עידו בן 3
שירי יומולדת מתנגנים בפול ווליום
דגלוני Happy birthday מתוחים מקיר לקיר
בלונים בשלל צבעים וצורות
צלחות קרטון צבעוניות עמוסות ממתקים
כסא צבעוני במרכז החדר. עטור בלונים וכתר מונח עליו, נושא את הספרה 3
עוגת יומולדת ענקית, מפוצצת סוכר וצבעי מאכל זרחנים מודיעה – מזל טוב! עידו בן 3!
רעש ומוזיקה ואנשים שונים. שונים כל כך בחדר. מחכים כולם לילד היומולדת שיגיע עם ההורים והחגיגה תתחיל
הם נכנסים לחדר
ילד קטן עם תלתלים שחורים בוהקים. לבוש במכנס ג'ינס בהיר וחולצה אדומה עם הדפס כלבלבים.
אמא עם שיער חלק בהיר, גלוי.
במכנס ג'ינס. וחולצה קצרצרה בצבע ירוק זית.
אבא בתלתלים קצוצים שחורים. גלויים. לבוש בחולצת גינס כהה ומכנס בהיר, לבן.
קופנטי מתפוצץ, מוזיקה מתגברת שהמשפחה החוגגת נכנסת למרכז החדר
המולה רועשת מסביבי. ושמחה ואושר. ואני לא שם
רואה אותו. את אח שלי בעל הכובע והחליפה לשעבר מחבק את גיסתו ל-איזה כיף שבאתם
את גיסתי, שנראית בדיוק כמו אישה שאני מציעה לה נרות שבת במבצעים
את אחיין שלי. שגדל לתוך המציאות ההזויה בטבעיות
חלקות מתנות והרמה על הכסא וגזיזת התלתלים הבוהקים מתחילה
ונגמרת, בילד בעל בלורית כהה, בלי פאות בצדדים ובלי כיפה שמונחת מעליה
ילד שמקבל סוכריה ומכניס אותה ישר לפה. בלי לברך.
ילד שפותח אריזות מתנה ומגלה בובות כלב וצוהל מאושר ומספר שאמא אמרה שיהיה להם גם כלב אמיתי
ילד שמקבל חיבוקי ענק מדודה ומתנה בחיוך מרוח על הפנים
חיוך שמסתיר דמעות
שמתפרצות כשאני בורחת הביתה
ואח"כ תגידו לי שכולם חוזרים נכון?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
51 תגובות
איי
אין לי מה לומר
כל כך עצוב וכואב
כל כך כל כך.
ו… לא, אני לא אגיד לך שכולם חוזרים.
אבל כן אומר… שצריך להאמין. כי כולם יכולים לחזור.
לכי תדעי אם האחיין המתוק שלך לא יפגוש איזה שליח חב"ד בעוד 15 שנים ויחזור בתשובה 😉
סתם.. איזו גלותית אני.. בעז"ה משיח בא וכולם חוזרים בתשובה!!!
איזו התמודדות לא קלה… שה' יתן לך המון כוחות!!!!
אמן ואמן שיחזור בתשובה
חלילה לא עוד 15 שנה
ותודה, אמן!
עצוב לקרוא את זה..
הלוואי שיחזור מהר מהר ובקלות, ושעד אז תחזיקו מעמד.
??
אמאלה אמאלה אמאלהה
איזה לא פייר, כואבב יאאללה
בכנות, גרמת לי לדמוע… ?
תמשיכי להיות גיבורה ולהאמין שכן, בסוף בסוף כולם יחזרו!
יאו נראלי זה פעם ראשונה אני מגיבה פה למרות שאני קוראת הכל
נגעת לי בלב
זה כל כך עצוב
אוף
אוף
אוף
פשוט לבכות ?
עצוב עצוב עצוב
בהתחלה חשבתי עוד סיפור?♀️
אבל אמאלה הסוף שבר אותי
לא. לא כולם חוזרים בסוף.
