בחירה

הן בנות 17 בערך, לבושות די שונה ממה שאני לובשת עכשיו, ובכלל…

היא עברה ושמעה מכל אחת מה היא אומרת, ואני מופנמת שכמוני מילאתי את פי מים

"זה" היא מסמנת עם הראש לכיוון הידיים שלי. "זה?" אני מסתכלת עליהם בפליאה, "מה הן עשו לך?"

"הדעת הזאת לכולם? ז"א לכל היהודים?" אני שואלת, מהורהרת.

אני קמה. מעיפה מבט אחרון לנוף הרחוק. הפסגה קוראת לי. העיניים חולמניות, אבל לא בטוחה שארצה אי פעם לחזור אליה

נכנסת למיטה ורגע לפני שעיני נעצמות לחלוטין אני מהרהרת בסיבהשגרמה  לי להיות כ"כ חסרת מנוחה בעולםשבחוץ..

במה בחרתי כרגע?! באמת. רק בדרך שלי.. הגדרה טובה, או פחות- ממה שצריך להיות.

בתוךהאנושות בכללה, היהודים נבחרו בתור אומה וניתנו להם – בנוסף ל'שבע המצוות' – כלהמצות האחרות של התורה

'ראית מה זה?' מחשבה עפה לי בראש 'אם היית מתפללת את כל התפילה, לא היית מספיקה כלום! אז אולי באמת יותר טוב ככה' 

בטח שזה בסדר! אני רוצה, כ"כ רוצה! היא מהממת בלימוד שיחות ודיחיכיתי לזה.

קמה, מעיפה את הפלאפון הכי רחוק שאפשר ומתיישבת ללמוד רציני. אחרי 3נושאים אני קמה

לא אכפת לי מה'קצת פתוח'.. ' אבל עוד לא בחרת אחרת!'

שוב נהיה שקט, היא נותנת למילים לחלחל.. אני מרגישה מוזר.

היא בסמראט, ואני תוקעת מבטים קצת עליה והרבה לא