נפתלי ליבובסקי חיכה גם הוא בתור הארוך לבידוק הביטחוני בדרכו לטיסת עסקים חשובה. ברוריה שעמדה לידו ובאה ללוות אותו, התחננה ממש שהוא ישאר בבית
וואי אני לא יודעת מה לעשות.. מרגישה שיש לי סוג של אובססיה לתמונות.. כאילו אובססיה שלא יצלמו, לא ישלחו לשומקום, לא יתועד וכו'.. וזה כבר
ובמקום לעודד אותך, גרמתי לך לבכות. ובמקום לצחוק, דרכתי על נקודות רגישות. ובסוף השיחה התנתקה, באמת בטעות. ואחרי זה דיברנו,
אף אחד לא אמיתי הכל סטיגמות הכל שקר ואין לי עוד כוחות לשקרים האלה לשמועות חלאס דיי אנשים!! למה אתם לא מסוגלים בלי לשפוט למה?
אף אחד לא יראה אותך, ובמקומך יבוא חבר זר, שיכסה אותך
לא מבינה את המילים של הרבי!!!! ושלא תגידו שאני טיפשה… כי אני לא.. ואני מורגלת כבר מגיל 0 בשיחות של הרבי… אבל זה לא עוזר
למה יש צרות בעולם הזה? והורים, שמתגרשים. למה יש צרות בעולם הזה? ומתנות, ועונשים. למה יש צרות בעולם הזה? וילדים, שנקרעים. למה יש צרות בעולם
עד כמה אפשר לריב עם אחותי שמביאה מהכיתה שלה שירים שהיא מחליטה להשמיע בבית בווליום גבוה?? גם אם זה ישי ריבו.. אחותי!!! כמה ביקשתי?? קשה
אני רוחלה ואני שליחה של הרבי במקום הכי מקסים בעולם
אוף זה לא מה שציפתי זה לא מה שרציתי כועסת למה להיות כזאת אדישה? איך את לא מרגישה את המצוקה?
אז.. איך אני יכולה אחרי סרט כזה לצאת לנשק?? או לכתוב לרבי?? אני פשוט מתביישת לכתוב לו.. לא מסוגלת.
הרגע הזה שהכל נדפק והכאפות ביום הזה רק הולכות ומכאיבות סותרות בפנים וההד של הסתירה הזאת לא נמחק מהר.. יום כזה שהכל פשוט הרוס אבוד
אני פשוט כועסת… אבל אצלי זה כעס שנשמר המון המון המון זמן.. זה יכול להישאר אצלי כמה שנים בלב. כשהייתי ביסודי, היה לי מאוד קשה
לאאא!! זה לא קורה לי שובב… :(( לא לא לא! אין סיכוי! עוד הפעם? לא אפשרי.. אחח, תיסבוך… למה שוב??? ה' רחם עלינו!! בלתי אפשרי!
את לא רואה אותי בכלל לא רואה שאני טובעת בים של בעיות לא רואה שאני כבר לא באמת נמצאת לא רואה שהשתניתי שהפסקתי להשתתף שאני
שלשום התקשרתי למישי ושאלתי אותה אם היא רוצה להחליף כמה ימים מדריכה בקייטנה אז תוך כדי שדיברנו היא מספרת לי שהיא נפגשה עם … והולכת
לא רציתי… שיכנעתם אותי לא רציתי… אמרתם שאני מוכרחה לא רציתי… אני יודעת! אני יודעת שכל זה רק לטובתי! זה הרי לא הגיוני לחזור מהבית
אני צועקת נואשות שאני לא מסוגלת,
צועקת, צועקת, צועקת.
התפרק נהרס כואב לי! עצוב מדוכא אין לי כוח יותר הכל לא הולך הם רבים תמשיכו אני אוכלת משמינה תפסיקו זה נמאס אני רוצה לגמור
מסתכלת על השעון. 00:34 עדיין מוקדם ע-ו-ד קצת מסתכלת 1:18 מסתכלת 2:56 מכבה את הנייד טוב נוווווו מכבה את האור. לילה טוב לכל עם ישראל.
