תורכן 2

emotion_icon_31
שולינקה

סופסופ. הנה זה הגיע!
זה על תקופת השואה, קצת לפני שהמלחמה פרצה בסערה.
הגרמנית הסכימו לשלוח רכבות ילדים שנקראו 'קינדרטרנספורט' מגרמניה. לעבר אנגליה. שם חולקו בין משפחות שונות.
גם בטי (שם משפחה?) (בת 10) נכנסה לרכבות אלו ונפרדה מאחותה ליזי (בת 17)
ועליה נכתוב, מסכימות?
ליזי היקרה שלי!
מה נשמע איתך?
את חשה בטוב?
מצחיק שאני כותבת לך, שתי דקות לאחר שנפרדתי ממך בתחנת הרכבת.
אבל מה לעשות אחות, געגועי גוברים ועולים כל כך שאני הייתי חייבת לקרוע את המתנה שדחפת לי ליד.
מצאתי בתוכו, את יודעת ודאי. פנקס בורדו עמוק יפהפה! עם עט תואם. האמת, אחותי הגדולה. אני לא יודעת מאיפה השגת את הכסף לקנות מתנה יוקרתית כל כך, מתנה של נסיכות אצולה! כל כך התרגשתי, שכבר את הדף הראשון הקדשתי לך.
לאחותי הגדולה והמושלמת. אחות שגידלה אותי, טיפחה ואהבה. ואוהבת-עדיין.
אפילו שאין לנו אבא, ואף פעם לא רצית לדבר על זה. אני לא מרגישה שונה, את תמיד למדת איתי בדינים שצריך, הסברת בתורה, ואפילו הדגמת בהלכה. מילאת את החסר תמיד,
וגם שאמא שוכבת כך המיטה ולא זזה, תמיד—

אוי ליזי, הרכבת צופרת, כל המושבים מיטלטלים. אני חייבת לסיים!
אני כבר מתגעגעת, ומתחילה לבכות אפילו, אבל אני ילדה גדולה,
ככה את אומרת, תמיד
. אני אוהבת אותך ליזי! חבל שלא יכולת להצתרף אלי, אמרת שעלמה בת 17 לא יצרפו בכל זאת, וילדה בת 10 אפשר לשלוח לבד,
אוף! שוב אני כותבת ומדברת הרבה כל כך,
אם היית פה בטח היית נוזפת ב 'פטפטנית הסדרנית'
והיית אומרת 'חדל פטפטת סוגרים ת'שוק!" אף פעם לא הבנתי מה הקשר בין שוק לדיבורים אבל זה משהו ש 'תגדלי תביני'
אוח, שוב נסחפתי בדיבורים.
עוד מעט הטרנספורקינדר כבר נוסעת, נפרדת מגרמניה אפופת מלחמה לאנגליה המשוחררת. קשה לי לעזוב בית כה חם וטוב לעבר עתיד מעורפל ולא ידוע.
אבל חייבים, זה זמן מלחמה.
אז שלום אחותי היקרה!
ולהתראות בקרוב. אמן!

נ.ב. תגידי לאמא שאני אוהבת אותה, לא משנה שהיא לא תשמע ולא תגיב.

שלך-בטי. (האחות הקטנה והמפונקת)

בטי סיימה את המכתב, הכניסה אותו לתיק החום שלה ונאנחה,
הלוואי שתצליח לשלוח את המכתב איך שהוא לליזי שלה, היא כל כך מתגעגעת! ליזי בטח תצחק, אבל לא אכפת לה. גם אם ליזי חושבת שהיא מפונקת מידי או קטנה, גם שלזי מנסה לחנך ולגעור כאילו היא אמא שלה, גם אז היא אוהבת אותה. תמיד.
היא ליזי אחותה המושלמת והגדולה!
ועכשיו היא עזבה את ליזי, ואת הבית. ואת אמא ששוכבת במיטה הלבנה ולא זזה. עכשיו היא נוסעת, והיא אפילו לא יודעת לאן.
האמתת!! שאני נורא נורא נורא נורא אוהבת את התקופה הזאת!!!! תמיד חלמתי לכתוב ספר על התקופה.
ועכשיו יש לי הזדמנות.
מחכה לכן בתגובות!
אוהבות? לא מרוצות?
תגיבו!
שלכן, שולינקה ♥
ונתחיל בכל המרץ תורכן 2!

