איך לאהוב אותו באמת?

חיתוכי-אייקונים-ריבועים2_25
שלום לך, שאלת שאלה מצויינת, קצר ולעניין, שנמצאת כבר בספרי הראשונים, ונדונה רבות בספרי החסידות. השאלה הזו נותנת הזדמנות טובה להעמיק ולהרחיב קצת על המצווה החשובה הזו, אהבת ה'. שימי לב שהזוהר הקדוש אומר – 'לית פולחנא כפולחנא דרחימותא' [=אין עבודה כעבודת האהבה]! כמובן שמצוות אהבת ה' מבוארת באריכות רבה בספרי חסידות. והאמת היא, שחלק גדול מתורת ההחסידות מבוסס על 'אהבה'. בכל זאת, ננסה לתמצת לך כאן כמה דברים חשובים שנוגעים לכולנו....

אני זוכרת שתמיד שאלו על הפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך…" איך אפשר לצוות על אהבה? ותמיד כשהגיעו לקטע של התשובה איבדתי את זה… אשמח לתשובה

שלום לך,
שאלת שאלה מצויינת, קצר ולעניין, שנמצאת כבר בספרי הראשונים, ונדונה רבות בספרי החסידות.
השאלה הזו נותנת הזדמנות טובה להעמיק ולהרחיב קצת על המצווה החשובה הזו, אהבת ה'. שימי לב שהזוהר הקדוש אומר – 'לית פולחנא כפולחנא דרחימותא' [=אין עבודה כעבודת האהבה]!
כמובן שמצוות אהבת ה' מבוארת באריכות רבה בספרי חסידות. והאמת היא, שחלק גדול מתורת ההחסידות מבוסס על 'אהבה'. בכל זאת, ננסה לתמצת לך כאן כמה דברים חשובים שנוגעים לכולנו….

להעריץ זה 'הוא', לאהוב זה 'אני'
לפני שנגיע לתשובה, נתייחס רגע להבנת השאלה, מה שיעזור לנו אחר כך גם לענות עליה.
השאלה הזאת נשאלת ספציפית על אהבת ה', וזה למה? הרי אותו הדבר אפשר לשאול על שאר המצוות שבלב, למשל- איך אפשר לצוות על יראה?!
אבל זה לא אותו דבר. יראה מבוססת על ההכרה בגדלות ה'. הנושא כאן הוא הקב"ה. אני יכולה להבין עד כמה גדול ה' או עד כמה רחוק ה' ממני, וזה יעורר בי רגש של יראה. כמו שאם יסבירו לי שזמר מסויים מוכשר מאד, זה יעורר אצלי הערצה כלפיו.
לעומת זאת במצוות אהבת ה', הדגש הוא על 'האוהב'. על עצמי. הדרישה היא שאני אעבור שינוי– שאתחיל לאהוב מישהו, להרגיש קרוב אליו, לרצות בקרבתו, עד שלא אוכל בלעדיו! זה כבר משהו אחר לגמרי. ולכן דווקא כאן נשאלת השאלה העצומה: איך אפשר להגיד למישהו שיאהב משהו? מה, תכריחו אותי פשוט לאהוב מישהו אחר, ולרצות להיות לידו?
במלים אחרות: אהבת ה' – או שיש לך את זה, ואז אין צורך בציווי; או שאין לך- ואז מה שייך שמצווים עליי?