המצב בכיתה כבר בלתי נסבל… אני מתוסכלת מעצמי כל כך! למה רק לי אין?? אז היום הלכתי.. שעה שלימה הייתי אצלה. זה עזר לי? לא.
אני לא יכולה יותר. אולי זה לא היה צריך לתפוס ככ הרבה מקום אצלי…אבל זה מאודד מעצבן… מלחיץ אותי, מכעיס אותי ומשאיר אותי עצובה. לבלות
פעם אחר פעם את אומרת משהו שזה גורם לי לרצות להתרחק ממך…
רציתי להעיר לך הערה קטנה-גדולה, מדוע ביום אחד התפרצת כך בעולם?! מדוע אתה לא מפסיק להשאיר עקבות לכולם? למה הרסת את כל ההנאה? מסיבת יומולדת
אני כבר מבולבלת. רוצה לדעת אמת וללכת בראשה בלי שום וויכוח ואימות. לנהל את החיים נכון ולמצוא לכל דבר פתרון. לנצל את השנים הצעירות בשיא
אני מרגישה 0 עגול!! רע לי!! קשה לי!! לא מאמינה שמשהו ישתנה… בכיתה… בחברות… עליתי לתיכון… עד כיתה ט׳ הייתי הילדה החברותית!! ופתאום… עם עצמי…
כי גם אם טעיתי
זה לא אומר שאני אפס
ושום כישלון שלי
לא מצדיק ייאוש
נזכרתי בלימודים איך לפני התפילה הייתי אומרת יום יום ותניא ופרק מא ואחרי התפילה תהילים ובסוף היום מנחה
כל מצווה שאני עושה יכולה להיות קריטית ומשמעותית כל כך! להפוך את העולם לגאולה! זה עוצמתי.
רציתי שתביני כ"כ נסיתי להסביר שתביני את המקום שלי ותזדהי כי פעם היית כזו והשתנית וזה כואב לי עצוב וחסר וכשסיימתי ושתקתי וחיכיתי להבנה לאהדה
ולה לא נמאס ממני. אני רוצה לגמור אותה והיא רוצה לגמור אותי. אנחנו רבות כבר יותר משנתיים. והיא חזקה מחלישה אותי. ואת הרצון שבוער בי
תסכול תכונה כל כך מרגיזה אומרת לך שאת בעצם כלום אין לך מה לעשות, לשנות את תלויה במה שיחליטו אחרים אולי כל זה רק כדי
ללכת. לרוץ. לברוח לנסות ואולי להצליח מרתון החיים לרצות אחרים היא יפה. והיא פחות. תגידו מה אתם רוצים לפחות.. זאת אני אשמה? למי בכלל איכפת??
את בשליחות, תאמיני בכוחות שלך, כשאת נופלת ישלך גם כוחות לקום.
כבר היו 100 ימים של בידוד
ממש ממש קשההה ברמות שלא תבינו!
ככה אני מרגישה מבול של רגשות בעיקר עצובות על הדרך על ההכלה על הכעס ועל התקווה על מי שאני מראה ועל הילדה שאני מסתירה על
נמאס לי אני במצב דפוק אי אפשר לקרוא למצב ירידה וגם לא עלייה כי נהייתי רובוט זהו לפני כל החלטה אני שומעת את שני היצרים
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
כל הזכויות שמורות לאיטי פרוס, תשע"ח.
עיצוב: סטודיו נחמי שלנגר איור: אלישבע מימון בניית אתרים: נטוורקינג – אתרים שעובדים בשבילך
תמונות הרבי צולמו ע"י יוסי מלמד ולוי יצחק פריידין ז"ל ונתרמו לאתר באדיבות 
