אלוקים ואני

עם ניסיון של שנים הוא מוסר לי, שאני אקלע

משהו מציק לה, והיא לא יודעת מה, אבל הלב לא מסכים להשתתק

טָמַנְתָּ בִּי אוֹצַר וַאֲנִי בִּזְבַּזְתִּי, חָיִיתִי בַּחוּץ

סַפֵּר לִי מֵאַיִן בָּאתִי וּמָהֵן הַדְּרָכִים שֶׁבָּהֶן אֲנִי הוֹלֶכֶת

יצרת בה חור שרק אתה יודע, למלא

זאת מילה טובה, מישהו שיאיר לי, ישים לב, יחייך אלי חזרה. לפעמים, כל מה שאני צריכה זאת כתף, משהו להישען עליו, להוריד את הראש ולשחרר.

אני איתך, חזק בידיים שלך. מוגנת, בטוחה. אהובה.

את מנסה להבין, איך יכול להיות, כמה ולמה ואיך. ושוב תמיד זה קורה

ואיך פעם שפתיי המשיכו למלמל, גם כשהתעקשתי להאמין אחרת

והוא, ה' הטוב, כמו חיכה לרגע זה מרגע בואך לעולמו.

מבין העננים שהקיפוני נפלתי. נשאר רק הערפל של חיי, והשבועה אשר נשבעתי

מלפני 3 חודשים בדיוק מי זאת הילדה הזאת ומה זה החיוך הזה, שמנסה נואשות לחפות על עיניים משקרות שתי תהומות של כאב משופשף. מי זאת

מה לָךְ לדאוג? כשאני שומר עליך מלמעלה

ולמה שוב אין לי את מי להאשים, רק את הלב שלי, שדורש לכאוב. סתם.

תן בי הידיעה איך לצלוח, לעבור אותם בבטחה

לך כל בוקר להודות עושה נפלאות נותן לי אורותת לשבח תהילותת או.. או.. או.. תודה לך השם שאני נושם חי וקיים ישר ונאמן השם הטוב

תקראי אותו, ותטפחי לעצמך על השכם. תביני, תעריכי את זה שכל זה בא מתוכך

תן לי את הכוח לנשום, לחיות, להמשיך לצעוד