תפנימו את זה
חבל על דמעות שנופלות סתם.
כמה לא נכון.
כמו הגיגית, בסוף כולם חוזרים, השאלה מתי.
אגב איזה ריקנות יש להם, שימו לב
זה נכון מאוד, לצערנו
לא כולם חוזרים בסוף. מכירה מקרוב.
אולי בסוף בסוף רגע לפני הפטירה ה"י כל אחד חוזר
וזה לא מספיק לי. בכלל בכלל לא.
הם חוזרים, או הילדים שלהם, או הצאצאים שלהם. אבל חוזרים.
אנחנו מאמינים שיבוא משיח הרגע! אל תתני למציאות של הגלות לבלבל אותך…
אוייש. אין לי מה לומר.
נגעת בי עמוק..
את גיבורה.. באמת. ואל תפסיקי להתפלל לה׳, בסוף רק הוא מנהל את בעולם, נכון? אז תבטיחי בו. בשבילך בעיקר.
אגב, כתבת מדהים מדהים.
שולחת לך חיבוק חזק חזק.
אח.
בסוף כולם חוזרים הביתה השאלה היא רק מתי
הלוואי
כי המתי הזה לא נראה צפוי בעשורים הקרובים
אבל אני בעד כמובן לראות את זה בגלוי
אנחנו בכלל רואים משהו בעולם הזה?
כן
דיי, כואב.
את כותבת יפה
אחותי, ריגשת ברמות הזויות!
והכתיבה שלך, המטורפת הזאת גרמה לי לטריליון כיווצים בלב.
כי אני בדיוק במצבך שלך.
רק שאחיין שלי, ה'עידו' שלי בן שנה וחצי. ופתאום אני קולטת מה יהיה בהמשך החיים עם המשפחה הצעירונת הזאת.
ועם אח שלי בעל החיים התותים שאינלי משג מה הוא מחפש שם.
ואני עצובה ובוכה בטירוף. לא רוצה את זה! איזה ייאוש.
אוף, די כבר אלוקים. חייב גאולה!
ונכון שהוא יחזור לפני זה? נכון??
וואי
עצוב ומנחם לי שיש עוד בנות באותה סירה:(
וכן, ככל שהוא גדל זה נהיה יותר ויותר קשה
כי עד גיל 3 כל הילדים, בלי קשר לרקע הדתי שלהם נראים אותו דבר פלוס מינוס
אז המראה החיצוני שונה
והמושגים שיש לו. ושאין לו.
שתביני שהוא ראה תמונה של הרבי ברקע שלי בפלאפון ושאל מי זה.
אחיין. שלי. שאל. מי. זה. על. הרבי.
זה כואב וצובט ברמות בלתי נתפסות
אני התחלתי להגיד את הפרק האישי שלו בתהילים כל יום. ממליצה לך גם.
כי רק זה יכול לעזור
אוי, את חמודה!
אחיין שלי מסתכל על הרעבע ואומר סבא.
כולם צוחקים ואני מתפחלצת.
זה כזה נורא.
אוף.
תודה על ההצעה, רעיון.
לא יאמן עד כמה
ולהשוות לאחיין של החברה שאומר רבי ומנשק את התמונה מגיל 0
אוף ואוף
הרבי ירחם עלינו ועליהם. אמן.
לא, ממש לא כולם חוזרים.
אבל להתפלל תמיד אפשר.
ולקוות, ולנסות.
ולזכור שבקרוב יבוא המשיח, והוא יחזיר אותם.
הם כן פנרס
ובדיוק לזה התכוונתי
אוץץ' זה כאב. מאוד.
נרשמת הזדהות כמעט מוחלטת מצידי.
רק הסוף אצלי שהיה שהוא נפטר.
לא הספיק לחזור.
תזכרי שיש להם עוד סיכוי, טוב?
