת להיות חרדית

אני חב"דניקית, ממשפחה שחזרה בתשובה. לומדת בחב"ד, טסה לרבי, ולומדת חסידות. כשאני נתקלת בנשים "מבחוץ" אני גאה במי שאני, ובמשפחתי. לחב"ד יש שם טוב בציבור הכללי. אבל הבעיה שלי היא שרוב הזמן אני מתביישת בכתר של

הוסיפי את התגובה שלך:

15 תגובות
  1. מקושרת הגב

    וואו כתבת מושלםם
    ממש אהבתי את הנקודה הזו.
    לא זוכרת את הסיפור אבל גם אני לקחתי אותה ממש.
    פשוט מזדהה. ממש.

  2. שותפה לדרך! הגב

    אני אשמח לשמוע את הסיפור.
    ויש לך כתיבה מושכת כזאת, לשורה הבאה. כיף לקרוא.

  3. מתה על החיים :) הגב

    כתבת מהמם!!!
    איזה נקודה חשובה ולמחשבה…
    ואני אשמח אם תעלי לנו את הסיפור…

  4. בובה הגב

    איזה שיר!
    והכתיבה שלך ממכרת💙
    תעלי עוד כאלה חמודים:)

  5. טוהר הגב

    שרהל'ה. התגעגעתי כל כך למילים, כשהן נכתבות תחת השם שלך.
    פוסט טהור ויפה, גדוש בכנות ואמת.
    -דקותיים להיות מנצחת-
    אעע.

    נ.ב. אם יהיה לך כוח לכתוב את הסיפור, אני אשמח.

  6. ברבור שחור הגב

    שרהל’ה את מדהימה כפשוטו.
    "דקתיים ליהיות מנצחת" בהקשר למה שכתבת בסוף – הזיז אותי. ריגש.

    נ.ב.
    הכתיבה שלך – וואו.

  7. שרהל'ה הגב

    הסיפור:
    אי אז בברית המועצות הקומוניסטית, חייבו לעבוד בשבת. יהודי אחד, לא זוכרת את שמו, הצליח לסדר לעצמו אחרי שוחד פטור מהעבודה בשבת. אותו יהודי, הלך ברחוב ופגש את ר' מנדל פוטרפס (חסיד גדול שהציל הרבה יהודים.. והיה כמה שנים בסיביר בגלל זה). ר' מנדל פוטרפס של אותו אם הוא עובד בשבת, והיהודים ענה שלא… ואז ר' מנדל שאל אותו מה עם החבר שלו, הוא עובד בשבת? היהודי ענה שכן… הוא לא הצליח לסדר פטור.
    ר' מנדל פוטרפס אמר לו שהוא צריך לדאוג שהיהודי ההוא לא יעבוד בשבת! היהודי לא הבין מה הוא רוצה… הרי אין לו עוד כסף לשלם גם על שוחד בשבילו. הוא אמר לר' מנדל שאין לו מה לעשות. אבל ר' מנדל התעלם ואמר לו שוב, אתה צריך לדאוג שהיהודי ההוא לא יעבוד בשבת! ככה היה כמה פעמים, עד שהיהודי נכנע ושאל אותו: טוב נו תגיד לי מה לעשות, אני אעשה! ר' מנדל חיכה לזה ואמר לו שהוא רוצה שכל  יום 5 דקות הוא יחשוב מה הוא יכול לעשות בשביל היהודי ההוא… החסיד ניה המום שרק זה מה שר' מנדל רוצה ואמר שאין בעיה והוא יחשוב כל יום 5 דק'.
    בסופו דל דבר, אחרי שבועיים, היהודי ההוא לא עבד בשבת!
    ואיך זה קרה? בגלל שהוא חשב כל יום 5 דקות, זה היה לו במודעות, ופעם אחת שהוא הלך ברחוב, הוא ראה עסקן כלשהו, שהוא אף פעם לא דיבר איתו. כשהוא ראה אותו הוא נזכר- אולי העסקן הזה יכול לעזור שהיהודי ההוכ לא יעבוד בשבת. ואכן, העסקן סידר ושבת אחר כך היהודי כבר לא עבד.
    ניסוח חופשי מצדי, מקווה שדייקתי בפרטים;)

  8. בייגל הגב

    אהבתי מאוד,שרהל'ה.
    את הפוסט והסיפור.
    מאמצת לעצמי

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?