שליטה

לעצמי דמיינתי שהעולם כדור בידי לי השליטה ואצלי החלטה מתי לעצור במה לבחור להיכן להגיע ואין מי שיפריע לקטוף כוכבים לקבוע מהלכים לחוקק חוקים למתוח

ואני מחזירה לו חיוך מנצח-
ניצחתי.

חמקמק נעלם משתנה ומתחלף כל הזמן איך אתה כזה רועד,לא יציב כל מילה או מעשה קטן אותך תזיז למה אתה לא מסוגל להישאר כמו שאתה

זאת אסטרטגיה של צילום שבה סצנה שלימה או במקרים מיוחדים סרט שלם מצולם בשוט אחד- משמע בלי עריכה בלי זוויות שונות בלי אפשרות לתקן. ניסיתי

ובעיקר נמאס לי להגיד את זה נמאס לי לבכות רק מצחוק ונמאס לי להיות המתחזקת של כל המערכות הפיזיות והרגשיות נמאס לי לשדר שהכל על

יום יבוא ותבינו שכל קרבה הייתה מכאוב חלק מחיים שהיו מאנשים שפעם חיו על כל דאגה בעיניי הפחד כל שאלה בלבי רק בפחד. עוד יבוא

לצעוק שם בקול את מה ששאגתי בתוך לבי הלוואי. להיות השולט בין עצים ופרחים ואולי גם חיות הלוואי. לחקוק ולמחוק סדרים משמרות בהתאם לצרכיי הלוואי.

אני לא מפחדת מכלום, אני הטורף הכי גדול כאן. סגנון החיים שלי די בודד, קבוצת חברים שווה ארוחה קטנה יותר, ולהסתדר אני יכולה לבד. אני

מערער על שליטתי. צוחק לי בפנים. הוא לא שואל הרבה. רק זורם ממני. בגלים. חשבתי שאוכל. חשבתי שאגדל. חשבתי שאגמל. מהצורך לבכות. אבל הדמעות, לא