אהבה ישנה מתחבאת אצלי בלב
עכשיו נתחיל עם התשובה: היום שומעים בכל מקום את המושג 'אהבה', ולא תמיד בהקשר הנכון.
אז בואי נגדיר בקצרה: אהבה היא הרצון, המשיכה והנטייה להיות קרוב לדבר הנאהב עצמו. לאהוב גלידה, למשל, זה לרצות את התענוג מהגלידה, ולא אותה עצמה. בדרך כלל, אהבה אמתית כוללת גם רצון להשתייך אל הדבר הנאהב, לעשות לו טוב ולהתמסר אליו.
אהבה מתעוררת אצל האדם כשהוא מוצא בדבר הנאהב קירבה אל עצמו. אני אוהבת את מי שקרוב לליבי, שקיימות אצלו מעלות שמדברות לעולם המושגים שלי, ובכלל, שיש לי תענוג להיות איתו.
כמו שאמרנו קודם, הבסיס של אהבה מבוסס על האוהב עצמו. לכן חייב להיות בסיס מולד באדם שגורם לו לאהוב את הקירבה עם האהוב.
אפילו ילדה מאומצת שגדלה ללא ידיעה מיהו אביה, ופתאום יגלו לה את זהותו, אוטומטית היא תתעורר באהבה אליו! היא לא תצטרך שיתחילו להסביר לה על מעלותיו- עצם הידיעה שזהו אבא שלה, כבר מעוררת אצלה נטייה ומשיכה אליו. זאת אומרת, שגם לפני הידיעה הייתה בה אהבה, אלא שהייתה מוסתרת בה, בלי יכולת להתבטא.
כלומר, בבסיס התשובה שלנו עומדת הנחת יסוד: היהודי והקב"ה הם בעצם דבר אחד. האהבה מושרשת אצל היהודי מלידה. אני לא צריכה לחדש כאן שום דבר, או לכפות על עצמי לאהוב דבר זר. יש בכל יהודי 'אהבה מסותרת' בתוך הנפש שלו, שחפצה להיות קרובה לכל דבר שבקדושה, מתעוררת מכל דבר שבקדושה, וקשורה לאלוקות.

ואם זה לא בא לי בטבעי? נסי להיכנס לעולם שלו
טוב, גם אחרי הידיעה שאנו מצד עצמנו מחוברים אל ה', מה לעשות שהלב שלנו לא דופק מרוב תשוקה… השאלה הגדולה היא – איך עושים את זה בפועל ממש? איך מגלים את האהבה הזאת?
בספרי הראשונים יש על כך מחלוקות ותשובות רבות, אנחנו נלך בדרך רבותינו נשיאינו והבעל שם טוב-
כשאדם עוסק במשהו, קורא על זה ומתעניין בזה, באופן מיידי הוא מקבל משיכה ונטייה לדבר. דוגמא קטנה: אדם שמתעניין מאוד בפוליטיקה, על אף שמדובר בפרטים קטנים וטפשיים אפילו. אבל זה מתחיל לעניין אותו עד שנוגע לו בדיוק כל מה שקורה. כמובן שלא מדובר כאן על 'אהבה', אבל כן רואים מזה איך התעניינות יוצרת אצלנו עניין בדבר.
וזה בדיוק הרעיון. באהבת ה' מצווים אותי על העיסוק בו; הלימוד, הדיבור, המחשבה 'מתוך שימת לב' סביב עניינים המביאים את האהבה. זה כל המצווה, וזה מה שיביא אותי ממילא לידי אהבה. אבל חשוב להבין – התוצאה אינה חלק מהמצווה!
רואים את זה גם אצל שתי חברות, שקשר אמיתי ואוהב הוא כשאחת מנסה להיכנס ולהבין את ה'עולם' של השניה, גם אם לא (ואולי דווקא לא) נמצאת שם ממש, כי בסופו של דבר יש לה חיים משל עצמה.
וכך גם בקשר עם ה'- עצם העיסוק והכניסה לעולם של הקב"ה, כמו הבנת עניינים של אחדות ה' וכדומה, הם לא רק 'סגולה' לאהבה, אלא הם עצמם ביטויים של אהבת ה'.

חיים שלי, בחרתַ בי!
יש כמה 'טיפים' בחסידות איך לעורר את האהבה. הבאתי לך בקצרה את שני העיקריים:
1. 'כי הוא חייך' – האדם מטבעו אוהב את עצמו. כשאני מתבוננת ומפנימה שבסופו של דבר, המקור האמתי של החיים שלי זה הוא, ממילא אני מתעוררת באהבה כלפי הקב"ה שמחייה אותי בכל רגע.
2. 'ובנו בחרת' – הקירוב הפנימי שה' הראה ומראה לעם ישראל, ע"י הנסים הגדולים, והבחירה שהקב"ה בחר דוקא בעם ישראל, להיות העם שלו. הייחודיות הזו של עם ישראל אצל הקב"ה מעוררת בנו להחזיר אהבה עצומה ופנימית. ולכן, אגב, אצל דור המדבר שראו את כל זה בעיניים, לא היה צריך לצוות על האהבה. מצוות אהבת ה' כתובה רק בספר דברים, לפני שנכנסו לארץ.

