בכי

וכשהכוכבים מאירים את השמיים ועם הזמן נעלמים, אני שוכבת על הדשא הקר והרך, מנסה לעכל לתת ללב להיכנס. ובאמצעותה של התפילה, כשהדמעות המהירות זולגות, אני

צחוק ובכי. דמעה על לחי, שחרור.

כשאני מגלה שהעולם התקדם ואני נשארתי בתמימות שלי, זה גורם לי לבכות, והרבה.

הַלַּיְלָה בָּכָה, הִצְטָרַפְתִּי אֵלָיו. טוֹבִים הַשְּׁנַיִם.

הַשֶּׁמֶשׁ מְכֻבֶּה אֲנִי כְּבָר לֹא מִסתָנְווֵרֶת לָמָּה יֵשׁ לִי דְּמָעוֹת?

אֵין כָּאן בְּצָלִים אָז לָמָּה הָעֵינַיִם שֶׁלִּי דּוֹמְעוֹת?

תְּנוּ לִי לִבְכּוֹת עִזְבוּ אוֹתִי בְּשֶׁקֶט!!! שׂוֹחָה בְּתוֹךְ עַצְמִי.

לא רוצה לבכות!!! — הדמעות בעיניים לא שואלות כבר.

רוּחַ וְשֶׁמֶשׁ; מֶרְחָבִים וְאוֹר רוֹצָה לִבְכּוֹת

גם לך קרה פעם, שצחקת עם חברות את הצחוק של הלייף אבל בפנים רצית לבכות את נשמתך?

לבכות עם דמעות זה חכם, רק מתי שיודעים לנגב אותן, ולמתוח חיוך אמיתי.

וַחֲתִיכָה שֶׁתָּלְשׁוּ מֵהַלֵּב וְחָשְׁבוּ עַל טוֹבוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּלִי רְגָשׁוֹת קָבוּר בָּאֲדָמָה. וְרַק אֲנִי צְרִיכָה לִקְבֹּר אֶת עַצְמִי כְּדֵי לִמְצֹא אוֹתוֹ. לְהַתְחִיל לִבְכּוֹת, כְּדֵי לַחְפֹּר אֵי

אוףף דיי אני בוכהה עכשיווו זה לא פייר פשוט לא פייר!!!!!! אתה צועק עלי בעצבים, לא שומע את הצד שלי… עם עצבים אתה לא תחנך

מתנצלת-רציתי לצחוק ויצא לי לבכות..