הַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ

זה יהיה קצת ארוך. מזמינה אתכן להצטרף למסע.

סום

כִּי טוֹב דּוֹדִי מִיָּיִן
עַל כֵּן
עֲלֵמוֹת אֲהֵבוֹ,

עֵינָיו יוֹנִים
וַאֲנִי וְדִגְלוּ
עָלַי אַהֲבָה.
שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי
וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי,
וְהָלַכְתִּי אַחֲרָיו
דַּרְכִּי סוֹמֵאת
עֵינַי דּוֹמְעוֹת,
עִוְּרוֹת,
מַאֲמִינוֹת,
שְׁבוּיוֹת מֵרָצוֹן
בְּכֹחַ הַנְּשָׁמָה.
רְפוּיָה בַּיָּמִים
חוֹלֶמֶת בַּלֵּילוֹת
טוֹוָה לִי קוּרִים
שֶׁל אֱמוּנָה
וּמַסְלוּל.
וּפָסַעְתִּי
צַעַד אַחַר צַעַד
אִתּוֹ.
אֲנִי וָהוֹ.
שׁוּעָלִים קְטַנִּים
חִבְּלוּ בִּכְרָמֵינוּ
וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר.
יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע
בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה,
"הַרְאֵנִי אֶת מַרְאֶיךָ"
הִתְחַנַּנְתִּי,
"הַשְׁמִיעֵנִי קוֹלְךָ"
כִּי אָבַדְתִּי,
בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי
בִּיקָשָׁיו וְלֹא מְצָאתִיו.
שְׁחֹרָה אֲנִי
וּבִי לֹא חָפַצְתָּ,
אַךְ נָאווּ מִדּוֹתַי
כִּי נִשְׁבַּרְתִּי.
עָנָה לִי וְאָמַר:
קוּמִי יָפָתִי וּלְכִי לְךָ.
בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי,
בִּיקָשָׁיו וְלֹא מְצָאתִיו.
עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת
בִּקַּשְׁתִּי
אֵת שֶׁאָהֲבָה נִשְׁמָתִי.
וַאֲסוֹבֵב בַּעֲרִים וּבַשְּׁוָקִים,
בִּרְחוֹבוֹת,
מְצָאוּנִי הַשּׁוֹמְרִים
הַסּוֹבְבִים בָּעִיר:
אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם?
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶן
בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם
כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי.
כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם
עַד שֶׁמְּצָאתִיו.
קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה בָּא
מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים,
מְדַמֶּה אַיָּלִים,
אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ
הֱבִיאַנִי חֲדָרָיו.
בָּאתִי לְגַנִּי
וְאָנֹכִי כַּלָּה
אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי,
אֲנִי יֶשְׁנָהּ
וְלִבִּי עֵר
קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק.
"פִּתְחִי לִי רַעְיָתִי
יוֹנָתִי
יָפָתִי
תַּמָּתִי"
פָּשַׁטְתִּי כֻּתְנָתִי.
דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ
מִן הַחֹר
וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו,
אֵלָיו,
עָבַרְתִּי עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל
וְדוֹדִי חָמַק,
עָבְרָה נַפְשִׁי
יָצְאָה בְּדַבְּרוֹ.
בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו
קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי.
מְצָאוּנִי הַשּׁוֹמְרִים
הִכּוּנִי וּפְצָעוּנִי
נָשְׂאוּ רְדִידַי מֵעָלַי
שׁוֹמְרֵי הַחוֹמוֹת.
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶן
בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם
כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי.
שְׁאָלוּנִי:
מָה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד
הַיָּפָה בַּנָּשִׁים,
מָה דּוֹדְךָ מִדּוֹד
שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ?
וְאָמַרְתִּי:
מַרְאֵהוּ נָאֶה
וְאַף נְעִימָתוֹ,
אַךְ בְּכָךְ אֵינוֹ שׁוֹנֶה
מֵהַדּוֹדִים.
זֶה דּוֹדִי, וְזֶה רֵעִי
בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם,
וְעַל כֵּן
אֲהַבְתִּיו.
"אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ
הַיָּפָה בְּנָשִׁים,
אָנָה פָּנָה
וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ?
"דּוֹדִי יָרַד לְגִינוֹ
לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם,
לִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים,
אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי
הָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים.
הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָּאָרֶץ
עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ
וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.
אֲנִי לְדוֹדִי
וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ.
שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי
וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי.
שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ,
כְּחוֹתָם
עַל זְרוֹעֲךָ,
כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה
רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֲבוֹתֶיהָ
מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לָהּ.
כֶּרֶם הָיָה לְדוֹדִי
כַּרְמִי שֶׁלִּי
הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים,
חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְךָ
לְקוֹלְךָ
הִשְׁמִיעַנִי.
בְּרַח דּוֹדִי,
בְּרַח
וּדְמֶהָ לְךָ
לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר אַיָּלִים
עַל הָרֵי בְּשָׂמִים

שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לַנְּשָׁמָה.