אהבה מתחילה במעשים, אחר כך גם נעוף
חשוב לי להדגיש לך- מצוות אהבת ה' שייכת לכל אחד ואחת מאתנו! אבל, כמו בכל המצוות שבלב, יש בזה הרבה דרגות- החל מהדרגות הבסיסיות של גילוי אהבה המסותרת ע"י התבוננות שכלית, ועד לדרגות גבוהות של אהבה בתענוגים.
ב'ואהבת' יש 2 פירושים: 1. לשון ציווי. 2. לשון עתיד – בסופו של דבר את תאהבי את ה'. הציווי הוא על ההתבוננות שאמורה להביא לידי אהבה, והכוונה של הפירוש השני היא- שבסופו של דבר, אם תעבדי על עצמך ותתעסקי בזה, את תגיעי לדרגה נעלית באהבה, ותקבלי אותה כמתנה מלמעלה.
איך יודעים שאוהבים? לפי המעשים שלך למען האהוב. הביטוי של אהבת ה' הבסיסית הוא קיום המצוות מתוך חיות. אהבה היא השורש לקיום מצוות עשה, והנה התהליך:
מתוך הרצון להיות קרובה אל ה', אני מבינה שהדביקות בו היא ע"י קיום המצוות, וע"י אהבה יש קיום אמתי ופנימי למצוות שאני מקיימת, כי אני מקיימת אותן מתוך חיות והתמסרות פנימית, בלי כפייה וכיווץ. בחסידות מובא משל על אהבה מסותרת שהיא כמו אדם שאוהב את עצמו, שאין באהבה זו תשוקה עזה, אלא אהבה 'שקטה' ופנימית.
זאת אומרת, שתכל'ס- הביטוי של אהבת ה' אינו דווקא תשוקה עזה וכלות הנפש, אלא מדובר דווקא בדברים של מעשה- קיום תורה ומצוות, או זיכוי עוד יהודים בכך.

ולסיום, המשל שהכי ממחיש את התכלית המעשית של האהבה, מובא בתניא- שם מסביר אדמו"ר הזקן איך האהבה והיראה מרימות מעלה את המצוות, כמו זוג כנפיים של העוף; הכנפיים אינם עיקר גופו, אך הן אלה שנותנות לו את האפשרות לעוף ולהתרומם.

שולחת לך אהבה גדולה,

איתך בדרך, שירה

editor@shutafotbaderech.co.il

מקורות: תניא: ט"ז. מ"ג. מ"ד. הקדמה לשער היחוד והאמונה. ליקוטי תורה, דרך מצוותיך מצוות אהבת ה', והערות הרבי על זה. ור' ספר הערכים חב"ד (ע' אהבה, אהבת ה'). ועוד.

עוד בנושא
לא נמצאו המאמרים המבוקשים
פוסטים חדשים
אתה בוכה על זה כבר שנים
גם אם דמעות לא עולות בי, נשמתי בוכה בלי סוף, זועקת. כל כך מתביישת, מרגישה כמו...

הכוזרית הנודדת

רק אל תסתכל על אמא
הרבנית שלי סיפרה את זה אולי כבר אלף פעם אבל רק עכשיו זה הוציא לי ת'דם כתוב שב...

דומיה נפשי

אמא מורה?
היי, אז אמא שלי מורה בתיכון, וקצת קשה לעשות לפעמים הפרדה.. יש לכן טיפים איך ל...

אנונימית

לשאול?
האם אתן חושבות שנכון לדון באתר כאן על כל נושא שהוא? כולל על נושאים מהותיים וכ...

קול שפוי👌

שידוכים וליבי קליין-משתלב😆
טובב אז נתחיל בשאלה על השידוכים.. פליז רק מי שהתארסה וכו שתענה לי. קראתי בכל ...

.

כלל ראשון להצלחה: טיפשות
כדי להצליח בחיים אדם חייב להיות נבון, אבל להיראות טיפש.הבנת? תסבירי

שירבוטית

קשהמאתגר
הדבר שהכי קשה לך את הכי צריכה לעבוד עליו

תראו אותי:(

אני זו לא אמא שלי. נ ק ו ד ה .
מתי יבינו שאני זו לא אמא שלי??? נכון, היא מיוחדת, היא באמת נדירה. אבל מה הבעי...

אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות