כל עבודה דורשת כישורים
שלום לכל המתלבטות לגבי שנה הבאה, גם אני בי"ב🤚🏻 הייתי ביום פתוח באור חיה ירושלים, באשקלון, ובסמינר בכפר. ברעיון הגעתי בשביל להחליט איפה ללמוד. ואם
שלום לכל המתלבטות לגבי שנה הבאה, גם אני בי"ב🤚🏻 הייתי ביום פתוח באור חיה ירושלים, באשקלון, ובסמינר בכפר. ברעיון הגעתי בשביל להחליט איפה ללמוד. ואם
אז זהו. רציתי להתנצל. רציתי להודות בפנייך שטעיתי וגם להגיד לך שזה לא יחזור על עצמו. לא במקרה הספציפי הזה, וגם לא בשום מקום אחר
כשהגעתי לכיתה ט' התחלנו הרבה לדבר על נושא של עשה לך רב ותמיד אמרתי לעצמי כשיהיה זמן אחשוב על זה… לא עכשיו… באחת ההתועדויות החלטתי
היי, אני מרכזת של אחד הארגונים יחד עם חברה שלי מהכיתה, היא חמודה מאוד ואנחנו ב"ה מסתדרות.. הבעיה היא שאני מרגישה שהכל נופל עליי והיא

אני עכשיו כותבת את זה אחרי שבכלל לא חשבתי שאכתוב כאן אבל היום קרה לי מקרה שאני חושבת שצריכה עזרה ועצות… יש לנו בבי"ס מורה
הבנתי שזה חשוב, שזה מחבר אותי לרבי, שהרבי רוצה שאני אספר לו מה קורה איתי. אבל זה פשוט לא הלך. ניסיתי הכל, תאריך מסויים כל

אוקי, בעיה מוכרת וכנראה כבר עלתה כאן, בכל אופן אשמח לתשובה בהקדם… אני נערה חברתית, יש לי מעגל חברות בו אני מבלה וחוץ ממנו שומרת

אז קצת רקע על החברה, בוא נאמר שהיא מכירה את החיים מהצד הפחות נחמד שלהם.. "לא הכל דבש" לא נאמר עליה.. עליה נאמר "הכל לא
מכירות את הרגע שאחרי? נו אחרי… אחרי הצלחה אחרי כישלון אחרי אחרייי אבל רק רגע זה באמת רק רגע!!! רגע אחד הוא הרגע שאחרי… רגע
מסתבר שצריך הרבה ממנו, גם בשביל לשמוח לשמוח, כמה קל זה נשמע וכמה זה לא כך לפעמים כל כך נח לשקוע בתוך העצבות, לשקוע בתוך
אז אבא שלי לא דתי, אמא שלי ספרדיה ואני חבדניקית. בהתחלה עושים דברים חסידים כי ככה אומרים לך בתיכון ועם הזמן את מבינה שאם את
לפחות סיפור חסידי לפני השינה אני מצליחה לקרוא. לעגלון יהודי אחד היה ילד. הילד לא ידע ללמוד, בקושי ידע לדעת משהו מהחיים שלו.. הילד כן
ולכן אני פונה לכל הבנות שסובלות פה. לכו תעשו משהו עם עצמכן. מבחינה מקצועית, טיפול בהבעה ויצירה (פסיכודרמה, טיפול באומנות, טיפול במוזיקה וכאלה) הכי טוב
זה קרה שמלא פעמים חשבתי משהו על מישהי/ו וזה בכלל לא היה נכון…אז לכבוד חנוכה החלטתי שלפני שאני אומרת משהו למישהי/ו אני סופרת עד 3
ופתאום אחרי שבועות שלמים של ייאוש עצבות וחוסר מעש- יש בי כח יש אור חדש בתוכי שרוצה לצאת החוצה .. אולי זה התאריך, היום בשנה
לפני 660 ימים החיים שלי השתנו. זה היה כשהייתי אצל הרבי. ולצערי, הם לא השתנו לטובה. ההפך, הם נהרסו. נהרסו לגמרי. שם, במקום הכי טוב
מתנה שאף פעם אני לא יודעת איך להשתמש בה. מחפשת הוראות הפעלה, שכחו לצרף לי לאריזה… קחו תמונת מצב שלי. 24 שעות, ומתוכן 16 על
אני בוחרת לאהוב את מה שאני רואה במראה (גם אם בימים רגילים הנקודות הבולטות: הם פצעים ושערות..) אני בוחרת להסתכל על מה שכן הספקתי לעשות (גם אם היו שעות
אבל כשאני פוגשת אנשים ברחוב (או פוגשת את עצמי ברגע של אמת) אני מגלה שאני כמעט לא זוכרת כלום ממה שלמדתי, כאילו רעיונות כלליים כן
יש לי שאלה.. לא כל כך ממוקדת וספציפית, אבל אנסה למקד אותה.. אני בתהליך "חזרה בתשובה".. ולא כמו שכולם חושבים… נולדתי לבית חב"די חזק ואיתן,
כמו חיסון, הוא כואב ולא נעים! אבל זה מגן עלינו מפני מחלות נוראיות! מציל אותנו לפעמים אפילו ממוות! ככה גם זה כשמחקת את כל הסרטים
האם זה באמת מה שאלוקים רוצה? שאני אעשה ככה כי אמרו לי בלי לפקפק בכלום , ולא אשאל שאלות שמטרידות אותי ומבלבלות אותי? או שאני
קודם קל וכדאי וצריך לחסום. זה לשקט הפנימי שלך שתיהיי בטוחה שלא תגלשי במקומות שאסור לגלוש. אז איך עושים את זה?? כנסי לגוגל וכתבי חסימה
ככה זה :כשלא מלאים מבפנים -אין רוגע נפשיי ויש בנו משהו שאי אפשר לבטא במילים- דחף כזה לעשות עם עצמינו משהו, לבטא רגשות או להגשים
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
כל הזכויות שמורות לאיטי פרוס, תשע"ח.
עיצוב: סטודיו נחמי שלנגר איור: אלישבע מימון בניית אתרים: נטוורקינג – אתרים שעובדים בשבילך