נפילה

גל חזק מאיים להטביע לסחוף גם את המעט שנותר כמעט נופלת מהרספודה מרגישה שמקומי מיותר רוצה לעזוב, ליפול, להתייאש לפרוש, לעזוב גם את המעט שיש

הידיים מושטות למרום, רוצות לקרב את החלום. הרגליים על קצות האצבעות, מתמתחות עד כלות. והכוכב. הוא רחוק כמזרח למערב. הכל חושך ואפלה. בחוץ דממה דקה.

כמוה יש עוד הרבה עלי אדמות כשהאבן סטתה מהדרך הישרה המשכתי אחריה בעקביות ממוקדת מהופנטת נגררת. אחרי פריט כה נפוץ כה מוכר כה מצוי כה

להשאיר את הראש מעל המים. לנשום. לשרוד. ככה עוד רגע. ועוד דקה. ועוד שעה. ועוד יום. אבל זה קשה. כל כך קשה. להתאמץ. לשרוד. לנשום.

הנה תראו את ההרגלים. את העגילים. הם ממש מגעילים. המטיילים. שיחה שלמה ללא מילים. ככה מתחילים. ממלאים שוב עוד כלים. גם גדולים. קשורים בהמון חבלים.