
הפנמה

פשוט מבינה
את מתוסכלת כואבים לך החיצים את מתבלבלת כעס את הכאב מעצים את ילדה טובה שנפלה לבור עמוק יש בך אהבה רק תפסיקי כבר לדחוק
לבד לעד
במשפחה לא מוצאת את סיפוקי נמצאת כך עם עצמי, לבדי והלבד הזה שגורם לדחקי פשוט אומר לי- תתמודדי ותמיד אמרו לי שאני היחידה

חסידה, חסידית
חסיד זה למסור עצמי לרבי, בכל רגע ורגע,בכל נשימה להרגיש קשורה! וליישם, להפנים.. המילים הכי עוצמתיות שיש! לא רק למלא את עצמי בלימוד, להתפלל מנחה

זה לא נכנס
אני לומדת שיחה ומרגישה שזה עובר לי ולא נכנס. כאילו אני מבינה בשכל אבל זה לא משפיע עליי. יש לכן עצה איך להפנים מה שלמדתי?
חיילתלעד!
כעת אחרי "באנקט הסיום", אני חושבת על הדברים, ומכל כיוון, הם יותר ויותר מוזרים. אורו? הסתיים? חלף? עבר? נ-ג-מ-ר! לקח זמן עד שהבנתי, שאמנם במציאות

ה' תמיד איתי
יש ימים כאלה שהכל נראה לך גרוע. שאת לא מבינה כלום בכיתה, וכל הדברים נופלים לך מהידיים. אותו יום היה כזה. היה מבחן בחשבון על
בן אדם לרגע
אז אני מעודדת, מזכירה למי ששקוע בכאב שיש שמיים מעליו. שהכל פתוח-תמיד. שהחלק אלוקה שלו צמא ומשתוקק. שאין רע יורד-יש רק כואב. אני מאמינה בכל