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא

האם מותר לשנות?

היי שאלה קצת מוזרה… איך בעצם אנחנו בתור נשים לומדות תורה? "כל המלמד את ביתו תורה כאילו לימדה תיפלות" וכתוב גם איפשהו שכן צריך ללמוד אבל רק חלק מההלכות… הבת של רש"י הניחה תפילין והזמנים השתנו,

כע אני דתייה

אני מזכירה לעצמי שבעצם אני גם דתייה. חרדית אפילו חב"ד. אבל בתכלס מזלזלת.

נמשכת להיות חרדית

אני חב"דניקית, ממשפחה שחזרה בתשובה. לומדת בחב"ד, טסה לרבי, ולומדת חסידות. כשאני נתקלת בנשים "מבחוץ" אני גאה במי שאני, ובמשפחתי. לחב"ד יש שם טוב בציבור הכללי. אבל הבעיה שלי היא שרוב הזמן אני מתביישת בכתר של

הוסיפי את התגובה שלך:

23 תגובות
  1. מודידמי הגב

    אני מאוהבת בשיר השירים
    והשיר הזה הוא גאונות צרופה
    טירוף חושים לקרוא

  2. מישל הגב

    מצאתי את עצמי נאנחת אנחת רווחה כשהשיר שלך נגמר.
    הוא פשוט עשה לי עצוב, עצוב בלב.
    הוא חזק מדי, עמוק מדי.
    ה' מסתיר את פניו מאתנו.
    גלות.

  3. רננה הגב

    וואו.
    אינלי משו אחר לומר
    אני קוראת אתזה כמה וכמה פעמים וזה פשוט כלכך כלכך מיוחד!
    תמשיכי לכתוב זה פשוט יפה. הכל.❤

  4. עגבניה הגב

    אני לא קוראת שירים בד״כ אבל זה היה פשוט יפה

  5. אניוואן הגב

    לבלוע את הרוק, מפחיד.

  6. יוזבד הגב

    זה היה יפהיפה, ועצוב, עצוב..
    כמה זמן כבר אפשר לחכות.
    ואוו. אפשר לשאול כמה זמן לקח לך לכתוב כזה דבר.. מדהים?

  7. *** הגב

    זה מדהים!!
    כאילו, שילבת את המילים של שיר השירים עם הפרשנים שלו.
    רואים שלמדת את שיר השירים בעיון- ישר והפוך.
    אשרייך!!
    וזה באמת יצרת מופת כל המגילה הזו.
    פשוט וואו.

  8. racheli הגב

    מסוג הרגעים שהלב פוקד על המוח להירגע.
    מטורף.

  9. הצדפית מהאוקיינוס הגב

    ואווו
    זה היה עמוק בצורה מטורפת וביחד עם זה מרגש ברמות.
    זה היה מדהים ומהממם כל כך!!!
    והשיבוצם כל כך יפים!!
    איןן ,הכתיבה שלך מושלמת!!💕

  10. כוכבה⭐ הגב

    זה מיוחד בצורה לא רגילה.

  11. בת מוזרה הגב

    כמה כישרון!!
    חזק מדי ועמוק מדי.
    מדהים מדהים.

  12. גלים מתנפצים הגב

    נגמרו לי המילים מול זה.
    זה עוצמתי להם מידי.

  13. סום הגב

    כנ"ל
    תודה מודי!😘

  14. שין הגב

    ואוו.
    ואוו.
    ואוו.

    זה מדהים, סום.
    אני אוהבת כל כך את שיר השירים. אוהבת מאד!
    אולי לכן התחברתי לשירך.

    העליתי גם איזה שיר שפישטתי על שיר השירים🙈🙈🙈.
    לא כל כך דומה לזה, לפחות.

  15. יש בליבי צרצר פנימי הגב

    כישרון מטורף. אחד הדברים הנדירים שנפגשתי בהם בחיי.

    ——

    אפשר שאלה?
    את כתבת את זה בעקבות עוד דברים, או רק על החורבן?
    זה שיר נורא טעון..

    אחזור לפה לראות את התשובה שלך, בעז"ה:)

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?