משחק מוזר

ואני הרובוט

מה אני רוצה מעצמי?

אוף!

נמאס לי
אני במצב דפוק
אי אפשר לקרוא למצב ירידה וגם לא עלייה
כי נהייתי רובוט
זהו
לפני כל החלטה
אני שומעת את שני היצרים
ובוחרת לפי מה שהייתי בוחרת פעם
זה נשמע כך
טוב, אני לא אתן את החיות לסיטרא אחרא
לא מתאים לי
לא מה שה' רוצה ממני
טוב, אז נבחר בטוב
אבל אח"כ אין לי סיפוק
מרגישה שמשחקת במשחק מוזר
נופלת כמו שהייתי נופלת פעם
כלומר- יחסית קצת מאוד
אבל זו לא אני
מי אני? אף אחת
לומדת המון שיחות ומאמרים
כי ככה הייתי פעם
וככה צריך
והסביבה מעודדת את זה
ואחרת אני ארגיש שלא עשיתי את מה שהיתי אמורה לעשות
מוסיפה בשיעורים היומיים, בלימוד, במבצעים והכללל
אבל
מתחשק לי להרגיש חלק מזה
כבר חושבת לרדת מהדרך בכח
לא במשמעות הפשוטה
לא לשמור מצוות
או להפסיק להיות חבדניקית
אבל קצת, ממש טיפה
להרגיש שאני עושה משהו שאני לא אמורה לעשות
ואולי אז זה יהיה אכפת לי
לפחות קצת
בהתחלה בכיתי, הרבה
ועכשיו?
זה כבר לא אכפת לי
כמעט הכל נהיה מוכתב מראש
למדת? את אמורה להיות שמחה
טעית? את אמורה להיות עצובה
ולפעמים אני עובדת על עצמי כל כך חזק
שאני באמת שמחה ועצובה
אבל לא! פשוט לא!
אולי זו האמת הפנימית שלי
אבל לא מחוברת
והכי גרוע שאני כל כך פחדנית שבחיים לא ארד באמת (מקווה)
אז אני אמשיך לשחק במשחק המוזר הזה
להפיץ, להשפיע, לפרסם וכו'
להתלונן בשקט
ולהמשיך

מקוה שהצלחתי להסביר משהו

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא

האם מותר לשנות?

היי שאלה קצת מוזרה… איך בעצם אנחנו בתור נשים לומדות תורה? "כל המלמד את ביתו תורה כאילו לימדה תיפלות" וכתוב גם איפשהו שכן צריך ללמוד אבל רק חלק מההלכות… הבת של רש"י הניחה תפילין והזמנים השתנו,

לבד?

כשהגיע השעה 12:25, אני ואבי הלכנו לבית הכנסת. אני בת יחידה, ואמי הייתה עייפה. כשהתחיל הסליחות, פתאום גיליתי שאני לבד בעזרת הנשים. וואו. הרגשתי התעלות. רק אני וה', אני ממש יכולה להיות פתוחה. לגמרי. חזרתי הביתה,

נמשכת להיות חרדית

אני חב"דניקית, ממשפחה שחזרה בתשובה. לומדת בחב"ד, טסה לרבי, ולומדת חסידות. כשאני נתקלת בנשים "מבחוץ" אני גאה במי שאני, ובמשפחתי. לחב"ד יש שם טוב בציבור הכללי. אבל הבעיה שלי היא שרוב הזמן אני מתביישת בכתר של

הוסיפי את התגובה שלך:

8 תגובות
  1. אחת הגב

    וואו.. את נשמעת מבולבלת…
    והאמת, מעריכה אותך שלמרות שאת מרגישה "רובוט" את ממשיכה עם כל הדברים הטובים והנכונים!
    זה בכלל לא מובן מאליו…. וזה בכלל לא כיף כשעושים את זה כ"רובוט"…
    ו… זהו, כרגע אין לי רעיון בשבילך איך להיות פחות "רובוטית", מאמינה שיהיו פה בנות עם רעיונות.

    אז רק רציתי לומר שאני מעריכה! ושלא תתני לתחושת ה"רובוטיות" לייאש אותך!!!

  2. במבי הגב

    מקווה בשבילך שתרגישי כמה זה טוב ומתוק!!
    יש את התקופה הזאת לכל אחת שבה הופכים כזה להיות אדישים אבל תדעי שזה עובר!! זה תמיד עובר!!
    אלא אם כן זה נמשך מידי הרבה זמן כדי לך לשתף אמא או משפיעה שיעזרו לך..
    מאחלת לך פוללל הצלחות סומכת עליך!!

    • לב משופשף💝💖💓 הגב

      זה מעודד לדעת שכולם עוברים את הקטע הזה?
      אממ..לא חושבת אז תראי חמודה, בדכ כשקוראת איזה שהיא פגיעה מסוימת בלב הוא נאטם, פשוט לא מסוגל להכיל רגשות..
      מה יש מתוקה? מה גרם לך להחסם?
      מחכה לתשובה אם את רוצה!
      אז שתדעי שגם לי זה קרה עד לא מזמן ופשוט התחרפנתיייי אבל ממש!
      והגעתי לכמה מסקנות.
      דבר ראשון, זה קורה בדכ לאנשים רגישים מאוד,שיש להם מלא רגשות, אנשים רגשיים..
      ודבר שני שהזמן פה מאוד מאוד משחק, הזמן יעשה את שלו והלב שלך יקלוט שהוא יכול להביע רגש,בטוח!!
      אל תדאגי נשמה, זה יעבור, טוב?

      הצלחות ומלא מלא מלא⁦❤️⁩

  3. קטנטנה👧🏻 הגב

    גם אני הרגשתי ככה פעם והצלחתי אחרי שפשוט התחלתי להתבונן , לחשוב מלא עד שהתחברתי בצורה הזויה ממש עד היום אני ב"ה קשורה לרבי בקשר חזק חזק עד שבאמת ובפנימי אני מרגישה את הרעבע איתי 24/7
    הייתי ממליצה לך פשוט לחשוב ולהתבונן, ללמוד מאמרים מבוארים (אגב יש ספר שאני ממליצה לכל אחת – דיבור המתחיל פשוט מושלם)
    ולפנק את עצמך
    וואי אני נורא אוהבת ומתגעגעת לתקופות האלה שהייתי פשוט אומרת שחבל שנולדתי נצלי את ההזדמנות ופשוט תמלאי אותו
    אוהבת אותך😘😘😘 ובהצלחה
    איזה קטע יצא לי ארוך מקווה שתקראי וסורי שחפרתי…

  4. מהללו. הגב

    אוקי,
    הסברת את עצמך ממש ברור ומפורט,
    אני חושבת שלכל אחת יש את התקופות האלה, אני לא יודעת ממה זה נובע, זה פשוט מגיע.
    אבל כמו שזה בא – זה הולך.
    ובינתיים – אני חושבת שצריך לשאול את עצמי, מה ה' רוצה ממני עכשיו? אולי לחפש מאמרים בנושא הזה, או פשוט להגיד לו במילים פשוטות שלי: "די, אני מרגישה כך וכך, אוף, זה מפריע לי, אני לא מרגישה טוב עם עצמי, וכו'.."
    מקווה שעזרתי.
    בהצלחה!!!!!!

  5. מתוקית הגב

    יקרה לי,
    אין לי מילים!!
    את בת אמיתית וכנה עם עצמך!! זה מדהים!! קחי אתזה כמחמאה לחיים!!
    אהה ורציתי לומר,, שאולי בשלב הזה טוב שהחיים מוכתבים לך, זה נראלי עוזר לך.. אחרת היית מאבדת את החיים האמיתיים..
    אבל כדי שבאמת יהיה לך טוב, טוב אמיתי, הייתי מציעה לך שתמצאי את הדברים המיוחדים והיפים שאת נהינית לעשות, זה יתן לך מתיקות וטעם להמשיך בדרך הנכונה!!
    ועוד משו, שתדעי שאין לך מה לחפש במקום אחר!! רק מראה זוהר יותר כי שם נראה שיש פחות מחויבויות.. אבל שתדעי שאת נמצאת במקום שהרבה היו מקנאות בך!!
    אז..קחי את הטיפ שליי ומאחלת לך מלאאא הצלחה וכיף אמיתי
    אוהבת 😘

  6. רובוטית הגב

    היי
    אני מרגישה בידיוק כך!
    עושה דברים סתם בלי שום חשק!

  7. סוף העולם הכותבת הגב

    אוףף
    אני רואה את התגובות שלכן מאוחר מדי
    אז למקרה שמישהי תציץ
    מה גרם לי להחסם?
    הייתי בתשרי חודש שלם בלי אבא ואמא
    כלומר, אחרי תשרי זה התחיל לי
    ועדיין לא נגמר
    לא ברור מה קרה שם
    אבל מאז הפסקתי להתחבר
    לא לרבי, לא לדברים שהיו מהנים אותי פעם
    לכלוםםם!
    אז אני רובוט
    שהלב שלו נאטם לאט לאט
    אתמול במלוה מלכה
    אבא שלי אמר לי שחשוב מאוד לשבת ליד השולחן
    גדולי החסידים היו מהדרים בזה, הרבי מקפיד על זה מאוד
    וזה כתוב מפורש בשולחן ערוך
    ואם פעם זה היה גורם לי מיד לטול ידיים
    אז אתמול זה פשוט לא הזיז לי!
    מה שעלה לי בראש זה 'ואז מה?'
    למה לא נטלתי? כי לא היה לי כח לברך ברכת המזון
    אוףףף
    ואם בהתחלה היה אכפת לי שלא אכפת לי והייתי אומרת לעצמי
    "תקומי, תטלי. עכשיו זה המבחן אם את של הרבי או של עצמך"
    עכשיו… הלוואי…
    לא אכפת לי הקשר עם החברות אז הוא נהיה רופף
    וכשקשה לי אני מרגישה בודדה
    לא אכפת לי האחים
    אז אני מעליבה אותם בכל הזדמנות
    רוצה שיתייחסו אליי
    אבל כבר כמה אפשר? גם לי נמאס להיות מסכנה
    אבל לא הצלחתי לקום מזה
    ואני מיואשת לגבי העתיד

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?