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
משאלות של מלאכים
9

דומיה נפשי

אבא אם תבדוק את הלב שלי, אתה תמצא שם משהו שבור. שניסיתי לבנות וגמרתי לבכות ור...
גברו עלי
65

הכוזרית הנודדת

מי את. מה את בכלל רוצה מהחיים האומללים שלי. שנזרקתי לתוכם בלי הכנה. מרגישה או...
כואבת התקווה
newEmotionIcon_21

שב"ד🏃‍♀️🏃‍♀️🏃‍♀️

ובכן מה עושים אם נוראאאאאאאאאאאאאאאאאאאא רוצים משהו כמעט משתגעים מרוב רצון. מ...
יומן 2#
17

קציצה שרופה

הייי🙋🏻‍♀️ זוכרות אותי??🤷🏻‍♀️ האמת לא נתתי לכן זמן לשכוח🤭 חחח🤪 טובב👍🏻 אז אני ק...
שבוי
emotion_icon_43

הכל שלם

אִישׁוֹן אָדֹם. מְפֻקְסָל. דִּמְמַת מִדְבָּר וְרוּחַ אַיִן. חֶבֶל לוֹפֵת . לו...
היצרים שבלבנו
newEmotionIcon_21

פיננסי

הן רוצות לקבל את מקומן את הכתר הכבוד המקום. הן רוצות שיראו רק אותן בולטות זוה...
משחק עם סוף פוגע😥
newEmotionIcon_22

מהממת😘

טוב אז היום קרה לי משהו מאוד לא נעים בבצפר וזה קשור לחברה אחת שיש לי ומה שקרה...
לא שמרתי עלייך
5

דומיה נפשי

תגידי איך לרחוב את נותנת הכל? מה הוא עשה שאלוקים לא עשה לך אתמול? ועכשיו בליל...
פוסטים חדשים
משאלות של מלאכים
9

דומיה נפשי

אבא אם תבדוק את הלב שלי, אתה תמצא שם משהו שבור. שניסיתי לבנות וגמרתי לבכות ור...
גברו עלי
65

הכוזרית הנודדת

מי את. מה את בכלל רוצה מהחיים האומללים שלי. שנזרקתי לתוכם בלי הכנה. מרגישה או...
כואבת התקווה
newEmotionIcon_21

שב"ד🏃‍♀️🏃‍♀️🏃‍♀️

ובכן מה עושים אם נוראאאאאאאאאאאאאאאאאאאא רוצים משהו כמעט משתגעים מרוב רצון. מ...
הולך חסיד
8

קפצתי לביקור

נעליים חסידיות. גם לך מוכר המושג? מה את חושבת שההגדרה שלו? מה את לא תקני ועל ...
נסיעות ארוכותתתת
167192211863a781c65ceaa

פרוזן

התחלתי השנה ללמוד בבית ספר ממש רחוק מהבית שלי. אני נוסעת כל צד ב2 רכבות ואוטו...
רק תגדירי
13

אחת

איך מוצאים חברה טובה? או במילים אחרות, מה זה חברה טובה? מחפשת הגדרה.
מספר אחת בביטחון / 14 🏆
emotion_icon_31

רעות

אמונה מושלמת היא הידיעה הברורה שגורלנו מסור בידי הגורם היחיד שיכול באמת להשפי...
רק איכותיות יבינו
icon_set_3_30

ליבי

לילה. אני מתהפכת מצד לצד במיטה, מחפשת את הצד הקר של הכרית והשמיכה 🙂 מזדהות??

85 תגובות

  1. וואוווווו שולינקההה
    תאמת אני לא מתחברת לשואה.. לא עושה לי טוב לקרוא עלזה
    אבל זה לא סותר שאת כותבת מהמממםםםםם!!
    אמאלה אמאלה ואבאלה..
    אני אהבתיי מאוד!!
    אני לא יוכל להצטרף גם מהסיבה למעלה וגם כי אני לא כותבת מושלם..
    בהצלחההה לכולן!!??
    תורכן 1 היה מוצלחחחח
    בא נראה אם תורכן 2.

