הפוסט הזה מיועד לבנות שאוהבת לכתוב שירים, או שרוצות לנסות.
לאחרונה ראיתי אתגרי כתיבה ישנים של כתיבת שיר, ואהבתי ממש את הרעיון, אז החלטתי לתת אתגר, נראה מה יצא??
אני ממש אוהבת דימויים של חול, מדבר וטבע בכללי. אז האתגר להפעם:
תכתבי שיר, בכל אורך שהוא, שיש בו דימויים של מדבר.
זה יכול להיות במובן החיובי של זה, או במובן השלילי.
בנק השראה (מילים למשפטים בנושא שיכולים לתת השראה.): סופת חול, נווה מדבר, מופקר המדבר, פטה מורגנה (מה השם בעברית?), דיונות, נחש, חום, צחיחות ויובש, הר סיני, שודדים, בדידות, התבודדות.
בהצלחה??
עברייה
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
30 תגובות
מסוקרנת לראות את התגובות כאן.
לייק, אהבתי.
ננסה בעז"ה בהמשך.
כצחיחות חולית על הררי דיונות
כן השראתי כרגע.
כיובש צהוב ורוחות מזרח עזות
כן השראתי כרגע.
כאין סוף של כלום הרגיל לשקוט
כן השראתי כרגע.
אי לכך ובהתאם לזאת, אאלץ להפסיק את ההפוגה שלקחתי ע"י האתר, ולחזור לפרויקטיי ובגרויותיי המאיימות לשדוד את חרותי.
עד כאן הייתי אני, בניסיון כושל להענות לאתגר.
(בעצם, לא אני כתבה את זה, אלא מינוס שעות השינה שלי.)
היו שלום
חחח יפהה. כל הכבוד על הרעיון??
סאמבדית לייק לך?
כבר שולחת גם..:)
השיר הזה כול כך מוזר, אבל תשרדו אותו נכון??
יום ללא בקבוק מים (?)
יבש לי כול כך
וחם
תדליקו לי
מזגן
ואיך בדיוק לומדים לשון
כשהיא נדבקת לחיך
ולמה המורה
נראית לי פתאום
בקבוק מים
מהלך
יבש לי כול כך
ורותח
והמים נשכחו במקרר
ולמה מספרים
נדבקים לי ב'מוח
ואני מתחילה לחרחר?
ג'ינג'ית צחקתי???
-ולמה המורה
נראית לי פתאום
בקבוק מים
מהלך-
זה הכי כיף מוזרים?
חחחחחחח וזה דווקא חמודדד מה שכתבתתתתת
????
הורסת אחתת
יאוו איזה חמודד.
את שנונה!!
ואיך בדיוק לומדים לשון
כשהיא נדבקת לחיך?
חול חומחומי
במדבריות הלב
יובש מידברי
כואב ודואב
סופה מקשקשת
רוח צחיחה
בדידות מאיימת
ופריחה עבשה
שמיים בהירים
תכולים ונקיים
לילות יורדים
וקור איימים
ריק, נטוש
נטול אדם
רק רגש אנוש
וחיות שורצות, שם
הרוצה בטוב כתבת מהמם!!! ממש
הלכתי לבד
בארץ שמש
ואש מדבר
נשרפתי לבד
היום ואמש
ועוד אמש, שעבר
ושתקתי לבד
מול זהב של דיונות
טרם יצא מהכור
והשקתי לבד
פה ייבש, בדמעות
מלב כואב ועכור
הלכתי לבד
את כל הדרך
רציתי לפחות
מזכרות
הבטתי אחור
ובחול היבש
לא ראיתי
שום
עקבות
המממ…. מה בעצם כתבתי??
תשאלו את הלב שלי זה מה שהוא הכתיב……
היי! איפה התחבאת עד היום?
כתיבה יפהה.
ואוו איזה יפהפה!
אהבתי ממש
וואוו, יפה כל כך וכואב כל כך.
וואו
איפה השירים שלך מתחבאים??
