עד מתי

אולי הגיע הזמן לעשות שינוי?

שי

עד מתי נמשיך לסחוב
קופה של שרצים מול העיניים

ועד מתי את המצב נמשיך לכאוב
ולחכות שייגמר
עד מתי נמשיך לדמיין
שזה לא מזיז ולא פוגע
ועד מתי נמשיך לחיות מבפנים
חיים של אנשים אחרים
עד מתי נמשיך להזות
על חיי אהבה שקריים
ועד מתי נמשיך לכסות
לטמא את הנפש הטהורה
לגדל אותה עקום
עד מתי נמשיך לחשוב
שזה בסדר
ויהיה לי בית חסידי
בלי שזה ישפיע.

עד מתי?!

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא

האם מותר לשנות?

היי שאלה קצת מוזרה… איך בעצם אנחנו בתור נשים לומדות תורה? "כל המלמד את ביתו תורה כאילו לימדה תיפלות" וכתוב גם איפשהו שכן צריך ללמוד אבל רק חלק מההלכות… הבת של רש"י הניחה תפילין והזמנים השתנו,

אמרתי

לפעמים פרשת השבוע פוגשת אותי במקום החנוק הזה של חוסר האונים

נמשכת להיות חרדית

אני חב"דניקית, ממשפחה שחזרה בתשובה. לומדת בחב"ד, טסה לרבי, ולומדת חסידות. כשאני נתקלת בנשים "מבחוץ" אני גאה במי שאני, ובמשפחתי. לחב"ד יש שם טוב בציבור הכללי. אבל הבעיה שלי היא שרוב הזמן אני מתביישת בכתר של

הוסיפי את התגובה שלך:

4 תגובות
  1. שותפה לדרך! הגב

    משיח?!
    זה נראה לי הפתרון האידאלי… הלוואי.
    נתפלל?!

  2. Sol הגב

    אותה בעיה…
    וככל שהזמן עובר ונעלם מבין הידיים
    ככה קשה לחזור ולהיות טובה שוב, להקפיד.
    קשה לחיות עם ידיעה שאני הורסת בהווה שלי (לא מאה אחוז עם רצון) את העתיד הלא רחוק

  3. בייגל הגב

    עד הרגע בו נתעורר על עצמנו ונתפוס את המעשים שלנו בידיים.
    נחליט להשתנות, באמת.

    כתיבה יפה!

  4. ברבור שחור הגב

    עד שמשהו יפוצץ לנו את הבועה בבת אחת , אני מניחה. בעזרת ה’.
    מזדהה עם הכאב, וכל מילה שנאמרה בשיר הזה.
    וסליחה שנעלמו לי כל המילים היפות שמגיעות הכי בצדק בעולם למה שכתבת פה. מחילה. הכל ברח לי. אבל רק תדעי שהייתי מאד רוצה , כי זה היה… חבל ש"אהבתי" לא יכול לבטות יותר.

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?