בניית אישיות

למה זה אכפת לך?
אני רועדת מזיקיות.
ולא בכדי.
מכירה את הסיוט שלהן יותר מדי מקרוב.
סבתא בישלה דייסה
אני אלופה בדייסות אלופה תגידו שזה מאכל של זקנים נכון, אני זקנה בחכמה. הדייסות שלי בדרך כלל נשרפות קצת למטה אבל עם קינמון וסוכר,
קטן-גדול
קול קטן ודקיק כמעט נעצר, לרגע נחלש ובמשנהו גבר. היה זה כל מנגינה ערבה ונעימה של סיפור עתיק יומין על מאבק ותקומה. וכמו שלהבת אש
איך את לא שואלת כלום?
שלום, באתי להתוודות. לעולם לא נדע מתי תבוא שעתינו לעזוב את הפרוזדור בדרך לטרקלין, אז החלטתי להקדים קצת (או שלא). סתם. רציני עכשיו. אני לא
בחרתי לא להתייאש
לא כל אחד יכול להיות בה, לא כל אחת יודעת ללכת. חלק ירתעו, חלק יצחקו ויגידו שאין שם מה לחפש. אבל ככה זה תמיד היה
מסיימת י"ב
איך קורה שזה נשמר? על אף שנפרדות דרכינו ליבי היום הוא חלקיקים ממי שאת נושאת אותך איתי גם במרחק את כל מה שפירקנו וניפצנו לרסיסים
נסיקה/5
איך אומר השיר המפורסם משל האופניים? אם הגלגל מסתובב מאליו וזה קל סימן שאתה בירידה. יפה מאוד. אבל לא, להיות בירידה זה לא קל בכלל.
מה שאת יכולה להיות
תפרשי כנפיים תבני בניינים. תשגי באשליות, תתעלמי מכל מה שאומרים. תחפשי את האמת שלך, אל תוותרי. תחיי, תנשמי. תצעקי את עצמך לכולם. אל תתחשבי באף
למה צריך חברות?
אז אם ככה, מה החברו•ת נותנת לי בכלל? היא נותנת הרגשת ביטחון וחמימות בלב שמלווה אותי גם כשאני לא בקשר כבר, החברות נותנת גם מבט

יש לי חלום
לילה אני לבד. מרפסת גדולה בירושלים, אוויר קפוא על הפנים שלי. מתחת לסוודר צמרירי ומחמם שגדול עלי בכמה מידות, אני חושבת. חושבת על מי שהייתי

אולי יש לך תשובות?
איפה לדעתך נמצאת הדרך לאושר אם לא בתוכך למה את כל הזמן חושבת שאילו היית בגלקסיה אחרת הכל היה מתנהל לתפארת כמה חייבת את עצמך
לוח הלב
פתקים הזמנות אבדות מציאות בלוח ההוא הכל נמצא- כל מה שליבך זקוק לו קרוב הוא נמצא- כמעט מרחק נגיעה כמעט- כי בשביל לגעת זקוקים לאומץ
ואצלי?
יש אנשים שהכאב אצלם מתבטא בפרץ שמחה, יש כאלה שמעדיפים את הבריחה. יש אנשים אצלם הכאב הוא רק מצב רוח בלתי נעים, ואצל אחרים הצהלה
גם לי יש אח על הרצף/12
לסגור תמיד את הדלת לנעול את ארון הממתקים לסלוח מהר לבכות כשעצוב לצחוק כששמח לעשות בלי דעה של הסביבה מסירות עקשנות התמדה לאהוב בלי תנאי

לצאת מהדעות ולחזור
אבל את כל כך מעצבנת. אלוקים, מעצבנת ברמות לא תקינות ולא אנושיות, לפחות על פי דעתי. אני לא חושבת שיש אי מי בעולם הגדול הזה

טינייג'רית/9
תהליך תהליך תהליך הכול זה תהליך, כל החיים, כל התמודדות נכונה באה רק בתהליך וכל תחילת תהליך בנוי מהבנה רצון ויעד הבנה רצון יעד, ואו!
ביקורת שמגדלת אותי
למשל תחשבו על הפתגם שהיה באחד הימים השבוע: "אהוב את הביקורת כי היא תעמידך על מקומך האמיתי" אאוצ'. בואו נדבר על זה קצת, כי מי

תחפושת
היה לה פרצוף מאיים, ובגד שעיר ומילים, ואיום. יום אחד, הם קילפו אותה מעלי. שרטו, גירדו לי אותה מהעור. הפשיטו מהפרצוף. הראו שבעצם בפנים.. אני

אלברט
תדמייני שאת נכנסת לחנות ה"אלברט" שלך, חנות בכותרת ,החברה. חנות שקונים בה אושר. (?), שם טוב, כבוד, הערכה, אהבה, יחס, תעסוקה, הנאה. את עומדת מופעמת,
יודבתיות! איך גדלנו
בואו, בואו נדבר על זה פתוח, תודו שיש איזה משב קל של עצמאות שמנשב כבר בכיתה, מממ..משב קל? רוח סערה… במה את ממשיכה שנה הבאה,
אפשר קצת שקט?
לאחרונה אני מרגישה שאני צריכה להיות עם עצמי. צריכה שמיים,דשא, עצים, אויר טוב, בקיצור טבע מדהים ו…רק אני. בלי חברות, בלי פטפטת,שום דבר. שקט. אני
התפתחות וצמיחה אישית יותר חשובות
לכל מורה בעולם אני רוצה לשתף אותך במה שאני מרגישה וחושבת עליך, יכול להיות שזה יישמע מבחינתך חוצפה ושתכעסי על הנועזות הזאת להגיד את המילים