
בריאות


אובססיה😑
אוחח, תגידו, רק לי יש מן אובססיה מוזרה להסתכל על פינות? נגיד, הפינה של המסך של המחשב. יש לי דחף כזה להסתכל שם כל כמה
אזהרה! בדיחה נוספת לפנייך!
שותפות יקרות!! בעקבות הקורונה החלטתי לארגן בביתי כנס חרום בנושא הגנה ומיגון מיוחדים נגד הקורונה, הרצאה מרתקת אודות שמירה על הבריאות. — כצעד ראשון למען

התחסנת כבר?
עכשיו זה כבר לא בתיאוריה, התחסנת כבר? את מתכוונת להתחסן בקרוב?

כיליטיס שמיטיטיס
הי בנות יש כאן מישהי שיש לה כיליטיס בשפתיים? מה עוזר לכם לשים על זה? מה מרגיע את הכאב והנפיחות? יש לכן עצות? (כיליטיס זה
#משפטשאהבתי
”בני אדם מאבדים את בריאותם כדי להשיג את כספם ואז מאבדים את כספם כדי להציל את בריאותם"
איפה אתה, כאב?
הגוף החלים ונדמה היה שגם הנפש.
מסתבר שלא כל כך…
קצוות של לחם
גייסתי את אחותי למשימה הנעלה של הצלת לחם יהודי משמד

מתכון לנישנוש
יש לך איזה שהוא ממתק טעים/ שייק/ משהו בריא וטעים לשתף את המתכון? אני מאמינה שיש עוד כאלו בדיאטה ואין מה לנשנש כשרעבים😔 נשמח
אתגר של נכות
אני ילדה נכה, עברתי תאונת דרכים קשה וניצלתי ב"נס" רק עם נכות קשה ברגליים. שזה אומר שאני על כסא גלגלים… את הקושי שלי רובכן בוודאי
פתאום (?)
ופתאום כבר לא כל כך קשה לאכול ופתאום קורה שאני נרדמת בלי לעבור עשרים התקפי חרדה כדי לזכות בשינה הנכספת ופתאום אני אפילו שוב כותבת

למה להסתיר?
כולם ידברו על זה, יתפללו. ויש כל כך הרבה אירגונים מדהימים שמשתדלים לעזור. יתומות יכולות לצאת יחד לשבת משותפת. בנות עם סוכרת, משפחה עם ילד
חברה אהובה שלי
אם את באמת אוהבת אותי תשמרי ממני מרחק אם באמת איכפת לך ממני אל תתני לי חיבוק על הבוקר אם אני באמת מעניינת אותך אל
שיחה על מסיכה:)
מסיכה 'על הפנים' למרות שכ"כ חם בחוץ וכפפות, זה לא נעים אך בטח נחוץ ושניה לפני שנכנסתי עוצרת לרגע, שוהה וליושבות בפנים הצהרתי אני שומרת
יעבור?
למי יש כוח לשמוע שזה יעבור ושזה ניסיון אמנם קשה אבל ניסיון למי יש כוח לשבת בבית בחופש שכבר הפך לשגרה מאוסה אז אני יושבת
מפחדת עלייך, אמא
פחדתי לכתוב את זה, כי זה דבר שמעולם סיפרתי לאף אחד. אמא שלי חולה. היא במחלה כרונית כלשהי שדורשת הרבה. עכשיו, כשהקורונה משתוללת בחוץ היא
יא קורונה
עומדת לי עם כתר חושבת שאת בסדר הורסת חתונות סוגרת תבצפר וזו המעלה היחידה שלך את זורקת מבנים לפח רק בגללך חברה בבידוד בנדוד בבידוד
המילה ההיא….
מילה קטנה שמסתתר מאחוריה נגיף ענק. שלא פוסק לא פוסח על שום מדינה והחולים הם רבים והנשימות להם קשות אך הם בכל זאת מתמודדים ושורדים
תתעורר, אבאלה
יום בהיר, מגיעה לבצפר באיחור, כמו כל יום לאחרונה. נכנסת, עולה במדרגות- מסדרון של כיתות ט-י. "הייי רבקי מה קורה? יההה מושקא הגעת גם.. איך