תתפללי. זה מחזק גם אותם.
אחחחח
וואאאיי. את נגעת בי נורא.
נכנסתי לזה ככ, שכאבתי איתך ממש.
אני רוצה להאמין שכולם חוזרים בסוף. לפחות להתפלל על זה..
הצלחות רבות מאוד. מעריכה אותך.
אייייי כואב
בשורות טובות בקרוב!!!!
אימא'לה ואבא'לה.
מרגישה כאילו נעצת בנו איזה סכין חד בסוף ישר ללב.
מתפללת ומקווה בשבילך שהוא יחזור!! ושזה יהיה במוקד. ואת- תתפללי, תקבלי אותם כמו שהם.
אוהבת אותך!~!
ונ.ב- הכתיבה שלך מטריפה ומיוחדת. מוכשרת!
כואב
אין לי מילים
חושבת על זה ולא יכולה לדמיין יש לי צמרמורת!
אבל ככה הם בחרו זהו זה הבחירה שלהם
לא אומרת שסה לא עצוב
אבל את לא יכולה לשפוט אותם ועוד יותר לכעוס עליהם
זה הבחירה שלהם חיים בלי משמעות
ואת כדודה יכולה להכינס להם את הטיפה של אור את המקור שלהם להתקשר לפחות קצת
ואהבה והבנה
מרחוק אבל קרוב בלב
מפג??
איאי איזה עצוב ?
אבל אל תשכחי:
תפילות תמיד תמיד מועילות.
ואת כותבת ממש יפה!
תודה לכל המשתתפות בכאב ומברכות שיחזרו. אמן ואמן!
הם וכל הילדים שצריכים לחזור לאבא
קוראת ומעריכה ושמחה מכל תגובה:)
דיייי נעצת סכין בלבבבב
את כזאת אמיתיתתת…
ושתדעי שלכולם יש את היכולת לחזור… ונשאר רק לקוות שזה יקרה מתישהו
נ.ב הכתיבה שלך מהממתתתת אמיתית כזוווו
ה ישמור! מה שנשאר לי זה להזדהות, באלי לבכות……
תרשי לי לצטט מישהו?
'מי ששב מעולם לא פרש
פרישתו הייתה נדודים וכאב;
כעלה ברוח מגורל גורש
ותמיד משתוקק ותמיד תאב
ושירו – זעקה, וצחוקו – אנחה
נכר, נכר כל צעד שצעד,
בחלומות אך חי, ומזכרונותיו בכה
נכלם ממה שבידיו איבד
מי ששב מעולם לא פרש
והחטא לא היה חטא ולא עונג – כאב!
תמיד העיק הסבל שירש
הטוהר בדם, האמונה בלב.'
(מ. אילעי)
הלוואי שישובו. הם ישובו, בטוח ישובו. ואיתם- האור והאמת.
חייבת לציין שהכתיבה שלך מהממת. וגם את
את מודעת למה שחוללת לי בתוך הלב????
אמאלה.
גרמת ללב שלי להיות לכמה רגעים על מצב רטט.
אבאלה.
—
עצוב, כואב ונוגע.
מה אני אוכל לעשות כדי שאחיך יחזור?? פרק תהילים אולי??
ובלי שום קשר תדעי שאת מדהימה ! ! !
ואני רוצה שתקלטי את זה טוב אז אומר שוב: את מ ד ה י מ ה !
זה שקוף כמה אכפת לך, כמה את משתוקקת שאחיך יחזור לתלם.
את אחות ודודה שלא כל אחד היה זוכה לה.
תעריכי את עצמך. בבקשה!!
תודה ישראלה נשמה
וכן
להגיד תהילים ולכוון על כל אלו שצריכים לעלות על דרך המלך
זה מה שהכי יעזור
קודם כל חיבוק ;-*
ותאמת שגם המשפחה שלי ככה, אבל הם היו כאלה מלכתחילה.
האמא המהממת שלי היא זאת שחזרה בתשובה ושתדעי לך שכן, בסוף חוזרים.
כי לא כיף להם בחיים האלה!! ריק להם בטירוף והכל זה סתם מסכות.
מקווה באמת שזה יקרה.. וכולם יחזרו וידעו מה האמת
מרשה לי לצטט מישהו?
'מי ששב מעולם לא פרש
פרישתו הייתה נדודים וכאב;
כעלה ברוח מגורל גורש
ותמיד משתוקק ותמיד תאב
ושירו – זעקה, וצחוקו – אנחה
נכר, נכר כל צעד שצעד,
בחלומות אך חי, ומזכרונותיו בכה
נכלם ממה שבידיו איבד
מי ששב מעולם לא פרש
והחטא לא היה חטא ולא עונג – כאב!
תמיד העיק הסבל שירש
הטוהר בדם, האמונה בלב.'
(מ. אלעי)
למדנו את השיר הזה בספרות והוא כל כך התחבר ליי עם התוכן של הפוסט שלך!
הלוואי שישובו. הם ישובו, בטוח ישובו. ואיתם- האור והאמת.
חייבת לציין שהכתיבה שלך מהממת. וגם את.
וואו יוזבד
איזה דבר מדהים ונוגע
תודה שהטרחת והעתקת את זה. זה בול במקום!
אמא איזה קשה
אמאל'ה אני פשוט לא יודעת מה לכתוב!
באמת איזו התמודדות.
אין לי מילים באמת.
אוהבת אותך מאוד מאוד!!!!!!
אויש
כמה עצוב??
מה שנשאר זה רק לבקש גאולה!
עצוב, ואני גאה בך מושק!!
על מי שאת עם ההתמודדות והדרך שלך!!
תודה לכולם. לכל מי שהשקיעה וכתבה תגובה ואחלה את הדבר החשוב הזה
מעריכה!
אל תכעסו על מה שאני אומרת.
כל מי שכתבה פה ה' ישמור ואיזה עצוב ואיזה גרוע,
בא נחשב רגע אחד, אולי זה המטרה שה' הציב להם לחיים
לשמוח ולהיות משוחררים וחופשיים, וכן היעד שלהם הוא בתור כאלו שלא שומרים תוהמ"צ.
אולי לא היה להם טוב עם להיות שומרי תוהמ"צ, אולי זה היה להם קשה
ועכשיו החיים הטובים שלהם.
תחשבו שהם היו נשארים אבל מאבדים את השמחה ,מאבדים את הרצון לחיות. זה היה עדיף?
נקודה למחשבה..
זה לא
כי המטרה של כל יהודי זה לחיות חיים משוחררים ומאושרים בדרך התורה והמצוות
כל יהודי
אחרת הוא לא היה נברא כזה.
אין שום יהודי שמטרת בריאתו היא לא לחיות כיהודי כי אחרת הוא לא נברא כזה.
ולא
זה לא עדיף שהם יחיו את החיים שלהם ככה
כי האושר והטוב המדומה הזה רק מדומה. ולא אמיתי גם להם
הסיבות שהם אבדו את השמחה בדרך האמת, דרך המצוות הם אותם הסיבות שגרמו להם לאבד אותה בחיים האלו.
כי שמחה אמיתית אין להם. ואני רואה את זה.
מזדהה.
על בני דודים שלי שבשבילי כמו אחיינים (משפחה מורחבת קטנה וצעירה).
לי במיוחד מציק עם הבת.
היא כל כך מנותקת מהחיים שלנו.
איך שהיא לבושה, מה שמעניין אותה..
איך שהיא גדלה בטבעיות בבית עם יותר בעלי חיים מילדים בינתיים ועם הורים מקועקעים…
הכל מציק ולא פשוט בכלל
וכן
הטבעיות הזאת של הילדים שכל כך לא טבעית משום כיוון הכי קשה