מענה לשון

זה הספיק לי

מאשי

הי אני על המטוס.
חזור.
וואי זה היה מהר…
תכננתי לכתוב פוסט,
אז הנה אני עושה את זה.
מן הסתם עד שיפרסמו את זה כבר יהיה קרוב לכ״ב שבט;)
יהיה רלוונטי לאלו שיסעו אז;)

הייתי באוהל.
אצל הרבי.

זו החוויה הכי גדולה של החיים,
המקום הכי מדהים בעולם,
אבל לא על זה אני רוצה לדבר עכשיו.
אני רוצה לתאר שניה את החלק הטכני של העניין..

הדלקתי נר, אמרתי מה שאומרים,
דפקתי בדלת, נכנסתי,
פתחתי את המענה לשון
והתחלתי.

פרק לג בתהילים.
(אם אני לא טועה, זה הדבר הראשון שאומרים).
השפתיים שלי אומרות את זה,
והלב והמוח לא יודעים מה לעשות בינתיים.
הם לא מבינים מה הקשר של המילים לסיטואציה.

אחרי זה יש עוד כמה עמודים,
ואז סוף סוף מגיעים לקטע של ׳שלום עליכם אדוננו מורנו ורבנו׳.
סוף סוף אני יודעת מה אני אומרת.
לא כל מילה, אבל לפחות מבינה בערך.
אני ממשיכה,
קוראת את המכתב,
(זה החלק שאני הכי אוהבת;) )
קורעת את המכתב,
וממשיכה לקרוא.
תהילים. ועוד תהילים.
הרבה תהילים.
ואחרי זה זהר.
ואז עוד קטעים שאני מבינה.
ואז עוד קטעים שאני לא מבינה.
ואומרים אותם שבע פעמים.
עוד קצת, ומסיימים.

זהו.
יוצאים.

סיימתי לתאר את הטכני,
עוברת לדבר על החוויה שלי.

כשהייתי באוהל והתחלתי את הפרק הראשון,
נזכרתי בדיון שפעם הייתי שותפה לו.
הטענה שהועלתה שם הייתה כזאת:
הרבי הוא אבא,
אז מה אתה מגיע לאבא ומתחיל למלמל טקסטים שמישהו הכתיב לך?…

זה ניסוח בוטה.
הוא עצבן גם אותי.
אבל בתכלס יש איזו אמת בטענה הזו.

בזמן שהייתי באוהל,
נכנס אחד אמריקאי, מגולח,
אחד שהתלבטתי אם הכיפה נצמדה לו לראש לכבוד המאורע,
והוא עמד ודיבר עם הרבי כמו שמדברים עם בן אדם שנמצא מולך.
הוא אפילו לא קרא מכתב.
היה לו מכתב ביד. הרבה דפים.
אבל הוא לא קרא.
הוא פשוט עמד ודיבר.
העיניים שלו היו ממוקדות, הוא דיבר ברור, עם הבעות פנים, ואפילו קצת תנועות ידיים.
הוא לא היה נראה בהצגה. הוא היה נראה רגיל ונורמלי לגמרי.
הדבר היחיד שלא היה נורמלי זה שהוא כביכול דבר לאבן. למצבה.
אבל זה היה ברור שהוא לא מדבר לאבן.
היה ברור שמונח אצלו הכי בפשטות, שהוא פשוט עומד עכשיו ומדבר עם הרבי.
הסתכלתי עליו ואמרתי לעצמי:
ככה אני רוצה!
אני רוצה לבוא לרבי,
ולדבר איתו.
למה אני עומדת וקוראת את המענה לשון?..

ולכמה רגעים עמדה לי מחשבה כזו ברצינות.
אולי לדלג לקטעים שאני מבינה וזהו?..

ועוד טענה עלתה לי,
מענה לשון בקצב ממוצע לוקח 40 דקות.
(ככה אמרו לי, וזה נשמע לי הגיוני).
אני לא יודעת לשמור על המחשבה במשך 40 דקות.
בתכלס,
אני נמצאת אצל הרבי,
הכי קרוב שקיים,
ובכל זאת המחשבות שלי משוטטות…
חושבת על מה אוכל אחרי זה.. איך אחזור לקראון הייטס.. האם חברה שלי מחכה לי בחוץ.. קר לי.. חם לי.. התנור צולה לי את השיער.. מסתכלת גם על האנשים סביבי.. איזה מדהים זה לראות איך כולם באים לרבי.. ואויש יש שם ילד אחד שעושה מלא רעש, הוא מוציא אותי מהריכוז..
ריכוז.
בטח ריכוז.
אם הייתי כמה דקות בודדות אצל הרבי, אולי הייתי מצליחה להתרכז.
אבל 40 דקות??

