
צבעים


בכל גווני הקשת
בחיים יש גם את כל צבעי הקשת וגווניהם יש אנשים שחושבים שהכל שחור לבן או טוב או רע אבל הם חולניים עם תפיסת עולם מעוותת אם עשית

פגישה – 1
אם הייתה לך האפשרות לפגוש דמות מהעבר.. את מי היית בוחרת? נסי לחשוב אחורה… עוד אחורה.. היטוריה יהודית. היסטוריה משפחתית. תחשבי טוב טוב. מה היה

ביי
באתי להיפרד (למנגינת רקע עצובה לחצו כאן). מרוב שהדמויות באתר השתנו כל כך אני לא יודעת אם מישהי בכלל זוכרת אותי, אבל בכל אופן, מסיבות

הלוואי
לצעוק שם בקול את מה ששאגתי בתוך לבי הלוואי. להיות השולט בין עצים ופרחים ואולי גם חיות הלוואי. לחקוק ולמחוק סדרים משמרות בהתאם לצרכיי הלוואי.

איך את לא שואלת כלום?
שלום, באתי להתוודות. לעולם לא נדע מתי תבוא שעתינו לעזוב את הפרוזדור בדרך לטרקלין, אז החלטתי להקדים קצת (או שלא). סתם. רציני עכשיו. אני לא

בן בית ותיק
אוקיי, עכשיו בהחלט יותר הגיוני שעדיין צורבות לי העיניים. קמה בכבדות מהמיטה וניגשת למראה בחדר. עצב תהומי ניבט אלי מתוך העיניים שמולי, ניצוץ לא מובן

מורה לחיים
"שלום וברכה, אתה זוכר אותי"? "לא נראה לי, מי כבודו"? "אתה באמת לא זוכר אותי"? "אולי תאמר לי מה שמך ואזכר" דו השיח הזה נערך

על הבמה
לוקח אויר דומם, אך בעיקר נושם. זה קרוב הוא יכול להעיד. שש. וארבע. רוצה לסגת לתמיד. שלוש.. שתיים. כבר אין ברירה. אפס. וקול דממה. האורות

סתם עוד לילה
קר. נושפת על הזכוכית העבה, מציירת לב על העיגול הלא-בדיוק-עיגול שנוצר מהאדים. מסתכלת לשמיים, מתבוננת בירח השלם שניבט אליך משם. ממשיכה לשוטט במבטך, מחפשת אחר

הצלחתי להרגיש
המלך בשדה מה אתם אומרים!! מזל טוב, באמת. מתרגשת עם כלל ישראל מכל הלב והנשמה. בלה בלה בלה. לא שדה ולא נעליים. (אגב נעליים יש,

לצאת מהדעות ולחזור
אבל את כל כך מעצבנת. אלוקים, מעצבנת ברמות לא תקינות ולא אנושיות, לפחות על פי דעתי. אני לא חושבת שיש אי מי בעולם הגדול הזה