תתחילי לעלות לנו??
רק נשפת.
רק נשפת
וסופת
חול
סוף
הכל
קצר ולעניין
אהבתי.
חייבת לומר שאני אוהבת את האתגרים,הם נותנים דרייב לכתוב:)
ניסיתי לכתוב משו,הנה:
כְּמוֹ עֵץ בּוֹדֵד,
רָחוֹק מִנְּוֵה מִדְבָּר
אוֹ כָּל מְקוֹר מַיִם.
כְּמוֹ הֵלֶךְ אוֹבֵד,
סוֹבֵב בֵּין שְׁבִילִים
תּוֹעֶה הוּא בַּדֶּרֶךְ.
כְּמוֹ נָחָשׁ מִתְפַּתֵּל,
בֵּינוֹת חוֹלוֹת רַכִּים
שׁוֹחֵר הוּא לְטֶרֶף.
כְּמוֹ בּוֹר מְהַתֵּל,
נִרְאֶה הוּא מַבְטִיחַ
אַךְ עָמֹק הוּא,וְרֵיק.
כְּמוֹ הַלֵּב וְהָרֶגֶשׁ,
חַמִּים כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ
וִיבֵשִׁים עַד מְאֹד.
כל השירים פה מהממים
מההרים הוא בא
אני לא צועקת לאבא
הוא מתקרב
בסעודה רוצה הוא רעב
אבל אני לא בורחת
הוא לידי בעוד שניה אחת
אין לי כח לקום
כי נמאס לי מהיקום
והוא פתלתל וחונק
נחש חנק
משתדל מחייב רק תוותרי פה
זה הרי לא חשוב
היצר השני שבנפשי היבשה
והוא צץ ונותן קצת תקווה
אך מדומה.
לא יודעת למה נתפסתי רק על המילה בודדה, אז תתמודדו:)
הולכת בודדה שואלת שאלות ללא תשובה.
הולכת בודדה מרגישה טיפשה.
הולכת בודדה מחפשת אהבה.
הולכת בודדה מרגישה עזובה.
הולכת בודדה מסביב רק שממה.
הולכת בודדה מרגישה יתומה.
מוזמנות להמשיך..
אל תנסו להבין?
צעידה איטית
בתוך אינסוף
חלקיקי חול
צהובים
מוח יבש
מחום אימתני
הרגשת איבוד
קיצונית
דיונות גבוהות
מול סלעים נמוכים
פסיעות נעליים
נטמעות
מדבר.
רוּחַ מִדְבָּר לוֹהֶטֶת סוֹתֶרֶת עַל פָּנִים,
גָּרוֹן צָמֵא לְמַיִם וּבָאֹפֶק אֵין תִּקְוָה.
גָּמָל זָקֵן כּוֹרֵעַ תַּחַת נֵטֶל הַשָּׁנִים,
פַּרְסוֹת כּוֹבְשׁוֹת עוֹד נֵתַח שֶׁל אֶרֶץ חֲרֵבָה.
חוֹל זָהֹב נִרְמַס, פִּצְפּוּץ עָלִים כְּמוּשִׁים,
רוּחַ מִדְבָּר צְחִיחָה לוֹחֶשֶׁת יֹבֶשׁ וְסוֹדוֹת.
גַּרְזֶן בּוֹקֵעַ קַרְקַע, מַטְמוֹן וּמַכְתְּשִׁים
וַאֲדָמָה שׁוֹתֶקֶת; אַחַת מִיְּסוֹדוֹת.
דְּקָלִים פּוֹרְשִׂים צִלָּם, נְכוֹנִים הֵם לְגוֹנֵן,
נָעִים עִם כָּל אִוְשָׁה, סוֹפְגִים חַמָּה וְלַהַט.
וּבֶן אֱנוֹשׁ יָחִיד נוֹשֵׂא עֵינָיו וּמִתְבּוֹנֵן;
לְמוּל מִדְבָּר אֵינְסוֹף, מַרְכִּין רֹאשׁוֹ בְּלִי דַּעַת.