  2. וואי שולינקה מדהיםםם
    הכתיבה שלך פשוט מטריפהה
    לא השתתפתי בתורכן 1, מישי יכולה להסביר מה עוןשים בזה??

  3. ליזי עבדה.
    היא עבדה כל היום, בלי לעצור, בלי לתת אפילו קצת מנוחה לעצמותיה הכואבות, היא אמנם רצתה להתיישב קצת, להרגיע את הצריבה בברכיים, את העצמות הרועדות, את הבטן המקרקרת, אבל יותר מזה היא רצתה לחיות.
    ובאושוויץ, ביקשו עבודה בעד חיים, סבל בעד מרק דלוח ודמעות בעד קצת מים.
    לפחות בטי נשלחה לאנגליה, האחות הקטנה והחמודה שלה, שבטח הייתה מזדעזעת אם היא הייתה מגיעה, אפילו לרגע, לשערי המחנה הדוקרניים.

    1. בטי שלה, המפונקת מעט, מזל, סייעתא דשמיא בעצם, שהיא לא פה.
      לא רואה את ערמות את הנעליים, את הכלבים, את החיילים עם המגפיים המסומרים, ומעל הכל: את העשן המיתמר מהארובות.
      והמחשבות, הן הציקו לה, הן הפריעו לה לעבוד, כמה מכות כבר חטפה בגללן, מה כבר ביקשה? לחלום קצת, לדמיין את אחותה החייכנית, את אמא בזמנים טובים יותר, מאחורי חומות שהקימו לבבות של אבן, גם לדמיין היה אסור.

      1. ניצחון הרוח על הגוף נשמע כל כך טוב בסיפורים, כל כך אצילי ומלא גבורה, אבל כשהבטן משוועת לפירור מזון, ואדם מוכן לגנוב ולפשוע בשביל פרוסת לחם, הרוח נשברת, לאט לאט.
        היא לא כעסה על אלוקים, היא רק לא הבינה.
        בכלל. כלום.
        השוט תפס אותה בהפתעה והיא נאנקה בכאב והזדרזה להמשיך לעבוד במרץ, פס צורב על גבה, צלקת מדממת בליבה.

        1. נמאס לה, די, אולי… אולי כדאי לא לקום פשוט? כמו שרה'לה ולאה ודבורי וטויבע וציפי ומאות כמוהן?
          שנשארו במחנה, ישנות לנצח על דרגש עץ, ונשמתן עלתה למרום, גבוה יותר אפילו מעמוד העשן שמיתמר מהארובה?
          היא לא תתאבד, חס וחלילה, היא לא, אסור, אבל… בשביל מה לחיות?
          הייאוש כבש כל פינה בלב שלה, וייאוש, כך לחשו הבריות, היה הרוצח הגדול באושוויץ.
          שברי אדם שנסדקו ונשברו, כרעו לארץ ולא קמו.

          1. הכאב מעביר אנשים על דעתם.
            "ליזי, פסטט, הגיע אליך מכתב. יהודי הצליח להגניב אותו למחנה, מתחת לחולצה", רבקי מסרה לה גיליון, מעיפה מבט לצדדים.
            בערב, כשכל האסירות מיהרו להרדם, מעל דרגש עץ דוקרני בביתן קפוא, היא שלפה את המכתב וקראה.
            "ליזי היקרה שלי", הפתיחה העלתה דמעות בעיניה.
            היא יקרה? היא? היא כלום, שבר, תולעת נרמסת.

          2. המילים הביאו לה מזור.
            בבוקר היא קמה עם כולן, למסדר, החייל הנאצי צרח כמו תמיד, והעיניים שלו אמרו: "תמותו כבר, יהודיות עלובות שכמותכן!"
            אבל היא לא תמות, היא תחיה, בשביל בטי, בטי מתגעגעת אליה, בטי צריכה אותה, היא לא תישבר.
            והמכתב, שעף ברוח הקפואה שפרצה לביתן הקטן, התרומם למעלה, גבוה-גבוה, נשא איתו תקווה ואהבה, ומלאך קטן ולבן הושיט אליו שתי ידיים ועף עד לכיסא הכבוד.

  4. אה ושיהיה שם משפחה קצר: שטרן, ויס, גולד, ברג, רוזן, פלד וכאלה… {ובלי ע' יתירה. עד כיתה ו' ניסיתי לקרוא שמות עם ע' עם ה ע' מודגשת, כמו אצל התימנים…}

  5. בטי ישבה בכיתה וכססה את קצה העיפרון.
    היא לא הצליחה להבין מילה מדבריה של המורה, שנאמרו באנגלית.
    אילו רק ליזי הייתה כאן… היא נאנחה. טוב שלפחות מצאה דרך להעביר לליזי את המכתב.
    היא הוציאה את הפנקס שלה, הפנקס שליזי נתנה לה, והסתכלה עליו בגעגוע. היא כמעט שלא כתבה בו אחרי המכתב ההוא לליזי, רצתה לשמור אותו לזמנים קשים יותר. אולי עכשיו תכתוב בו?
    "תודה רבה, פני. הסברת את התרגיל יפה מאוד." מיסיס תומפסון עצרה לרגע וחייכה חיוך שיש בו מין הרוע. "וכעת תסביר לנו העלמה רוזן, במה בדיוק את מתעסקת בזמן השיעור?"

  6. המורה התקרבה אליה, מתנשאת מעליה. "תביאי לי את זה." קולה הסמכותי נשמע מרושע ומלא רוע באוזניה של בטי. להביא לה את הפנקס של ליזי? לא בא בחשבון. היא הצמידה אליה את הפנקס. "המורה, סליחה, אני מתנצלת. כבר אכניס את זה לתיק! בבקשה, אל תקחי את זה." בקשת הסליחה שלה הייתה משכנעת מאוד, שכן לבטי היה הכישרון לעורר רחמים בליבם של אנשים, אך הוא נאמר באידיש קולחת. פניה של המורה האדימו. "דברי אנגלית! והביאי לי את הדבר הזה מיד!" היא כעסה מאוד. מלכתחילה קיבלה את בטי לכיתה רק בעקבות לחצים שהופעלו עליה. היא אינה מחבבת במיוחד את היהודיה הקטנה הזו. בטי הבינה כי כלתה אליה הרעה, והפנקס החליף ידיים.

  7. בטי ניסתה להתנחם בכך שלפחות העט נשאר אצלה, אך ללא הועיל.
    הפנקס! הוא יישאר בארון המורה עד סוף השנה! דמעה קטנה טפטפה מעינה, והיא מיהרה לנגב אותה. בלעדי הפנקס היא תישאר כאן לגמרי- לגמרי לבד. עם הפנקס יכלה להרגיש שליזי נמצאת לידה, אך כעת…
    החלטה נועזת התגבשה במוחה.
    היא תתגנב בלילה אל חדר המורות, תפרוץ את הארון הנעול ותוציא את הפנקס שלה.
    היא ידעה שתכנית זו מועדת לכישלון, אך בטי הייתה נואשת. ואנשים נואשים לא לוקחים בחשבון עניינים פעוטים שכאלו.

    אם נחליט שממשיכים בקו אחר, תתעלמו מזה. לקח לי חמש דקות לכתוב את זה ואין לי קשר רגשי או משהו כזה לחלק הזה…

  8. הרכבת הגיעה לכפר. כמויות של ילדים יצאו ממנה, אבודים. עיניהם דומעות ומלאות געגוע לחיים שהשאירו שם מאחור, ושלא יחזרו. לעולם.
    בטי התבוננה ברציף לא יודעת מה לעשות. לאן תלך? מה תעשה?
    היא כל כך רוצה שליזי תהיה לצידה עכשיו, תחזיק לה את היד חזק חזק כדי שלא תלך לאיבוד. ליזי הייתה בטח הולכת מהר והיא הייתה רצה כדי ללכת בקצב שלה. ליזי ליזי שלי כמה זמן עבר מאז הפרידה? היא כבר ממש מתגעגעת, אך היא תוכל לשרוד ככה בלי אמא ובלי ליזי?
    היא רצתה להמשיך לדמיין ולהתענג על העבר אבל משהי התקרבה אליה מסמנת לה ללא מילים ללכת אחרי כולם. היא הסתכלה לאחור בגעגוע וכאב אחר סובבה את מבטה קדימה. פניה היו נחושות מלאות תקווה. אני אלחם, הבטיחה לעצמה בלי קול, אני אלחם ואשרוד למען אמא, למען ליזי, למען עצמי.

