זיכרונות מפעם

ומציאות של היום

אמונה

*פעם היא הייתה ילדה קטנה שהולכת יד ביד עם אבא.

*פעם הוא הסיעה אותה לגן.
*פעם הוא עשה הצגה לכבוד פורים והיא כל כך נהנתה.
*פעם היא שיחקה ביום שישי ותוך כדי הקשיבה לניגון שלו ב"שנים מקרא ואחד תרגום".
*פעם היא חיכתה כל השנה לחנוכה, שהוא ידליק חנוכיה וינגן "הנרות הללו" שהיא כל כך אוהבת.
*פעם היא הלכה איתו לקנות פיצה לכל המשפחה.
*פעם היא בנתה איתו סוכה.
*פעם היא אמרה "אבא" בערך 30 פעמים ביום.
אבל כל זה רק פעם…
*היום היא נוסעת לבד לתיכון.
*היום היא מחכה שפורים כבר יגמר.
*היום היא עוזרת להכין את השבת בלי שה"שניים מקרא ואחד תרגום" מתנגן ברקע.
*היום היא לא רוצה לחשוב שחנוכה אוטוטו. ואין את הניגון "הנרות הללו" החב"די שהיא כל כך אוהבת.
*היום היא הולכת לבד לקנות פיצה לכל המשפחה.
*היום היא ואחיה בונים את הסוכה.
*היום היא לא אומרת "אבא".

*היום היא ילדה גדולה שהולכת ואבא מלווה אותה מהשמיים.

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

יש לנו קשר טוב

השאלה שלי קצת מוזרה. אבל ב"ה. הכול אנונימי:) אז ככה: יש לי קשר טוב עם אמא שלי. נכון לא נשמע בעיה?? זהו, שזה כן. כי אני מרגישה חריגה. ומוזרה. בכל הספרים וגם המציאות שאני רואה רק

הוסיפי את התגובה שלך:

19 תגובות
  1. הלבן שבשחור הגב

    צ מ ר מ ו ר ת
    !
    !
    !
    אוץץץץץ

  2. ... הגב

    ליבי איתך.. ילדה גיבורה.. את כותבת כל כך נוגע.

  3. אחת...... הגב

    דיייי זה מהמםםם וקשהההה

  4. בת מוזרה הגב

    אאאעעע אהובה!
    כמה שזה עצוב, וקשה.
    לא יכולה אפילו לדמיין איך זה.
    הלוואי שיבוא משיח כבר עכשיו ולא נדע עוד צער! תזכרי שאת גיבורה ענקית.
    והקב״ה אוהב אותך.

  5. Chaya❤ הגב

    אמונה..
    הפוסטים שלך חותכים כל כך
    אני אפילו לא יכולה לדמיין כמה כאב וקושי
    את מהממת! וה' נתן לך כוחות מיוחדים!

  6. הללוש הגב

    וואיי נגעת בי ברמות..
    אהובה!
    איתך🥰

  7. פתקית📄 הגב

    דאייייייייייי😢😢😢😢
    עצוב,
    אפילו שזה היה ברור שזה יהיה הסוף חטפתי צמרמורת מהמשפט האחרון
    תיהי גיבורה!❤

  8. חיה הגב

    אמהלה, אמונה!
    מה זה?
    למה הכאב הזה?
    הלוואי שתבוא כבר הגאולה, ונוכל לראות את הטוב בגלוי.
    שנוכל לראות אותו, את כולם.
    בגלוי.
    ליבי איתך!

  9. P הגב

    אוצ'.
    את כותבת כל כך נוגע, הכי אמיתי ופשוט, ונכנס עמוק עמוק ללב.
    אוצ'.
    זה התמודדות קשה שאין לי אפילו דרך להבין אותה.
    אבל—- מותר להגיד שהזדהיתי קצת, אפילו שאני לא יתומה?… 🙈🙈😅
    אני יודעת שזה לא אותו דבר, וההתמודדות שלך זה משהו שאני לא יכולה אפילו לדמיין, ואני מעריכה אותך מלא!!!
    ועדיין – הזדהיתי. קצת.
    ותודה לך על זה ❤.
    את מדהימה!

  10. יתומה לצרה הגב

    ב"ה
    וואו מהמם! תארת את זה כ"כ יפה!

  11. שטערני הגב

    הלב שלי כ"כ בוכה

  12. משתפת מסך הגב

    אמונה…
    זה כואב כואב, ושורף. אני דומעת פה וחושבת על הגיבורה הגדולה שמאחורי הפוסט, שמתמודדת ונלחמת עם הצפרניים בגעגוע העמוק הזה..
    מתפללת שה' יתן לך המון כח, ושמעכשיו תראי רק טוב גלוי ואמיתי..
    תזכרי שמשיח מגיע ממש עכשיו, כבר לא תצטרכי לברוח מהכאב. והמילה "אבא" תתגלגל לך על הלשון.. זה יקרה עכשיו! את הכי יודעת..
    תהיי חזקה, אהובה
    משיח נאו!

  13. נעל ספורט לבנה👟 הגב

    וואי מרטיט ומרגששש
    גם הפוסטים הקודמים…
    עצובבבב

    מתי זה קרה?

  14. .... הגב

    אוחח אמונה את טובה!!
    תיארת אתזה כלכך מוחשי וזה באמת ככה….
    פתאום צריך לעשות הכל לבד
    היה לנו פעם מקק בבית ופשוט לא היה מי שיוציא אותו החוצה.. זה היה פשוט עצוב!! זה בדברים הכי קטנים…
    כמה שלומדים להעריך את מה שיש כשלוקחים לנו….

  15. מלח פצוע הגב

    יש 2 מחשבות שעלו לי בבת אחת
    האחד- כיפלך. על פעם. על הזכרונות האלו. שזכית. לפחות היה לך.
    אבל… אני סתם תינוקת. אין אתזה אז אין אתזה וזהו… עזבי.
    והשני-זה עצוב שאין לך את זה יותר😒
    סליחה. אני לא ממש יודעת מה להגיד…

    😍😍

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?