–
עברייה, תודה על האתגר היפה הזה!
חיכיתי לרגע שאוכל גם אני להשתתף בו (הלימודים, החיים, יו נואו…), שמחה שהוא הגיע.
שוב תודה!
אעאעאע.
סתם כי הייתי חייבת לצרוח.
מה זה, טוהר?
מה זה?
לא יודעת, שרהל'ה.
לא יודעת.
אני עצמי עוד בוהה במילים ששפכו אצבעות על מקלדת, מנסה להבין מה זה, ועל מה זה.
(תודה, ילדונת. אין לך מושג כמה יקרות לי המילים שלך, הצרחות שאת כותבת. תודה…)
טוהררר!!!!!!!!
וואוווווווו
מ ו כ ש ר ת ……
?
מרטיט ומרעיד את חלקיקי הנשמה…
יפהפההה
וואו איזה אתגר יפהה!
אהבתי את השירים פה, מהממים אחד אחד!
הנושא מזכיר לי את השיר הלכתי במדבר שאני ואביגיל כתבנו יחד.
כבר כותבת שיר בתגובה חדשה.
וכשהריק מסביבי בחום בהיר
והשמש לוהטת, קופחת
רוצה שזה יחלוף כצל מהיר
טיפה של מים לתוכי לקחת
והרוח הרותחת סוחפת
והחול מתעופף, מאבק
בחולשתי נושמת ונושפת
כמה יכולה עוד להאבק?
וכשרואה נווה מדבר
תוהה אם אמת או כזב
לאחר שליבי שוב נשבר
שוב ושוב הוא היה מאוכזב
נושאת מבטי אל השמיים
כחולים, חפים הם מענן
שיוריד לי מעט מים
ייתן לי כח להתקדם מכאן
והשמש ששם למעלה
שולחת אלי את קרניה
אורה מקיף אותי בהילה
צד שני שיש לפניה
מצמידה שפתיים יבשות
ושלווה אוחזת בליבי
אמנם הדרכים קשות
אך חשה את העוצמה שבי
ופתאום משקל הבדידות
כבד הרבה פחות
ואולי עוד תבוא הפדות
השבר יצליח להתאחות
הולכת בדרך בלתי נגמרת
לשוני נדבקת לחיכי
צועדת שוקעת לתוך החול הרך
צמאה, כואב ראשי
ממשיכה לצעוד
לא מוותרת
לכל דבר יש סוף
גם למסע של ימים ולילות
כשיש מיליון קשיים בדרכי
יודעת שיש לזה יעד
שאם כל הקושי, שווה מאמצי
לא נשאר בי עוד כח
אני צמאה ועייפה
טיפות זיעה מתנוססות על מצחי
מסביבי הכל חולות
רוחות חמימות, על פני מכות
כמעט נכשלת, הייאוש בי גובר
מנסה להחיש את צעדי, לרוץ מהר
רגלי כושלות, משעווה למעט מנוחה
ואז- ברגע האחרון,
שאני בטוחה שהתקווה לי אבדה
אגם של מים נגלה מולי במלוא הדרו
זוהר, זורם, מושך
ניצוץ של אור נדלק בי פתאום
לוקחת לגימה ארוכה
נושמת עמוק, מתמלאת בחום
גם בתוך סביבה הריקה מאדם
אני לא לבד במסעי
יש רק אחד שהולך איתי
בכל צעד מנסה להאיר בי תקווה
להמשיך, להתקדם, לנסות יותר
לגלות באמצעה של הדרך מעיין צלול
לשאוב כוחות- ולהמשיך לקוות
גם אם חשש שם מהול
לא להתייאש, כי אני אף פעם לא לבד
הייאוש הופך לכח אדיר, לא נמשך לעד
גם כשריק
גם שחם
גם שאני צמאה ומועדת
בדרך הזו אני שלמה, שמחה ובעיקר מעודדת.