חסידות

העקרה, שזו אישה שאין לה ילדים, שמחה כשהבנים שלה… אופס. אין לה בנים – אמרנו שהיא עקרה!

אף פעם לא חשבנו על זה – אבל מאיפה היתה לו מצה בפסח? זהו, שלא היתה

אני כזאתי דוגרית,  אומרת לשני את האמת בפרצוף, הכי חשוב אמת. אמת זה אצלי מקום ראשון

למה לעבוד קשה? אני אעשה מה שאני רוצה ואקבל שפע מהשרים – מכוחות הטומאה

אנחנו עובדות בקבלת עול וממשיכות את אור הסובב לעולם, בלי שנוכל להרגיש אותו.

ורצות רצות רצות בחזרה אליו. כמו ילד קטן שלא ראה את אבא שלו המון זמן

פעם היתה בשותפות שאלה, תפוח או שוקולד. אם יביאו לי תפוח או שוקולד, ברור לי במה אני אבחר

אחרי שהצייר גומר את הציור, המחשבה שלו חוזרת למקום הטבעי שלה

ניפגש בשער ניקנור מצד ימין! חכו לי שם:)

היא מרימה את הקב"ה למקומות בלתי נתפסים ומקטינה אותנו לחלקיקים פיציים

כתוב ששפחה פשוטה ראתה על הים את מה שלא ראה גדול הנביאים. עכשיו אנחנו מבינות למה!

פעם חשבתי שאני לומדת חסידות פעם בשבוע וזה המון. פתאום ההשוואה הזו, המראה הזו, מראה לי כמה אני עקומה!

אני רחוקה שנות אור מהחסיד שכתב כשסיים את החשבון העיסקי שלו – "אין עוד מלבדו"

נקודות ציון בדרך למטמון האלוקות שמסתתר בעולם ובתוך כל אחד ואחד מאיתנו

אני עירונית להחריד, וכבר שכחתי מהגן איזה קול עושה פרה, ואיך נשמע ברווז

למטה אנחנו במצב של שינה, העיניים שלנו סתומות. אבל למעלה, ליבנו ער

אם תסתכלו יום אחד על יונים ברחוב תראו שהיונה והתור רק מסתכלים אחד על השני.

מי שולט פה על העניינים? מי תופס ממשות? הליכוד

תמיד, בין הפרשה להפטרה צריך להיות קשר

מה היה לו יותר נח מלהיות 'תחת הסינר' של אביו

סיימתן כבר את עונת המבחנים המגעילה הזאתי?

אי שם בסיביר הקפואה היא עשויה דמוית קרח

חשבתן פעם, למה עושים כזה ביג דיל מהסיפור של י"ט כסלו?

עדיין שומעת את ההתנשפות של לבן מאחרי הגב של יעקב