אני אוהבת ומתביישת
אני הולכת ברחוב עם הראש למטה, מפריחה כל קשר אפשרי עם הילד המוזר הזה שרץ לפני, למרות שאני כ"כ אוהבת אותו כי הוא אח שלי לפני הכל, ואחרי הכל הוא ילד מיוחד במילה אחרת יש לו אוטיזם (עכשיו אתן מתרגמות לכם בלב: אה, הוא אוטיסט…) אבל האמת שאני לא ממש אוהבת להשתמש במונח הזה, אז בואו נשאיר את ההגדרה שלו כמיוחד, סבבה?
יונתן כמעט בן 12, הוא הילד הכי חייכן שהכרתי ויש לו עור חלק חלק, כולם אומרים שאני הכי דומה לו במשפחה…
אני מבלה איתו המוןןןן, מכינה איתו ש"ב, אופה איתו ביחד ומה לא…
יונתן ברמה די גבוהה, ברצף האוטיזם הוא ממש מקודם, קורא והולך לת"ת כמעט רגיל, ואני גאה בו כ"כ (וגם בהורים שלי – כן, יש להם חלק ענק בהתקדמות שלו)
הכל טוב ויפה עד שזה מגיע לבחוץ…
אני כ"כ שונאת לצאת איתו לרחוב, לבית כנסת בשבת או סתם לגינה אחר הצהריים.
אני כ"כ שונאת את הפרצופים שלכם, שמאשימים אותי אחותו הגדולה בכל המעשים המוזרים שלו.
אני כ"כ שונאת את פרצופכם המלא רחמיים עלי, אני כ"כ שונאת שאתם, עוצרים, מסתכלים, בוהיים!!
כמה הייתי רוצה שפשוט תתנהגו רגיל …, אני יודעת כמה שזה קשה להתקל במשהו מוזר בלי להסתכל או להגיב…
גם אני נתקלת בחיי בעוד כאלה או אחרים שהם שונים, אחרים, מוזרים, מיוחדים, אבל אני עובדת על עצמי, עוצרת את עצמי לא להתייחס ולהמשיך כרגיל… כי אני יודעת ומודעת כמה זה לא נעים לעמוד שם, בצד השני של התמונה, בצד של זה שרק מתחנן שתורידו ממנו ת'עיניים.
ועכשיו כשדי הבנת כמה רע להיות הצד השני של המטבע (מקווה שהייתי מספיק משכנעת), יש לי בקשה קטנה!
בפעם הבאה שתפגשו במישהו מיוחד במינו – תמשיכו הכל כרגיל, אל תסתכלו או תגיבו באיזשהי צורה.
ככה אני (ועוד רבות, בטוחה שאני לא יחידה בדעה) ארגיש בנוח לצעוד ברחוב עם האח הכיייי מיוחד שלי!!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
אחות של יהונתן המיוחד! אני חייבת לומר לך דבר ראשון שאת מיוחדת ויחודית והכי למעליותא… אני מרגישה את ההרגשה שלך הרבה. כמו לדוגמא אישה שלא יכולה ללדת ילדים,ואז הנשים האחרות מרגישות שאסור להן לחבק את הילדים שלהן בסביבתה… הן חושבות שההתנהגות (הלא טבעית הזו) מועילה להרגשה שלה… או כמו בנות לא ידברו לידי על אמא, כי הן יודעות שאת אמא שלי לא זכיתי להכיר…
פשוט אנשים לא מבינים שהתנהגות טבעית היא הכי עוזרת לבן אדם להתמודד עם היבלות שלו. כי בכל מקרה הוא יצטרך להתמודד איתם… אז לא אמרתי שתציקו.. לא!! תהיו רגישות!! אבל תדעו שהתהנהגות טבעית עושה הרגשה יותר נוחה מאשר החשבות בכזו צורה
תודה על המחמאה (:
כייף שאת מזדהה איתי, תני כיף
את חמודה ממש
תודה !
אין עלייך!! ואולי זה לא המקום- אבל כל הכבוד לכל המתנדבות של האירועים לילדים מיוחדים! מעריצה אתכם, ועוד יותר את המשפחות. בזכותכם העולם הוא מקום טוב יותר
תודה סתיו,
מצטרפת אלייך-מודה ומוקירה אותכן מתנדבות!
וואו אני כל כך מזדהה איתך חשוב שבנות שלא מבינות ב"ה ידעו מה עובר עלינו
אני לא מכירה אותך אבל , מרגישה צורך עז לתת לך חיבוק גדול! אז קבלי ממני;)
זה נכון הנקודה הזו שא-ת יודעת איך להתייחס כי את רגילה להיות בצד השני, ומי שלא נפגשה בקושי של אנשים המסתכלים עליה הרבה ומוזר וכו' מתקשה להבין את הבעיה.. אבל בתכלס עם הרבה רצון טוב וחשיבה, כל אחד יכול להבין איך מרגישים כשמסתכלים עליך מוזר, כל אחת יכולה פשוט לשים את עצמה במקום הזה.. זה די ברור מה הבנאדם השני מרגיש ואיך הוא רוצה שיתייחסו אליו..
יש מי שיותר קל לו להבין את האחר ויש מי שפחות 😉
הי, ממש התחברתי למשפט הזה!
יש איזה ציפיה מכולם להיות מבינים ומכילים ומתנהגים בסדר עם כולם…
ואת בציפיה הזו יש בעיקר לאנשים שהם ככה כלפי אחרים. הם מצפים מהסביבה להתנהג גם כן כמו שצריך, אבל יש כאלה שבאמת לא יודעים להבין את האחר… זה לא מרוע לב. הם פשוט לא יודעים.
איזה כיף שנוצר פה כזה שיח
אני בעד לפתוח פה כותרת חדשה לזה שנוכל לדבר ביננו כי תכל'ס להרבה בנות פה יש קשר כלשהו לילדים עם צרכים מיוחדים.. בהצלחה לכולן
וואוווו וואווווו וואוווווווווווווווווווו
אני כל כך מזדהה איתך!!!!!!!!!!
במיוחד הזדהיתי איתך על כל המבטים האלה שאנשים חסרי רגישות תוקעים בך כאילו את, כמו שאמרת אחראית על המעשים והקולות המוזרים שהוא עושה וגם כמו שמסתכלים על עוף מוזר וכמו שהגדרת בצורה הכי נכונה: עומדים ובוהים!!! כאילו מה, גלו קצת רגישות!!
יש גם את הילדים האלה שכשחנני צועק ועושה את הקולות שהוא עושה תמיד, אז הם מחקים אותו ומתגלגלים מצחוק.
אבל לא אל הילדים אני באה בטענות. ילדים קטנים מה הם מבינים?
אלא לאמא שלהם.
את אמא שלהם. את מחנכת אותם לברך, להתפלל ולכבד הורים ומורים. לא יקרה כלום אם תחנכי אותם לקצת!!! טקט!!! שכשרואים אדם עם מוגבלות לא צוחקים עליו כי ככה ה ברא אותו!!
כל כך קשה??
אני בכל פעם שאני רואה אדם עם מוגבלות עובר ברחוב אני משתדלת מאוד [וברוך ה מצליחה] לא לנעוץ בו מבט כמו שנועצים באח שלי
אבל אולי כמו שאמרת אולי זה בגלל שאני יודעת איך זה מרגיש ומי שלא חווה את זה לא יודע שה כל כך מציק. אז הנה אחות של יונתן אמרה ואני מצטרפת אליה כי אתן לא מבינות כמה זה קשה.