
אלוקים ואני


אם תמצאו
משהו מציק לה, והיא לא יודעת מה, אבל הלב לא מסכים להשתתק

בנה ביתך
טָמַנְתָּ בִּי אוֹצַר וַאֲנִי בִּזְבַּזְתִּי, חָיִיתִי בַּחוּץ

אין
אם את כפילה שלי או קצת דומה לי, את בטח מעקמת את האף היפה שלך

ספר לי
סַפֵּר לִי מֵאַיִן בָּאתִי וּמָהֵן הַדְּרָכִים שֶׁבָּהֶן אֲנִי הוֹלֶכֶת






תגידי לי?
לפעמים, אני רק מחכה, שמישהו יבוא ויגיד לי מגיע לך הכי טוב שיש, יקרה ולא כי את הבת של אלוקים אלא בזכותך עצמך.


לפעמים
זאת מילה טובה, מישהו שיאיר לי, ישים לב, יחייך אלי חזרה. לפעמים, כל מה שאני צריכה זאת כתף, משהו להישען עליו, להוריד את הראש ולשחרר.



My Matrix
את מנסה להבין, איך יכול להיות, כמה ולמה ואיך. ושוב תמיד זה קורה

אתה שומר עלי.
הבטחתי שאני לא רואה סרטים לא טובים כשהיא מחוברת.


חולת אהבה.
מיוסרת מאהבה. הנשמה לא מרפה, היא לא משלימה. רוצה לנתק את החבל. יש למישהו מספריים?

אבאאאא
אבא!!!!!! אני רוצה להשתנות… אני רוצה ללכת מכאן ולחזור בעוד שנתיים משהי אחרת…

טוב להודות
ואיך פעם שפתיי המשיכו למלמל, גם כשהתעקשתי להאמין אחרת


מתחדשת
מבין העננים שהקיפוני נפלתי. נשאר רק הערפל של חיי, והשבועה אשר נשבעתי


מי זאת הילדה הזאת?
מלפני 3 חודשים בדיוק מי זאת הילדה הזאת ומה זה החיוך הזה, שמנסה נואשות לחפות על עיניים משקרות שתי תהומות של כאב משופשף. מי זאת


למה
ולמה שוב אין לי את מי להאשים, רק את הלב שלי, שדורש לכאוב. סתם.

אהבה, השם, אני.
האהבה היא שורש כל רמ"ח מצוות ובלעדיה אין להם קיום אמיתי! (תניא, פרק ד') תקראי שוב, זה דורש.

הוא אוהב אותך.
אולי את לא מרגישה, ואולי את קצת אבודה. אולי את חשה כאב, ואולי נשבר לך הלב. אבל תמיד תהיי איתו ילדה קטנה שלו שמתרפקת על

תודה.
תודה על עוד יום, עם עצב, כאב וחור ענק בלב. תודה על עוד יום, עם אוויר, נשימה, צחוק ואושר מזויף. תודה על עוד יום, מלא


האמונה הבוערת בקרבי
לך כל בוקר להודות עושה נפלאות נותן לי אורותת לשבח תהילותת או.. או.. או.. תודה לך השם שאני נושם חי וקיים ישר ונאמן השם הטוב


אם תשאל
אני גם בלילות לפעמים בוכה, וגם לי תסבוכים ובעיות, וסה"כ אני אחת רגילה


מכתב אליך
תקראי אותו, ותטפחי לעצמך על השכם. תביני, תעריכי את זה שכל זה בא מתוכך



תן לי את הדעת
בבקשה תגיד לי מה אתה רוצה ממני ברגעים האלה. תגיד לי כי אני לא יכולה ככה יותר.
