כתבתי קטע קצר וחמוד, אשמח להערות והארות
היא ניגשת לסלון, ומופתעת לראות מה היא מגלה שם.
"אני לא מאמינה, למה הסלון נשאר ככה?" היא בהלם אמיתי.
"אממ, אמא.. דודי לא עזר לי לסדר ולא הצלחתי לבד" אבי מנסה להתגונן.
"זה לא תירוץ" היא כועסת "טוב, עכשיו רוץ למקלחת ולישון"
היא מרימה את הנעליים של נעמי, את הסוודר של מיכלי, את התיק של דודי, מחזירה את הכריות לספה ומנגבת שולחן.
"זהו, אפשר לסמן וי על הסלון" היא מחייכת לעצמה.
"לילה טוב אמא" אבי נכנס לסלון עם שיער רטוב ופיג'מה נקיה.
"היית זריז, לילה טוב אבוש" היא נושקת למצחו. דפיקות בדלת, היא ניגשת לפתוח.
"מאיר, מה חזרת כזה מוקדם?" היא מופתעת, הוא לא היה אמור לסיים את הפגישה רק עוד שעה?
"הפגישה נדחית למחר, באתי לעזור לך"
"תודה מאיר, אתה לא מבין כמה אתה מציל אותי" הוא מחייך אליה בתגובה.
"הכלים מחכים לך במטבח, בהצלחה" היא מתיישבת על הספה, נס שמאיר חזר, היא לא הייתה עומדת בזה לבד.
"אמא" קול בוכה קורא לה "דודי הרביץ לייי"
היא נאנחת "תגידי לו שאני לא מרשה, בסדר?" אין לה כח להיות קשוחה כרגע.
"אבל זה לא יעזור" היא ממשיכה לבכות.
"טוב נעמי, כנסי למיטה בובה, אם הוא ירביץ לך שוב אבוא לכעוס עליו" נעמי מצייתת, היא רואה את דומת ביתה מתרחקת ומתחילה לבכות.
מאיר שומע את זה מבעד למים הזורמים, עוצר וניגש אליה, הוא כבר מכיר את האישה הרגישה שלו.
"מה קורה, חני?" הוא מתיישב כורסא ממולה.
"אין לי כוחות יותר, זה כבד עליי" היא נושמת וממשיכה
"אני רק בת עשרים וחמש וכבר עם ארבעה ילדים, מאיר קשה לי" היא משעינה את ידייה על הרגליים ואת הראש עליהן, נותנת לעצמה לפרוק, לשחרר.
"חני.." הוא מהסס "תסתכלי אלי שניה" הוא מחכה שתעשה זאת.
היא מרימה את הראש, הוא מגיש לה טישיו, היא מנגבת את הדמעות, ורואה אותו, מסתכל אליה במבט הכי מכיל ומבין בעולם, וזה גורם לה לפרוץ שוב בבכי.
כשהוא רואה שאין עם מי לדבר כרגע, הוא קם וחוזר למטבח 'כשתירגע אחזור לדבר איתה' הוא מחליט.
חני ממשיכה לבכות ולבכות, משחררת סכר דמעות שהיה כלוא בתוכה הרבה זמן.
מיכלי בוכה, חני נאלצת לגשת אליה בלא כוחות.
"את רעבה? מסכנה שלי" היא לוקחת אותה לחדר ומאכילה אותה.
מאיר מסיים לשטוף את הכלים וניגש לחדר.
"את רוצה לדבר?" הוא מנסה בעדינות.
היא בוכה בתגובה, משהו במאיר הזה ממיס אותה כל פעם מחדש.
"טוב, אם תרצי, אני כאן. בסדר?" הוא יודע שזה מה שהיא רוצה לשמוע.
היא מהנהנת. כל כך הייתה רוצה לדבר אבל הדמעות לא נותנות לה.
מאיר קם, מתקדם לעבר הדלת, מחליט לצאת ולתת לה מרחב פרטי משלה.
"מאיר" היא קוראת לו
"כן?"
"תודה" היא מנדבת לו חיוך, מגיע לו, לגבר שלה.
הוא מחזיר לה אחד כזה משלו ויוצא מהחדר.
תודה לך ה' על שנתת לי בעל כזה, גם מתוך החושך יש תמיד נקודות קטנות של אור
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
18 תגובות
איזה כיף לי שאת חברה שלי????????????
חמוד ממש!
ממש ממש יפה!!
כתיבה טובה, התחברתי מיד לדמויות.
הערה קטנה… לא תמיד חיי זוגיות כאלה קלים. זה משהו שבא עם עבודה ומאמץ, הקרבה של שני הצדדים אחד לשני.
ו… הגבר לא תמיד יכול לדעת איך האישה רוצה שהוא יגיב, אם היא תגיד לו מה היא רוצה לשמוע- הוא ידע.
ממש מזכיש את הכתיבה של ליבי קליין ואפילו את המבנה של הסיפור, והשמות.
כתיבה מהממת:)
יואוו נכוןןן
כתיבה מדהימה!
זה יפה איך שילבת הרבה פעולות בתוך קטע רגשי
זה עושה אותו נעים לעין ולא כבד או רגשני מדי..
ואיי ממש אהבתיי
אימאא שזה היה חמודד
חברה של חני..פליז,כתבי לנו סיפור!
הכתיבה שלך יפה מידי:)
היי כולן
אז תודה על התגובות והלייקים!! שמחה שאהבתן.
בובה, אני בתכנון להתחיל להעלות סיפור בהמשכים, אבל עם שם אחר.. אז גם אם אעלה לא תדעי שזאת אני.. אולי תזהי לפי הכתיבה שלי?
פרח וורוד, תודה על ההערה, את צודקת.
אבל אני בכוונה לקחתי סיטואציה שהם חמודים, למה לקחת קטע לא חמוד אם אפשר חמוד??
ותודה לכל שאר המחמיאות!!
יואו מטריף תמשיכיי
ווואו איזה כתיבה מטורפת!! ממש אהבתי:)
תעלי עוד סיפורים בבקשה..
יאווו אמאלה כתיבה מטורפת!! ממש אהבתי:)
תעלי עוד סיפורים בבקשה.
הבעל היה לי קצת לא ברור. היו לו דברים אגרסיבים יחסית לתגובות והמחשבות האחרות שלו. היה לי קצת מוזר.
חוץ מזה אהבתי מאוד!!
הרוצה בטוב, רוצה להסביר קצת למה את מתכוונת?
ותודה:)
"כשהוא רואה שאין עם מי לדבר כרגע, הוא קם וחוזר למטבח 'כשתירגע אחזור לדבר איתה' הוא מחליט." המשפט הזה לדעתי חותך מידי, מרגיש לי קזה קצת מזלזל. התרשמתי שהוא יותר עדין.
זה בעיקר
אהה, זה?
את צודקת יש בזה משהו..
אבל פשוט הוא רואה שכרגע במילא הוא לא יצליח לדבר איתה, אז הוא מחליט שכרגע הוא מיותר ויחזור אחר כך..
אבל אולי זה לא היה נשמע בקטע אכפתי באמת..
וואו אחד היפים, בלי הגזמות.
תודה ברבור!!
ריגשת;)