המתנה

  עשר שנים אחרי. אוף. אני שונאת ללכת מאחורי הבתים. תמיד יש שם אנשים מעצבנים ורעש. "טה טה טה! נערה אומללה. מסתובבת בכפר כאילו אין

איך השפיות נעלמה עם מירוץ החיים אף אחד לא מראה את מה שקורה בפנים בוכים לכרית בעצמם מתביישים מה יהיה עולם? מתי יהיו פה בני

חסידית ממש מקושרת אני אהיה. החרוצה שהכי מצטיינת אני אהיה. בסולו ואפילו זמרת אני אהיה. יפה כמו שאת אוהבת אני אעשה. כבר שיבוץ למטבע שיש

כבר לילה, וכל הכוכבים מאירים את החושך, ואני עייף. ואנחנו מחכים. כבר חורף, וקר, והוא הביא צעיף, שותק. הגיע גם קיץ, ואנחנו עוד מחכים. התייאשתי,

עומדת בחוץ. מהססת. לא מחפשת. לא נוגעת. לא רוצה לדעת. כן נחרצת. שעדיף להישאר כאן במקום שלי הטוב. הבטוח. ככה. כמו שהוא. לא סגור. לא