אייר-בראש של מילים

אֶצְלִי הַפְּרִיחָה כְּבָר נָבְלָה אֲפִלּוּ שֶׁבָּא הָאָבִיב

רַק תְּנוּ לִי עוֹד חִבָּה וְעוֹד

כַמָּה טָעוּיוֹת יְכוֹלָה רַק יַלְדָּה לַעֲשׂוֹת?

זֶה בִּכְלָל לֹא טָעִים, לֹא בָּרִיא, לֹא מוֹעִיל

נכתב כלפי עצמי, ברגע אמיתי אחד. בציניות מרירה וכנה.

לִפְנֵי שֶׁתַּטִּיף כָּךְ, לְכֹל סְבִיבָתְךָ, אָנָּא דָּאַג גַּם לְךָ

מֵהַצָּד זֶה נִרְאָה שֶׁמַּשָּׂא קַל נוֹרָא

לו היו כל פחדיי מטבעות, אז בטוח הייתי עכשיו עשירה

בָאוּ הַמַּיִם, שָׁטְפוּ הַשְּׂרִידִים שֶׁל פֶּחָם וְשֶׁל מָה שֶׁנּוֹתַר

בְּתוֹכִי שַׁלְשְׁלוּ לְבָבוֹת שֶׁיּוּכְלוּ אוּלַי לְמַלֵּא

מְנַסָּה לְשַׁנּוֹת אֶת עַצְמִי, וּפִנּוֹת מְשַׁפְשֶׁפֶת בְּמֶרֶץ

לְמָה הֻכְנְסוּ הַכּוּרִים וְנִסּוּ לְחַפֵּשׂ בָּהּ מַחְצָב כֹּה יָקָר?

מִתְהַפֵּךְ לוֹ, עַל מִשְׁכָּבוֹ. מְנַסֶּה הוּא לִישֹׁן, לֹא נִרְדַּם

עַכְשָׁו הַבְּרֵכָה כְּבָר סְגוּרָה, לֹא פְּתוּחָה וְאֵין רַחֲצָה

יֵשׁ לִי שְׁלִיחוּת חֲשׁוּבָה, בִּדְחִיפוּת לְחַפֵּשׂ שָׁם בָּעִיר אֲבֵדָה

וְכַמָּה שְׁכָבוֹת שֶׁאָשִׂים לֹא טוֹבוֹת כְּנֶגֶד הַכְּפוֹר הַנּוֹרָא

כַּמָּה בְּדִידוּת אֶפְשָׁר לְהָכִיל, וְכַמָּה אֶפְשָׁר שׁוּב לַחֲשֹׁד?!

אֵיךְ קוֹרְאִים לְחִיּוּךְ שֶׁרוֹאִים עַל פַּרְצוּף כְּשֶׁכְּבָר אֵין עוֹד כּוֹחוֹת?

מְסֻבָּךְ. לֹא מוּבָן. רַק תַּגִּיד, מָה יִהְיֶה כְּבָר אִתְּךָ?

מָה לַעֲשׂוֹת שֶׁטָּעוּת זוֹ טָעוּת, וְטָעוּת לְעוֹלָם הִיא חוֹזֶרֶת

חָשַׁבְתְּ שֶׁכְּבָר לֹא מְשַׁנֶּה לָךְ מִמָּה שֶׁיַּגִּידוּ….

הַאֻמְנָם אֶשָּׁאֵר לְתָמִיד הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה שֶׁנּוֹפֶלֶת?

הִיא תָּשׁוּב לִשְׂרֹף בִּי. לְאַכֵּל, וְלֹא לְעַכֵּל