  9. חחח כל אחת כותבת פה שיוצא לי לדמוע!
    אבל בואו נעשה את זה מסודר
    שולינקה
    פנרס
    פרצל
    תוכי ג'אגו (ככה גותבים?)
    מתנחלת.
    כן?

  10. בואו נעשה שניה משהו שיהיה מסודר.
    כל אחת שרוצה להצתרף לרשימה ולכתוב שתכתוב תגובה "אני" לפי ה'אני' האלה אני יצור רשימה ונתחיל?
    יאללה!

  11. ירייה חזקה נשמעה, לידי קמה בבהלה.
    "מה קרה?" שאלה את מאשה ששכבה לידה חיוורת כסיד. מאשה לא ענתה היא לא הייתה מסוגלת לדבר.
    "מה? מה קרה?" ליזי הייתה הסטרית.
    "הם… היא… גיטי ניסתה ללכת לצריף של ברכה להביא לה את הסידור" התנשפות "הם בטח תפסו אותה… הם בטח…" היא השתתקה לא מסוגלת להגות את המילה הזאת. מאשה התפללה שהיא מדמיינת ועוד מעט תחזור אחותה ותגיד לה שהכל בסדר והירייה הזאת הייתה של סתם חייל מעוצבן.
    ליזי הסיתה את מבטה. אני לא מסוגלת יותר, ריבונו של עולם, בבקשה.

  12. טוב, הנה הרשימה.
    נתחיל מהתחלה או מ'מתנחלת'?

    שולינקה
    פנרס
    פרצל
    תוכי ג'אגו
    מתנחלת
    Glitter
    מתפזרת ברוח
    מתנחלת

    כן? זהו?

  13. צריך שמישהי תכתוב קטע קישור בין הקטע שלי לקטע של מתנחלת. {לקטע הראשון שלה…}
    הסיפור מזכיר לי יותר מדי את רותי טננולד ובעיקר את "הדוד הטוב של רולי", זה לא טוב. בואו נחליט על כיוון עלילה שונה!
    חשבתי על משהו בסגנון של, המשפחה שהיא גרה אצלם התחרטה על כך והיא עברה לגור במקום אחר {הבית של המורה שלקחה לה את הפנקס?}, המשיכו….

  14. חח נכון, גמלי זה הזכיר את הספר:)
    בואו נתרכז עכשיו עם בטי שהיא עוברת מבית לבית… אולי מתעליים בה וזה
    וליזי במחנה עבודה

  15. אולי מנסים להכריח אותה להתנצר? לואידת אוף עזבו… תנו כיוון. חוץ מזה, אני בעד לפתוח זירה חדשה. בזירה הזו אין הרבה סיכויים להתפתחויות מפתיעות, או משהו כזה…
    אם נחליט שפותחים זירה נוספת נתחיל לחשוב ברצינות. אה, וניראלי פחות כדאי להתמקד בליזי, עדיף שהיא תספר את קורותיה כשהן יפגשו או משהו כזה… אבל מה שבא לכן.
    תוכי ג'אקו, תורך!!
    וואי צריך לחשוב על נוהל למצב שבו שותפה "נעלמת", נניח שאם השותפה לא ממשיכה במשך X ימים עוברים לבאה, או שמישהי אקראית ממשיכה במקומה…

  16. פרצל גאונה!!
    אולי משו על התנצרות
    ?
    אני חשבתי על זה.. שהיא הולכת לאיזה משפחה ובעחלת הבית עושה תצמה חביבה אבל באמת היא מעבידה אותה, כאילו היא אומרת לה שהיא גרה אצלה תמורת זה שהיא שייפכה… ואז אולי הבעל שלה אומר לה שאם היא גרה פה היא חייבת להתנצר? ואז היא בורחת?

