תעריכו שיש לכן הורים
תקופת החגים כמו שכולנו יודעות מתקרבת בצעדי ענק, אין כמו החגים.
זמן לקחת פסק זמן, לנוח מהכל. זמן באחוות המשפחה.
אך לי החגים נותנים דפיקת לב לא קטנה, ושאלות רבות.
איך יהיו החגים ללא אבא..?
מי יברך אותי לפני כניסת יום הכיפורים???
איך. פשוט איך אהיה מסוגלת לעבור את החגים האבא בשמיים ולא לידי.
הכל מעורפל בראש.
זה כואב כל כך להיות בחג ללא אבא.
החגים זה 'ה'מקום שאבא נמצא בו. אבל אצלי זה לא יהיה.
"יזכור.."- שמראה לי במראה את המקום שאני נמצאת בו.
אז פשוט רוצה להגיד לכן…
ת ע ר י כ ו שיש לכן הורים בשלמותם, כי יש כאלה שאין להן…
והחגים, השבתות והיומיום בעצמו מלווה בלא מעט דמעות שנשפכות.
בלא מעט כאב ששובר.
בלא מעט תפילות ורצון, שיהיה להן הורים בשלמותם לידן!!!
מאחלת לכן חג שמח ושנפגש הגאולה עוד לפני!!!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
20 תגובות
ב"ה
תעריכי שיש לך אמא…
תסתכלי על חצי הכוס המלאה, פשוטו כמשמעו
היי נשמה!
היא לא אמרה שהיא לא מעריכה את אמא שלה היא פשוט פורקת את הכאב העצום הזה. וזה מותר וצריך. מוסי את גדולה מהחיים!!
וזה עצוב אני מבינה גם אותך מאחלת לכם את כל הטוב שבעולם!!
וואי מוסיי אין כתבת מהמם!! קראתי וכאב לי הלב ברמות- החגים זה דבר הכי קשהה, הכיסא של אבא ריקק… וכל שניה באלי לברוח מהשולחן ולבכותת…
איך היה בסוף החגים??
חזקה שלי❤
?
מוסי, את אחת החזקות שיש!!!
אני מעריכה ועוד איך מעריכה!!
וגם את תעריכי את כל מה שכן יש לך!!
מוסי,
תודה על הפוסט הזה, את לא יודעת מה הוא עשה לי..
אוהבת אותך❤
משיח. חייב. לבוא. הרגע
וואו.
כואב.
תהיי חזקה מוסי.
אינלי יותר מה להגיד.
דיייייי טעטע דייי כבר
תביא גאולהה
בבקשה.
תראה אותנו,
את הילדים שלך
בבקשה.תביא.גאולה.
כי אנחנו לא יכולים יותר???
מוסי מהממת!!
אין לי מילים מצדיעה לך❤
וואי כואב
מוסי יקרה!!
נשארתי בלי מילים..
מעריכה ואוהבת?
מתפללת!!
ואוו איזה אלופה את!!
מעריכה אותך ממש!!
אוהבת אותךך
??
מוסי מהממתת
אוףף כמה כאב?
שה' ייתן לך כח. אין לי מילים אחרות
מחזיקה לך אצבעות
??
כל כך מבינה אותך..
כתבת כל כך אמיתי ונוגע.. אוי יום כיפור..
יזכור (לבד בעזרת נשים!!)
מזכירה לי את עצמי.
אשתף קצת.. כי ממש מרגישה הזדהות עם מה שאת כותבת..
שמחת תורה. חג.. ורק מחשבות עצובות וכואבות עוטפות אותי..
עמדתי שם, במרחב הפתוח, לבד. רוח חזקה היתה והבגד שעל גופי לא הצליח לחמם את הקור שאחז אותי… ראיתי אבות רוקדים עם ילדיהם, ועינייי דמעו. ראיתי אמא ובת יושבות ומדברות והכאב צבט.
ואני רק רוצה להכריז ולומר שם לכולם – תעריכו ותשמחו באמת!! יש לכם הכל!! לי ממש קשה לשמוח! הייתי צריכה לחייך ולהכריח את עצמי לשמוח, "כי שואבים שמחה לכל השנה!!"
אז חיוך ודמעות ומחיאות כפיים ופסוקים של "אתה הראת" נאמרו בשלל רגשות מעורבים..
אוי אלוקים, אני שונאת חגים.
תודה לך שגרה שהגעת!!!
מוסי כתבת מהמם!! את מדהימה…!!
וואו
ריגשת ברמות.
באמת גורמות לי להעריך.
גדולות מהחיים
???
יאוו מוסי את מהממתת!!!
אמאלהה דיי איזה קשה זה!
שתדעי שהפוסטים שהכי מרגשים אותי פה באתר זה הפוסטים שלך!!
מחכה לעוד פוסט…?
דיייי לא נכון
הוו מוסיי כמה כוחותתת איזה חזקה אתת!
זה כל כך קשה!
זה חגי תשרי הראשונים בלעדיו?
אם כן תמיד החגים הראשונים הכי קשים אבל אחרי זה הכאב
יורד…?
תישארי חזקהה ?
הכתיבה שלך מטורפתתת
אני כל כך אוהבת את הפוסטים שלך!!
מקווה שהחגים עברו בסדר…
אבא שלי חי בריא ושלם אבל בחגים הייתי בלעדיו..