אז זהו, כמעט דילגתי לקטעים שאני מבינה.
מוותרת על התהילים והזהר.

אבל עוד רגע של מחשבה, ופתאום קלטתי את הנקודה.

הרבי הוא אבא.
ואני רוצה להיות לידו
כמה שיותר.
אני רוצה להיות כאן עוד ועוד.
פשוט להיות.
רק להיות וזהו.
את מה שיש לי לומר אני יכולה לסיים ב10 דקות.
אבל אני רוצה להיות.
להישאר.
רק להיות קרוב.
ככה סתם.
בלי סיבה.
פשוט כי זה אבא.

ופתאום הבנתי-
איזה נס שיש מענה לשון.
אני לא יודעת למה אומרים את פרק ל״ג, ולמה אומרים את כל שאר פרקי התהילים, ולמה אומרים את הזהר.
לא יודעת.
אבל זה לא משנה.
כשאני אומרת אותם, אני ליד אבא.
וזה הכל.
אני פשוט נמצאת כאן.
במקום הכי מדהים בעולם.

והאמריקאי הזה שעמד ודבר?
הוא צודק לגמרי.
ואני באמת רוצה ללמוד ממנו.
אמרתי מענה לשון,
ובין לבין, כשעלו לי כל מיני דברים שרציתי לומר לרבי,
עצרתי מהקריאה,
הרמתי עיניים,
ודיברתי לרבי.

כי הוא אבא.
והוא מקשיב לי תמיד.
ואני יכולה לדבר איתו.

דיברתי במילים פשוטות,
וגם אמרתי את כל המענה לשון.
בלי להבין.
אבל דבר אחד הבנתי-
הבנתי שאני עכשיו ליד אבא.
במקום הכי מדהים בעולם.
וזהו.
זה מספיק לי.

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא

האם מותר לשנות?

היי שאלה קצת מוזרה… איך בעצם אנחנו בתור נשים לומדות תורה? "כל המלמד את ביתו תורה כאילו לימדה תיפלות" וכתוב גם איפשהו שכן צריך ללמוד אבל רק חלק מההלכות… הבת של רש"י הניחה תפילין והזמנים השתנו,

הכי יפה – שאפשר

הנה אנחנו מתחילות להבין כי כשמדברים על "טוב" או "רע", זה ממש תלוי בסיטואציה

נמשכת להיות חרדית

אני חב"דניקית, ממשפחה שחזרה בתשובה. לומדת בחב"ד, טסה לרבי, ולומדת חסידות. כשאני נתקלת בנשים "מבחוץ" אני גאה במי שאני, ובמשפחתי. לחב"ד יש שם טוב בציבור הכללי. אבל הבעיה שלי היא שרוב הזמן אני מתביישת בכתר של

הוסיפי את התגובה שלך:

24 תגובות
  1. . הגב

    ואווווו מהמממתתת

  2. משתדלת להיות חבדניקית הגב

    מקסים. מרגש. כתבת את זה ממש יפה.
    רק שאני לא מבינה איך אפשר להדליק נר נשמה עבור מישהו שאני מרגישה אותו חי ברמ"ח אברי כמעט.
    נבצר מבינתי… קשה לי לחשוב על זה אפילו…
    נר נשמה מבחינתי זה למישהו שהיה… והלך… והרבי לא כזה הרי…
    למה יש כאלה שמדליקים נר נשמה באמת?
    תאמת גם לא הייתי באוהל אז אולי לי זכות לדבר. כי אני באמת לא מבינה מה מיוחד ללכת לשם…
    אם אני אגיע לשם אני אברח משם
    איך אפשר לחשוב שיש שם משהו מתחת למצבה
    מבחינתי הרבי חי ונושם לא משהו אחר
    לא באתי לתקוף אף אחד רק לשתף…
    אולי תעזרו לי להבין..
    אתם מוזמנות להגיב מי שרוצה.