    באלי משו מענייןןןןןןן
    שיהיה מעניין לקרוא. תגידו פה רעיונותת
    תוכני גאקו, בכבוד

    1. ממש מזכיר הקטע של השפחהה חחח את הספר ניצולה ללא מספר:)) אם אתם מכירות?

      כןן יאללה ג'אקו, מוזמנת לבמהה?

  17. תעשו שבטי יש לה תסיפור אם ההתנזרות והבתים שהיא עוברת
    וליזי במחנה עבודה
    ותפתחו עוד איזה מקום אולי משהו על ההווה לוידעת

  18. אממ אפשר להעיר משו?
    זה קצת מוזר שקצת לפני שהמלחמה פרצה בסערה רבבות יהודים נשלחו לאושוויץ.
    הרי הטרנספורטים קרו לפני שהתחילה המלחמה ממש וגם לפני שאושויץ נפתח בכלל.
    קחו לתשומת ליבכן:)
    אבל אתם כותבות מהמםם!!
    כל מי שכתבה… אלופות!!
    זה נושא חרוש כל השואה וזה..
    אז קשה למצוא רעיון מקורי בכל מקרה תחשבו על משו
    וגמאני ינסה אולי להצטרף אם תסכימו:)
    נ.ב.
    ניצולה ללא מספר זה ספר מהמם!!

  19. דמויי תצטרפי, בכיף!!!
    תוכי ג'אקו נעלמה לנו, אז…. מתנחלת, תורך!
    תקפידו להיכנס, לראות מה קורה.
    אני בעד להתחיל מחדש ולתת לזה אופי של התכתבות, ובמקביל לפתוח זירה חדשה אבל זירה מעניינת… אולי של מי שיתחתן עם ליזי?

  20. פרצללל למה החלפת את הבייגל?
    חחח
    סתאםם
    והממ.. את כממש צודקת!
    בואו נחתיל מ ה ת ח ל ה!!!!
    ולא הגיוני באמת שהיא ישר במחנה עבודה
    זזה לקח זמן עד שנשלחו לשם
    אז מהתחלה
    זה אומר גם תור מהתחלה?
    אגבבבבבב אהבתי את הרעיון על החתן שלה, לתפוח שם זירה.

    אבל מי הוא ומה הקושי שלו?

  21. ‏2. להתחיל הכל מחדש לגמרי. עלילה חדשה, סיפור חדש- אבל שיהיה משהו מקורי, לא שוב הדברים הרגילים, כי בדיוק בגלל זה החלפנו סיפור… אני בעד עתיד או מדע בדיוני, אין כמעט ספרים חרדיים כאלה:)
    נ.ב. כשהחלטתן לצרף אותי לקחתן בחשבון שהגיבורים לא יהיו חרדיים קלאסיים, כן? {פשוט בגלל שאני לא ממש יודעת מה זה חרדי קלאסי… בכל אופן- לא מספיק בשביל לכתוב על זה… }‏‎;-);-);-) ‎

  22. אויש כתבתי הודעה בשני חלקים והעלו רק את החלק השני… החלק הראשון היה הצעה נוספת מה לעשות, שולחת אותו בנפרד

  23. ההצעה הראשונה הייתה: להשאיר את הפרק של שולינקה כפרק ראשון, ולהתחיל את ההמשכים מחדש. את הזירה של האחיות לכתוב בצורת מכתבים מאחת לשניה והסבר קצר, כמו ששולינקה עשתה. את הזירה הנוספת לעשות בחור יהודי שהוא פרטיזן בגדוד רוסי. אני רק מציעה כמובן, לא חייבים.

  24. בטי רוזן – ילדה בת עשר שנשלחה ברכבות קינדרטרנספורט לאנגליה. בת 10. ילדה עם שתי צמות שחורות ארוכות, עיניים שחורות וגדולות ומבע רציני.
    באנגליה היא נשלחה לכמה משפחות ומתגלגלת מאחת לשניה, ובמשפחה הסופית כופים עליה להמיר את דתה.

    ליזי רוזן- בת 17, עלמה צעירה ויפה, דומה לבטי אחותה. שיער ארוך שחור ועיניים שחורות, בוגרת מאוד.
    היא עוד לא נשלחה למחנות, צריך לחשוב מה הסיפור שלה.

