דלתות

טוק טוק... את שומעת?

כנפיים כחולות

הָיִית כָּמוֹנִי פַּעַם
אוֹ שֶׁאֲנִי זוֹ שֶׁהָיְתָה כָּמוֹךָ

וְהָלַכְנוּ יַחַד, בְּאוֹתָן הַדְּרָכִים
בַּשְּׁבִיל שֶׁאַבָּא סָלַל בִּשְׁבִילֵנוּ
וְאִמָּא שָׁתְלָה בְּצִדָּיו פְּרָחִים
וְהַכֹּל הָיָה שָׁלֵם כָּל כָּךְ
תָּמִים.
סָמַכְתִּי עָלַיִךְ
רַק מִמְּךָ בִּקַּשְׁתִּי
פִּתְחִי לִי, אֲחוֹתִי.

הָיִית גְּדוֹלָה כָּזוֹ, וּמַרְשִׁימָה
נָשָׂאתִי אֵלַיִךְ עֵינַיִם
חִקִּיתִי אוֹתַךָ
הָיִיתִי אָחוֹת שֶׁל
וְלֹא הָיָה לִי רַע עִם זֶה
אַתְּ תָּמִיד הָיִית שָׁם
וּפָתַחְתָּ לִי, אֲחוֹתִי.

וַאֲנִי לֹא אֶשְׁכַּח
אֵיךְ הֶחְלַטְתְּ לִרְעוֹת
בִּשְׂדוֹת זָרִים
וְאֵיךְ הַטְּהוֹרָה שֶׁהִכַּרְתִּי
הִתְכַּסְּתָה בֶּאָבָק
שֶׁלֹּא רָצָה אוֹתָהּ
הוּא יָדַע שֶׁהִיא הַרְבֶּה יוֹתֵר…
וְגַם אֲנִי.
אֲבָל אֲפִלּוּ שֶׁבִּקַּשְׁתִּי
לֹא הָיִית שָׁם
לִפְתֹּחַ, אֲחוֹתִי.

אַת הָלַכְתְּ
וּבְיַחַד אִתְּךָ הָלְכוּ הַגַּרְבַּיִם
וְהַחֲצָאִית הִתְקַצְּרָה
וְהִכַּרְתְּ אֲנָשִׁים
אֲנָשִׁים שֶׁרָאוּ שֶׁאַתְּ לֹא שַׁיֶּכֶת
לֹא לְשָׁם
הָלָכְתְּ אִתָּם
לֹא הָיְתָה לְךָ בְּרֵרָה
אַנְשֵׁי הַטֹּהַר
הָיוּ טְהוֹרִים מִדַּי, מִסְתַּבֵּר
הֵם לֹא הָיוּ שָׁם
הֵם לֹא פָּתְחוּ לָךְ, אֲחוֹתִי.

כָּל כָּךְ רָצִיתִי
לִצְעֹק עֲלֵיהֶם
לִבְעֹט בָּאֶגְרוֹפִים הַקְּטַנִּים שֶׁלִּי
לִבְכּוֹת בְּלִי סוֹף
לִמְשֹׁךְ אוֹתָךְ מִשָּׁם
לְהַגִּיד לָךְ שֶׁאֲנִי רוֹצָה
רוֹצָה אוֹתָךְ
וּמִי שֶׁלֹּא מֵבִין מָה אַתְּ
מַפְסִיד
רָצִיתִי לִפְתֹּחַ לָךְ, אֲחוֹתִי

אֲבָל הַשִּׁירִים
הָיוּ חֲזָקִים מִדַּי
וְהַכְּלוּם שֶׁנָּדַף מֵהֶם
הָדַף אוֹתִי אֲחוֹרָה
הָיִית כָּל כָּךְ לְבַד
וְבָרַחְתָּ לִי
לֹא נָתַתְּ לִי לִפְתֹּחַ, אֲחוֹתִי

וְהַיּוֹם
הָעֵינַיִם שֶׁלִּי עֲדַיִן נְשׂוּאוֹת
כֵּן, אֵלַיִךְ
אֲבָל בֶּכֶאֵב
אֲנִי בָּחַרְתִּי לִי דֶּרֶךְ אַחֶרֶת
אַתְּ לֹא הָלַכְתָּ אִתִּי
וַאֲנִי לֹא הָלַכְתִּי אִתָּךְ
נִהְיֵינוּ שׁוֹנוֹת כָּל כָּךְ
רְחוֹקוֹת כָּל כָּךְ
נִהְיֵיתִי דּוֹמֶה לְזוֹ
שֶׁאַתְּ הָיִית בְּעַצְמֵךְ
וּכְבָר לֹא בִּקַּשְׁתִּי
פִּתְחִי לִי, אֲחוֹתִי