    • אוהבת את הרבי הגב

      זה שמדליקים נר נשמה זה לא סותר את ההרגשה שהרבי חי ברמח ושסה..
      ההיפך! – יתיר מבחיוהי! הרבי עוד יותר נמצא ופועל !! רואים זאת במוחש..
      החיים האמיתיים של הצדיק הם חייו הרוחניים . לכן כשהגוף מסתלק הרבי עדיין חי! כי החיים הרוחניים ממשיכים!

      יש שיחות שלימות של הרבי על כך.. וחבל שיש ציבור שלם מתוך חבד שלא לומד זאת.. (זה לא דברים של הרבי??? מה הולך??)
      ממליצה לך מאוד ללמוד זאת ולהבין אחת ולתמיד את הסוגיה.

      אגב , אני חושבת שהדוגמא הכי טובה למצב שלנו היום זה הרבי בעצמו .
      הרבי היה ממש במצב שלנו! הוא היה חסיד שמבחינתו הרבי שלו הוא נשיא הדור, מה"מ והוא לא חי בגוף גשמי. . והרבי מתגעגע!
      וכן, הוא אמר שנשיא דור חי וכו'
      ומה?
      והוא הלך לאוהל ודיבר רבות על מעלת האוהל וכו'..
      מי אנחנו שננהג אחרת?? הרבי במשך 40 שנה הראה לנו כיצד לנהוג!!
      לפרטי פרטים!
      אני חושבת שמי שמחזיק בדיעה לא ללכת לאוהל זו הכחשה מטורפת .. לא מבוססת (כי הרי לא לומדים את השיחות על האוהל שזה מזעזע שמחרימים דברים שלימים של הרבי רק בגלל חוסר נוחות..)
      וחבל מאוד.
      מאוד.
      כי באוהל לא מרגישים שהרבי לא כאן ה' ישמור. מרגישים הכי קרוב! יוצאים עם כוחות מחודשים!
      תנסי..
      בעצם לא תספיקי כי עוד היום משיח בא!
      😀😀😀

  3. סהר הגב

    בפעם האחרונה שהייתי אצל הרבי חשבתי על עניין המענה לשון, אבל מכיוון שונה.
    לא זוכרת את הלך המחשבה אבל המסקנה שלי הייתה שכל ילד מדבר עם אבא שלו בשפה שונה לפי השפה שבה האב מדבר. אז אם אני באה לאבא רוחני, אני צריכה לדבר איתו בקפה שלו. לכן כשאני אדבר איתו זה יהיה בעזרת טקסטים רוחניים.
    ובגלל שאין לי אפשרות לייצר בעצמי את הטקסטים האלה- אשתמש בטקסטים מין המוכן.
    כמובן שאני לא שוללת בקשות בשפת העם. אבל העיקר- רוחני.

  4. אחת הגב

    מדהימה שאת!!!
    אני אישית – לא אומרת.
    כשאני נכנסתי לאוהל – אני נכנסת ליחידות! אני נכנסת לרבי שחי ומחיה אותי ואת השליחות שלי!!!
    ביחידויות אף פעם לא אמרו 'מענה לשון' כמובן :).
    כמובן, זה הרגש שלי ושכל אחת תעשה איך שהיא מרגישה ואיך שהמשפיעה שלה אומרת לה או איך שמקובל במשפחה..
    סתם התחשק לי לשתף 🙂

    • ליבי הגב

      מבינה אותך גם אני התלבטתי לאחרונה אם אני אמשיך עם המענה לשון כי בכל זאת זו יחידות-ממש כמו שאת אומרת.
      שיתפתי בזה חברה והיא אמרה לי שכמו שהרבי עשה-כך אנו עושים.
      (כי להרגשים אין סוף וזה עלול להוביל למקומות שונים ומשונים..)
      את דרך ההתקשרות שלנו לרבי אנחנו למדים מהרבי עצמו! מאיך שהוא התנהג לרבו.
      ואם הרבי אמר שלהיכנס לאוהל זו יחידות וגם הדליק נר ואמר מענה לשון אז כך גם אנו צריכים לנהוג.

  5. פאטמה הגב

    למה כל היום אוהל
    אולי קצת סווענטי המקום האמיתי שהרעבע נמצא שם

    • ילדה של הרבי!! הגב

      גם מסכימה אבל תכלס לאנטים סונטי זה כמו מוזיאון דיברתי בתשרי עם כמה בנות מבנוח והם אמרו לי שהם מרגישות לסונטי בית כנסת שהיה בו צדיק לא מעבר הרבי בשבילהם נימצא באוהל.. אבל איש איש באמונתו יחיה העיקר שכולנו רוצים לעשות נחת לרעבע לא משנה איפה אנחנו חושבים שהרבי נימצא כי הוא בכול מקום!

