קבלת התורה בגאווה.
והוא מאמין בה, הוא בשמיים. מאמין וסומך עליה שהיא תעמוד בהוראות, שתדע לקיים אותם.
והוא מאמין בה, הוא בשמיים. מאמין וסומך עליה שהיא תעמוד בהוראות, שתדע לקיים אותם.
מתמטיקאי: "איך כותבים 4 בתוך 5?" סיני: "האם זו בדיחה?" יפני: "בלתי אפשרי!" אמריקני: "השאלה לא בסדר!" בריטי: "זה לא נמצא באינטרנט" יהודי: "F(IV)E" זה
תראי מזה. נבחרת להיות בעם הנבחר מתוך כל העם הנבחר הזה, זכית לקיים תורה ומצוות ולא מספיק הזכיה הזו זכית להיות חסידה ועוד איזה חסידה

ואוו. אני חב״דניקית! אני שמחה! מאושרת! הרבי בחר דווקא בי, להיות שליחה שלו, שמאירה הסביבה… כשאני הולכת ברחוב, אני הולכת בראש מורם, זקוף. אני

אפילו שהוא היה האדם הראשון נזר הבריאה, ואילו אני אחת מתוך מיליארדי בני אדם…
לא היה לי מה לענות. כשלא עושים שום דבר שמייחד אותך בתור יהודי, באמת אפשר ח"ו לא להבין מה ההבדל. וחשבתי עם עצמי למה לא
יצאתי. חם. מסיכה. אני דוהרת עם הקורקינט את נחלת בנימין עוברת לרוטשילד. כן אני גרה בתל אביב. אני יורדת יורדת עד לכיכר הבימה. עברתי שם
תגידו שזו גזענות. תגידו גאווה. תגידו שזה כבוד מדומה. תגידו. אבל אני עדיין חושבת, שלהיות מהצאצאים הישירים של אדמו"ר הזקן והאדמו"ר האמצעי זו זכות עצומה.
סבתה גידלה אותה הרבנית שיינא באווירה חסידית גדלה על שמה אני קרויה.. בזכות מעשיה המיוחדים זכתה להתחתן עם בן-דודה שמואל שברבות בימים נהיה רבי לחסידים

הבנת משהו שהדהים אותך? על המשפט הזה לחצתי כדי לכתוב את הפוסט הבא, והרגשתי לראשונה שזה המשהו שעליו אני הולכת לכתוב. חג שבועות כנראה כבר

לפרק הקודם לחצי כאן זוכרות את הטיסה לרבי בקבוצה של כ"ב שבט? אז חוץ מהתפילה באוהל שהוזכרה בפרק הקודם, כמובן היו עוד רגעים רבים שצרובים

הייתי ביום רביעי שעבר בראשון לציון במחסן של יריד החסידות. נכנסתי, אני רואה מין אוהל קטן. עם הרבה ספרים בערמות. ואיזה מוכר חבדניק יושב לו
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
כל הזכויות שמורות לאיטי פרוס, תשע"ח.
עיצוב: סטודיו נחמי שלנגר איור: אלישבע מימון בניית אתרים: נטוורקינג – אתרים שעובדים בשבילך