הדחקה

ושוב אני מדחיקה
הרווחתי רק שזה ירד. וישקע רק בכאילו. ורק יתווסף לגל אבנים
הלכתי
שכחתי מי אני הלכתי לאיבוד בתוך החושך ושם מצאתי את עצמי פתאום נעלמתי
ככה הצלחתי
הולכת, צועדת חושבת שמודעת אך בלב מגיע קול שהורס לי את הדממה, אך בלב מגיע קול שהורס לי את השמחה. אבל אני יודעת, כן אני
מה הדרך הנכונה?
איך אדע לאן ללכת? איך אדע במה לבחור? החיים אולי רוצים אחרת?! איפה אני במסלול? הכי קל להדחיק הכי רחוק שרק אפשר מצידי להשליך לים.

ללב היקר שלי!
אני יודעת שאני לא תמיד מקשיבה לך אני יודעת שאני חונקת אותך ולא מרשה לך להוציא כלום כמעט החוצה אני מצטערת שאני משאירה לך את
הלב
אולי אתן מרגישות אחרי תקופה סוערת מידי רגשית דממת אלחוט. הלב לא עמד כבר בעומס והוא הציב חומות על גבי חומות כדיי למנוע את הכאב
המגירה
לפתע פתאום בלי הכנה בלי שיסבירו לי את כללי נימוסים נפגשנו כך כמו שני זרים התיישבנו לשיחת עובדים הוא סיפר לי את מה שקרה חלקו
שירה./7
לפרק הקודם לחצי כאן "מה זאת אומרת?" שאלתי אותה. "את יודעת בדיוק למה אני מתכוונת.." היא אמרה והחיוך הזה שלה… אלוקים, תעזור לי להשתלט על
לשבת ולכתוב
מנסה להשתיק ת'מחשבות והן פוצעות ודוקרות לרגע אחד לא מתחשבות כאילו לא חושבות על מה שהן גורמות ואת רוצה כבר להוציא ולפרוק אך מה
מה נטרק???
אני טורקת את הדלת מאחוריי, שם נמצא האני הישן, מפורק, נעלם בבלאגן. אני טורקת את הדלת מאחוריי, ומזמינה אתכן לבוא איתי. להשאיר מאחור את כל