תסכול

איך אני יכולה להקים את עצמי מחדש?

אני לא מבינה בטכנולוגיה
ובמצב הנוכחי זה ניראה שמי שמבין בזה מסתדר.

  כן, אני פגועה וקשה לי ואני מאשימה את כל העולם אני יודעת תמשיכו לשפוט אתן לא מבינות כלום אף פעם לא הייתן במקומי בלי

אוף זה לא מה שציפתי זה לא מה שרציתי כועסת למה להיות כזאת אדישה? איך את לא מרגישה את המצוקה?

והן כאות הזדהות
זולגות
ללא הפסקה
הדמעות

הרגע הזה שהכל נדפק והכאפות ביום הזה רק הולכות ומכאיבות סותרות בפנים וההד של הסתירה הזאת לא נמחק מהר.. יום כזה שהכל פשוט הרוס אבוד

אני צועקת נואשות שאני לא מסוגלת,
צועקת, צועקת, צועקת.

התפרק נהרס כואב לי! עצוב מדוכא אין לי כוח יותר הכל לא הולך הם רבים תמשיכו אני אוכלת משמינה תפסיקו זה נמאס אני רוצה לגמור

המצב בכיתה כבר בלתי נסבל… אני מתוסכלת מעצמי כל כך! למה רק לי אין?? אז היום הלכתי.. שעה שלימה הייתי אצלה. זה עזר לי? לא.

אני לא יכולה יותר. אולי זה לא היה צריך לתפוס ככ הרבה מקום אצלי…אבל זה מאודד מעצבן… מלחיץ אותי, מכעיס אותי ומשאיר אותי עצובה. לבלות