      • חסידה אמיתית!!⁦❤️⁩ הגב

        ממש שטויות
        החסידים לא חושבים ש770 הוא מוזיאון וזה שדיברת עם כמה בנות לא מעיד על הכלל..
        770 זה בית רבינו שבבל ("האנטים" גם לומדים וחיים זאת לידיעתך) והוא בית המקדש ושכינה לא זזה ממקומה.
        מאידך, גופו הגשמי של הרבי נמצא באוהל ומשום כך העצמות שלו נמצאת שם , כמו שמוסבר במאמר ההשטתחות .
        (לכן יש כאלו שלקחו זאת בקיצוניות ונמצאים כל היום באוהל.. אבל הרבי לא נהג טהורה לעשות כך ולכן זה לא שייך)

        אז נא להפסיק עם כל ההכללות והבורות הזו לגבי כל קבוצה שהיא..

        סתם לשון הרע וחבל שיש חסידים שמפיצים שנאה ופירוד במקום לעשות את רצון הרבי.
        כן זה מזעזע כמו שזה נשמע..
        (ועוד ב-י' שבט!!)

      • אחת הגב

        ויש כאלה שהפכו את סעוון סעוונטי לסלנג (מה זה סווענטי למען ה'?? מגעיל אותי, באמת!)

    • . הגב

      כשאני נוסעת אני בה נןסעת לרבי! לכן אני הולכת לאוהל.

  6. גל המקורית הגב

    מהממם

  7. שטערני הגב

    מאשי את פשוט מהממת איזה פוסט יפה כתבת איך הצלחתי להרגיש תצמי בתוך זה עומדת שם ומתלבטת
    ממש מסר להתוועדות

  8. פלפלת הגב

    עשית לי געגוע לשם. כמה געגוע

  9. חסידית הגב

    התחברתי לכל מילה!!!

  10. חן הגב

    יפה ואמיתי ואהבתייי
    וכיף לך כל כך שהיה לך 40 דקות להיות שם
    לי נתנו 2 דקות בדיוק ולא הספקתי כלוםםםם
    בקושי אמרתי כמה פרקים התפללתי במילים שלי קראתי את הפ"נ והלכתי
    לא הספקתי להתחבר!!! רציתי להרגיש שאני עם אבא שלי רציתי לבכות (כשאני בוכה אני יותר מעכלת דברים וזה עוזר לי) אבל לא נעים לבכות ליד כל כך הרבה אנשים..
    לא אמרתי מענה לשון, ברבניות לא היה לי תהילים ואמרתי מה שזכרתי בע"פ, בקיצור ממש הרגיש פספוס…
    אבל אני לא מצטערת זה מה שהרבי רצה בשבילי ולפחות יש גם את 770 ששם היה לי מלאאא זמן להתחבר…

    ולכל הבנות שמבולבלות עם הנר נשמה הרבי חי וכו'…
    אני מתנהגת פשוט כמו שהרבי התנהג. הוא אמר בפה מלא שהרבי הרייץ נמצא פה איתנו ב770!! מצד שני הוא לא התחכש למה שהעיניים רואות ולהלכה הפשוטה, והוא הדליק נר נשמה והתנהג בכל המנהגים הנהוגים עם נפטרים, והלך לאוהל כמובן (והחשיב את זה כמו יחידות!)
    אז קשה לי עדיין להאמין שהרבי חי בגשמיות… אם אני ירצה להעמיק בזה אני ילמד יותר ואולי אני יאמץ את זה כאמונה שלי…
    או שזה לגמרי עניין של אמונה?
    בכולופן אני מעדיפה כרגע להפנות את המשאבים שלי להביא את המשיח..

  11. מירי הגב

    וואו!!
    חיברת אותי!
    עכשיו אני רואה את זה אחרת!
    תודה♥

  12. מיכלוש הגב

    וואוו את מדהימהה
    יואוו החזרת אותי לרגע שהייתי שם..באוהל…יואוו זהו אני חייבת לטוס!!
    ויש לך הסתכלות כלכך נכונה על הכל ואני אוהבת אותך ששיתפת כאן:*

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?