
הקרבה


שיחרור
לתת לדברים לקרות, יותר טוב שילמדו מטעויות. קצת קשה שחונקים ויותר קשה שלא מאפשרים. נכון שזה קשה, וממש לא קל, לאפשר משהו שקשה לך

צל הלוחם
והוא עוד נחבא בין הצללים. מעיף מבטים מפוחדים לצדדים. והוא עייף כל כך. רוצה לבכות. אבל אין לו פרוויליגה. אין לו לוטו. לבעוט.

כאוב לי. חלקית זה בגללכן..
אני רוחלה ואני שליחה של הרבי במקום הכי מקסים בעולם

כשכאב לי
היי שותפות לאחרונה אני קוראת פה המוון פוסטים על שליחות. האמת שהנושא הזה כבר נדוש ככ אבל פשוט בא לי לשתף אתכן בעוד זווית אחת

סיפורה של שליחות/1
הן יושבות כולן בחצי מעגל, בנות בכיתות ה' – י"א. מפיהן בוקעת תפילת שחרית מקוצרת במבטא רוסי כבד כשהמורה ליהדות 'מנצחת' על המקהילה. בין כולן

סיפורה של שליחות
החיים שלנו, הם כמו מסע אחד ארוך. מסע עם עליות וירידות. עם קשיים והתמודדויות ורגעים קטנים של ניצחונות. מסע שמוביל אותנו למקומות קסומים, אם רק

דרך חיים
שליחות זו עבודת קודש שמקשרת את השלוחים עם המשלח- הרבי וכאשר השלוחים מרגישים קשורים לרבי הם מרגישים את הכוחות האלה שהרבי נותן להם בתור שליחים

שליחות עם הזמן/19
מכאן הציווי ל'ירידה' לשליחות, כי על ידי עבודה עצמית לא נגיע לשלימות. יש לרדת ולהגיע ליהודי הפשוט להאיר את נשמתו ולהוסיף בו חיות ואז נזכה

אמא, גאה בך!
יצא לי לדבר עם אימי ממש לפני אותה שיחה והזכרתי לה על ההצעה שלי לפני שנים שפשוט יפרדו… ואימי הצדיקה אז אמרה לי שגם היא

את באמת רוצה?
השאלה היא- למה אנחנו מתכוונות שאנחנו אומרות את המילה: "אני רוצה"? אבא של משפחה אחת היה מכור לאלכוהול, למרות המחאות של בני הבית. הוא הוציא

לאהוב באמת
זה התחיל מזה שנקלעתי לסיפור מביך לא נעים בלשון המעטה כאבתי אותו לבד אי שם אני ועצמי לא, זה לא סיפור מסוכן ואין כאן חובת

פ"ש בקטנה
הרי כבר לפני 3000 שנים אמר שמואל הנביא : " הַחֵפֶץ לַיהוָה בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל יְהוָה? הִנֵּה שְׁמֹעַ, מִזֶּבַח טוֹב. לְהַקְשִׁיב, מֵחֵלֶב אֵילִים"… הקב"ה

דבר תורה לפרשת תרומה
אולם, אם יהודי קיים מצווה מסויימת למעשה, ואפילו לא ידע או לא התכוון לקיים את המצווה, נחשבת לו המצווה שקיים. לעומת זאת, אם כיון כוונות