אֲנִי בּוֹהָה בָּךְ
הוֹלֶכֶת
וְיוֹדַעַת שֶׁאַתְּ מַרְגִּישָׁה
שֶׁטּוֹב לָךְ
וּבְיַחַד
יוֹדַעַת שֶׁמִּתַּחַת
לְכָל הָאָבָק הַזֶּה
מִסְתַּתֶּרֶת אַתְּ
וְלָאַהֲבָה שֶׁלִּי אֵלַיִךְ
אֵין תְּנָאִים
גַּם לֹא לַדְּמָעוֹת
שֶׁמְּבַקְּשׁוֹת
פְּתְּחִי לִי, אֲחוֹתִי

אוּלַי יוֹם אֶחָד
קוֹל הַדְּפִיקוֹת שֶׁלִּי
יַגִּיעַ אֵלַיִךְ
וְאִם צָרִיךְ, אֲנִי אֶהְיֶה דּוֹד
וְאַתְּ תִּהְיִי אֲחוֹתִי
אוֹ רַעְיָתִי
אוֹ יוֹנָתִי
אוֹ תַּמָּתִי

רַק פִּתְחִי לִי
רַק פִּתְחִי לִי, אֲחוֹתִי

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

יש לנו קשר טוב

השאלה שלי קצת מוזרה. אבל ב"ה. הכול אנונימי:) אז ככה: יש לי קשר טוב עם אמא שלי. נכון לא נשמע בעיה?? זהו, שזה כן. כי אני מרגישה חריגה. ומוזרה. בכל הספרים וגם המציאות שאני רואה רק

זיכרונות מפעם

פעם היא חיכתה כל השנה לחנוכה, שהוא ידליק חנוכיה וינגן "הנרות הללו" שהיא כל כך אוהבת

הוסיפי את התגובה שלך:

20 תגובות
  1. שין הגב

    התרגשתי.
    וואו.
    הכתיבה מדהימה! אהבתי את החזרה בסוף כל בית. אולי היא זו שריגשה אותי.
    והתוכן- – –
    כואב.

  2. דיני הגב

    ואווו.
    זה נגע בי.
    מרגש כל כך.
    אוהבת את הסגנון כתיבה המהמם הזה שלך.

  3. Harry הגב

    נשימה עמוקה, לנשוף.
    הרגשתי שאני צריכה אוויר כשגמרתי לקרוא, באמת-באמת.
    הכתיבה שלך יפהפיה ממש, אבל הסיפור האמיתי הוא זה שמתחבא בין המילים היפות, ומכאיב ללב.
    מרגש, פשוט.
    🧡.
    הלוואי, הלוואי שהיא תפתח לך, אחותך.

    • כנפיים כחולות הגב

      כבר מזמן הגעתי למסקנה שאת מיוחדת.. התגובות שלך.. אלו שלא תלויות בשם שכתבתי למעלה.. הלב שפרוס בהן..
      תודה לך! בעז"ה.. יהיה הכי טוב שאפשר.

  4. ... הגב

    זה כל כך שבור וכל כך מושלםםם
    מזדהה
    כלכך

  5. חי ונקודה הגב

    וואו מדהים!

  6. בייגל הגב

    ואוו.
    שלמות של כתיבה.
    והתוכן נוגע

  7. ... הגב

    שיר לבכות.
    מי את ימטורפת?

    • כנפיים כחולות הגב

      💕
      אני? אחת שרוצה לשתף באנונימיות לפעמים,
      אחת שמנסה להיות היא
      להתקשר לרבי באמת.
      יש יותר מידי הגדרות.

  8. אייס מוקה הגב

    כנפיים כחולות
    וואוו קודם כל השם שלך…
    את כותבת טהור ונוגע!
    זה היה מיוחד שתדעי💜

  9. הגיגית הגב

    קצת מסובך לי לכתוב מה הרגשתי

  10. Which one are you? הגב

    רק מעדכנת.
    קראתי. עכשיו אני יוצאת החוצה. לנשום אוויר.
    אמאלהההההה.

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?