ג' תמוז

רְבָבוֹת חֲסִידִים בְּדֹם. בִּלְבּוּל וְעֶצֶב נוֹצַר.

אני מבינה אותו לגמרי. ואומרת אמן על כל מה שהוא כתב.

בחדשות אומרים: התקופה של חב"ד נגמרה. אף אחד לא האמין שהיא רק תגדל ותשתכלל.

  אבל אז דיברתי עם חברה משיחסטית (אגב משיחסטים – הם חמודים. לא מוזנחים ולא כל הסטיגמות האלה) והבנתי עד כמה ההשקפה שלנו שונה, שהיא

כן, אני יודעת שמה שקרה בג' תמוז – קרה. וכן, יחד עם זה אני מאמינה שהרבי עדיין איתנו. אני כותבת לרבי. מתקשרת אליו. לומדת את

לכולנו יש מטרה אחת, מטרה ברורה.

על מי שאני מתחת לכל החיצוניות על האמונה שלי שמבטאת המון למרות שיש גם חוסרים בזה הצניעות, האגו, הקללות, ההתנשאות ועל עוד כמה דברים שאני

אני לא יכולה שלרבי שלי מצמידים זצוקללה הילולא, יום היארצייט זה צורם לי, ממש איך אפשר ??? ג' תמוז- חושך הגלות כפול ומכופל, אך הרבי

אבל לא. זה לא קרה. הרעבע אמר עשו כל אשר ביכולתכם! אז חברות! זה בידיים שלנו!! כל אחת שתטול ידיים תגיד פרק תהילים תתן צדקה

רבי, שיחות, מאמרים, דולרים, יחידויות ועוד ועוד. הכל נגמר? הפסיק?? לכאורה כן.. ג' תמוז הגיע. 25 שנה. לא הגיוני ולא נתפס. לפעמים כשאני מסתכלת על