  25. צביה רוזן (האמא) – חולה במחלת דיכאון, שוכבת במיטה בבית ולא זזה (גם צריך לחשוב מה איתה)

    שמואל רוזן (האבא) – נפטר זמן קצר לאחר לידת בטי, בעקבות תאונה קשה.

  26. אייזיק הופמן (החתן של ליזי)- אני לא חושבת פרטיזן כי לא היה אז פרטיזנים, רק אחר כך.
    אולי הוא בחור שעוזר לילדים של הקינדרטרנספורט? כאילו וככה זה מתקשר גם לבטי. או שכדאי בכלל זירה אחרת. אולי הוא ממשפחה מתבוללת ורוצה לחזור ליהדות ואז בורח… נחליט כבר.

    זהו? יש עוד מישהו? יאללה לכתוב!!

    1. וואי מעולהה
      שולינקה אלופה שעשיתי סיכום:))
      פרצל אהבתי תקטע של מדע בדיוני:) אני אוהבת ברמות הזויות את הנושא הזה?
      אולי אחרי שנגמור תסיפור הזה, נעבור לזה, אם באלכם?
      יאללה מי הראשונה שכותבת?:)

  27. ליזי נשארת בבית, לסעוד את אימה החולה או משו בסגנון…
    ובטי לא נראלי אמורה להיות רצינית, לפי מה שמשתמע היא דווקא עליזה כזאתי.
    אם מספרים על בחורה אחת ובחור אחד דיי צפוי שיתחתנו בסוף אז אולי אפשר לעשות אתזה לא בסוף הם מתחתנים באמצע הספר או אפילו בהתחלה. ואז יש סיפור שלם שלאו דווקא יהיה במחנות ובגרמניה יכול להיות בארץ ישראל או שוויץ או אנגליה.. אבל בתקופה של השואה…

  28. בנות? אם זה רק ההתחלה וכבר מקרטע, מה יהיה אחכ?
    יאללה, בואו נחתיל.

    מי אחרי, בעצם?
    אם נמאס לכן תגידו, ונסגור … אפילו שלי, חבל מאוד.

  29. חח כתבתי תתגובה הזאת אחרי מלא זמן שלא עניתם
    לא שמתי לב שעכשיו הגבתם
    עמכם הסליחה!
    אז מתחילים?
    אפשר שהם מתחתנים בהתחלה… אולי באמצע

  30. אוקיי; בואו נמחק את כל ההמשכים חוץ מהפרק הראשון של שולינקה, נחתן את ליזי עם אייזיק הופמן כשתוך כדי לא שוכחים לדווח מידי פעם על שלומה של בטי.
    המלחמה, הגטו, מחנות הריכוז וכו' מפצלים בין אייזיק לליזי, ליזי נמצאת במחנה עבודה, אייזיק גם כ בהתחלה ואז בורח ליערות. אני בעד להרוג אחד מהם, שלא יהיה קיטשי מידי, אבל מה שבא לכן.
    טוב, עכשיו צריך למצוא התפתחות נוספת אחרת זה יהיה סתם ספר שואה נוגה.
    אולי משהו שקשור לבעלות הברית? היפנים? קמיקזות? רק בלי איחוד משפחות נוסף, בבקשה. {נ.ב. אני בעד להרוג את ליזי, להגביה קצת את הגיל של בטי ולחתן אותה עם אייזיק אחרי המלחמה…}

  31. ואווווווווו פרצת.. את ענקית. אז ככה, הם מתחתנים. בטי מצטערת נורא שהיא לא בחתונה וכו'. תאמת שעדיף להרוג את ליזי, כי אם הורגים את אייזיק זה מזה נדוש כזה.. אז ליזי נפטרת. אולי אפילו יש להם ילד קטן? לא לא. נראלי מסובך מידי. ליזי באושוויץ ואייזיק בורח לפרטיזנים, ומשם לאמריקה אולי? ומצתרף לצבא. בטי לבנתיים נשלחת לכפרים.

