יש לי אח אוטיסט/פרק 2

וזו התמודדות
זהו, כולם מוכנים. אחרי התארגנות קצרה יוצאים לגינה, אני לוקחת איתי בשקית בקבוק מים, קצת אוכל, טישו וכלים לארגז החול(פעם ב… אפשר חול באמת אחרי הרבה זמן שלא יצא ללכת לגינה עם חול)
עולים לאוטובוס. אח שלי המיוחד יושב בעגלה שלו(עגלה ענקית כי הוא ילד גדול), נוסעים קצת ,יורדים בתחנה, משגיחה לראות שכול האחים שלי איתי ומצוין, הולכת לכיוון הגינה.
אח שלי כבר פותח את העגלה ויוצא, רץ לחול, נהנה לשחק עם החול. ככה עברו כמה דקות שהוא רץ בין מתקנים, משחק בחול, קיצר נהנה. ואז הגיעו לגינה 3 ילדות גדולות נראות בערך בגיל שלי עם אח שלהם בערך בן 9 והתחילו לשחק בחול, התחילו להעיף את החול לכל עבר, אח שלי קלט את זה, ראה אותם והתלהב, התחיל גם להעיף חול עליהם ופתאום אחת הבנות קמה, התחילה לצעוק עליו: מה זה ילד? איך אתה מתנהג? אין לך לב? ילד לא מחונך וכו' …
אח שלי לא מבין דברים שאומרים לו והוא לא הבין שהיא צועקת עליו והוא המשיך לשחק בחול והרס להם את הבניין שהם עשו (הם גם פירקו אז הוא מבחינתו למה לא לפרק). אני הוזזתי אותו משם והוא כל רגע הלך לשם עד שאזרתי אומץ, ניגשתי לילדה הגדולה שם אמרתי לה "טוב, לא ככה צריך לצעוק, הוא ילד אוטיסט, הוא לא מבין מה שאת אומרת לו אז אין טעם לצעוק, הוא מחקה מה שהוא רואה, הוא ראה אתכם זורקים חול אז הוא גם זורק" היא רק שמעה אותי ומתחילה לצחוק! ולזרוק עליו חול… שתבינו, ילדה גדולה נראלי יותר ממני ופתאום כל המשפחחה הזאת התחילה לזרוק עליו חול…
הוא התחיל לבכות והם המשיכו ואמרו מגיע לו לאוטיסט הזה. הילד מגיע אליי ואומר לי : כן , אז למה לא רואים עליו שהוא אוטיסט?! ואני הסברתי לו שעל אוטיסטים לא רואים כלום והוא פתאום התחיל לצחוק עלי ואמר לי: אל תעופי על עצמך שאת יודעת דברים, את לא יודעת כלום, אני יודע שהוא לא אוטיסט.
חטפתי את אח שלי משם, לקחתי אותו, רצתי איתו משאירה אחרי את אחים שלי מסתכלים עליי בתדהמה, אחרי שהגעתי לגינה הסמוכה הורדתי את אח שלי והוא הלך משם לכיון מגרש כדורגל סמוך ששתי ילדים שיחקו שם, הוא ניגש לשם ולקח להם את הכדור מהיד. אני הסתכלתי לא מאמינה, שוב זה קורה. לא, זה לא יכול להיות…
ואז הילד אומר: שטויות, יש לנו עוד כדור.
הוא הוציא עוד כדור מהשקית והתחיל לשחק ואז אח שלי נדחף למשחק והרס להם. אני ניסתי לקחת אותו משם והילדים אמרו לי: תשאירי אותו, לא נורא ,הוא מפריע לנו אבל הוא לא מבין..
נתתי לו לשחק כמה דקות ואז לקחתי אותו משם וכמובן שהודיתי לילידים המתוקים האלו שלמרות שהם נורא רצו לשחק עד שהמגרש ריק וכו' הם נתנו לו בלי לצעוק, בלי כלום.
אמא שלי באה לקחת אותי מהגינה ברכב. אני אומרת לה: את יודעת אמא? ממש מוזר, העולם הזה פעם אחת הוא אכזרי ורע ופעם אחת הוא הדבר הכי טוב ונעים שיכול להיות.?
אמא שלי הסבירה לי שיש בעולם המון סוגים של אנשים , האנשים שהציקו לי בגינה יכול להיות שלמישהו אחר מאוד עוזרים והילדים שנתנו לאח שלי את המגרש יכולים להיראות בסיטוציה אחרת נורא רעים ומרגיזים..
ומאז החלטתי לשים לב לאנשים, לבנות. שתמיד תמיד אני אראה בעינהים הילדה הכי נחמדה שיש בכל מצב. גם אם אני לא מבינה אני מייחלת לכולם ולי שתמיד תמיד נזכה להיות הכי טובים שיש ולעשות חסדים עם כולם.