stand up 2/2
כמו שהבטחנו, החלק השני והמעניין לא פחות של הריאיון עם מיכל לויטין:) שיהיה בהנאה!
שירה.
"שים לב לאן אתה הולך, ילד" הולך. ילד. כך, בלי שום הקדמה מראש. הנחתת את זה עליי אבא כאילו יש לי כוח לחשוב עוד. אתה
מה אני יכולה לעשות?!
אילו הייתי יכולה להעביר לכן את מה שהלב שלי מרגיש.. את ההרגשה של הלבד של לבוא לביה"ס עם חיוך ואף אחת לא יודעת מה קרה

לא מסוכן להתחסן?
לאחרונה שומעים סיפורים על אנשים שלא התחסנו משפעת וקרה להם כל מיני דברים מפחידים.. אבל תכלאס זה מפחיד להתחסן כי שמענו סיפורים על אנשים שהתחסנו
זאת לא דיאטה!
לעולם אל תוותרו על ארוחת הבוקר ארוחת בוקר זו ארוחה מאוד חשובה ולכן צריך לאכול ארוחת בוקר בזמן, שתהיה בריאה ומזינה .20 לעיסות בכל ביס,
כואב
אני כל היום בבדיקות בגלל שיש לי כאבים מטורפים.. בבטן.. ושום רופא לא מוצא כלום.. הכאב אין סיכוי שהוא מגיע מלחץ ואני מוצאת את עצמי
יד על הלב/2
הלכנו לקרדיולוגית. אני אחרי בית ספר, אימי אחרי עבודה, ואחותי הקטנה ישבה בעגלה מפזרת חיוכים מתוקים. היו מספיק אנשים שהמתינו בתור ואני רציתי לנצל את
חיים בצל הבריאות/5
ועכשיו ב"ה רמת הנוזלים במוח תקינה. והכאבי ראש ירדו פלאים. (הפלא הזה הצריך הרבה עבודה להזכירכן;) ) היה אפשר לחזור לימים היפים. שמוסיא מגיעה למיון
יד על הלב/1
אז בתור ניסיון אחרון, תנסו אולי להיזכר איך קפצתן בגומי? בחבל? שיחקתן תופסת? קצת קשה לשחזר, אני מניחה. מה? עשור או שניים חלפו להם לבטח…
לשמור על הבריאות/3
זה היה בתקופה של סוף שנה. כשסוף סוף נזכרים כל הדברים הנחמדים לבוא טיול שנתי. שבת בנוח. קורס מדציות… ובאירועים מיוחדים מעין אלו חיים על
היא דגרה
ואני חולה אז המילים נשפכות ממני כמו תערובת ירוקה סמיכה דביקה ומגעילה ואני מקיאה את כל הרעל שהיה אצור אצלי בבטן עוד כשהייתי בריאה ויש
ללכת עד הסוף/2
אני חייבת התנצלות לכל השותפות… כתבתי פוסט, נתתי לו כותרת '1', אמרתי שאני אמשיך בפוסט '2', וזה היה אמור לקרות שבוע אחרי, אבל– זה התחיל
חיים בצל הבריאות/4
-באפידורל ניקזו לי כמות נכבדת של נוזלים. ולאחר מכן זה היה בעיקר זריקות. וכדורים. הייתי צריכה לקחת מספר כדורים ביום. שינקזו לי את הנוזלים שהצטברו.
חיים בצל הבריאות/3
וזהו. חשבתי סתם עייפות או איזה תרגיל שהסתבך והמוח לקח את זה קשה מידי. אבל כשזה חזר בערב. ועוד פעם. ולאחר שבוע. ואחרי יומיים. זה
מקום במרחב
אח שלי בן ארבע – "יש לך תינוק בבטן?" אחותי בכיתה א' – "למה את אוכלת כל כך הרבה? אה, זה כדי שתוכלי לגדול?! אבל
העיקר (ו)הבריאות
הפעם אני הולכת לכתוב טור קשה לעיכול. אני יודעת בוודאות שיקומו לי מתנגדות לרוב, ושהטוקבקים כאן ירעידו אדמה, אבל הרגשתי שאני חייבת לעשות זאת –