    1. היי!
      אני כאן:)
      דבר ראשון, שולינקה את כותבת מהמם!
      דבר שני, אפשר גם להצטרף?
      ואממ, מי זה אייזיק?:)

  32. מתחילים! זהו! בלי תרוצים!
    חווה זלדה, ברור שאת יכולה! באהבה רבה;)
    אייזיק הוא מיש הולך להתחתן עם ליזי, ואחכ עם בטי. כי ליזי כנראה לא תשרוד את השואה..
    מתחילים? מי ראשונה!!!????

  33. חדש לי "התרכן" הזה. מה הפסדתי???

    כתבת ממש חמוד. אם כי יש לי הערה מקווה שלא תפגעי.
    את כתבת מונולוג של ילדה בת 10. חלק פעמים כתבת באמת בצורה שמתאימה לילדה ומאד ילדותי ומתוק. אך וזה "אך" שמאד הציק לי. היו הרבה מילים שלא תואמות ילד אפילו לא בזמן שואה…

    בלי קשר נכון שקראת את הספר (נראה לי שככה קוראים לו) "כרטיס לחיים" של הסופרת (מקווה שזאת באמת הסופרת ?) אסתר טוקר…
    תקנו אותי אם טעיתי בשם. הספר או הסופרת

    ועוד משהו אם הבנתי נכון את רוצה שימשיכו?
    אז אתן מאפשרות לי להמשיך? למרות שאני לא הכי אוהבת לכתוב על התקופה הזו, יש מלא חומר על זה… ואני קראתי ה-מ-ו-ן-! על זה…

    1. בנותת!!
      יאוו, ראתי כאן עכשיו הכל, וקראתי בנשימה עצורה!!
      שולינקה, פנרס, פרצל ומתנחלת- כתיבה מהממת!!
      כל אחת מכן כותבת ממש יפה!!
      אני פחות אוהבת את הנוא של השואה..
      אבל אני ממש רוצה לנסות כן לכתוב עליו..
      אז אפשר להצטרף גם כן?

  34. יאאא שולניקה, נושא מושלם!!!
    את האמת שגם אני אוהבת את הנושא הזה,
    ותמיד רציתי לכתוב עליו.
    אז כתבתי לעצמי המשך ממה שהתחלת,
    וזה יצא ממש יפה,
    את מסכימה לי להעלות את הסיפור שכתבתי בתור סיפור בהמשכים בפוסט?
    ופליזזז תעני לי, מקווה שבכלל תראי את התגובה הזאת.

  35. שבוע טוב לכולןןן:)
    וואו, את האמת שהתייאשתי מזה ובגדול, חחח.
    שמח לי שכמה תגובות התווספו;)
    אני נורא אוהבת את התקופה, יש לי חלום לכתוב עליו ספר, שיר, הצגה ולא יודעת עוד מה ?. וכן, קראתי את הספר כרטיס לחיים (אסתר קווין, אגב). הדוד הטוב של רולי ושלום לך ילדתי, הכל על אותו תקופה. וכן, ההערות במקום ויש הרבה, זה לא היה השראה ולא השקעה רבה אז— חחח. פיקסל! את באמת רוצה לכתוב לזה המשך ולעלות לאתר?? וואי, זה די מחמאה! את חמודה ברמות! מצידי אין בעיה, ואני המעודדת הראשית לבלוג, שתדעי;) תאמת שכן רציתי להמשיך לכתוב את זה כסיפור לעצמי אבל זה לא סותר בכלל.
    והשאר, אתן בעד לכתוב משהו ביחד? אני הכי בעד! אפשר לחפש רעיון אחר לסיפור.
    פיקסל, אשמח שתעדכני!
    א גוטע וואך לכולן:) (תודה שנכנסת לפה, הפחתם רוח חיים:)

    1. את האמת, שכבר סיימתי לכתוב אותו, ואפילו אחותי קראה אותו ונהנתה, אבל אני לא אוכל להעלות את זה בהמשכים, אז אני אעלה את הסיפור בתור פוסט אחד ארוך, טוב?????

  36. פיקסללל:)
    מקווה שתראי את התגובה…
    תשמעי! אני חייבת לומר-
    יצא לך סיפור מהמם מהמם מהמם!
    אלופה שאתתתתתת
    קראתי בריתוק ממש!
    אין עלייך ♥
    תמשיכי לכתובבב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות