היי שותפות😘
שיר עמוק שכתבתי בזמן משבר,
ההשראה הייתה מוששש..
בכיתה הוא מורה
וקירות הם תלמידיו.
דפיו עפים מחלון פתוח
רוח
האם את תקחי את מילותיו?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
תגובה אחת
היא עדיין בקושי קולטת את זה
היא פה
בין קטלי ילדותה
בבית הספר היסודי
היא. היא המורה.
הבטיחה לעצמה שלא תחזור לפה לעולם
מפה לשם החליפה עמדות
אמרה לעצמה אין מצב
אני לא כמו כולם
ולפתע פתאום נאלמה דום.
עוברת במסדרון
צרחות של תינוקות רבן
ילדות רצות
והילקוט על גבן
יושבת בחדר מורות
מנסה להיות שקופה
כל כך מוזר שפתאום
השתנתה לה העמדה
פעם בהיותה בד אמות אלו
רק רצתה להיות נראת
שהמורות יראו אותה
והאמינה שאולי תגיע העת
כותבת מילים
שעפות ברוח
המחשבות רצות
והיא רק רוצה לנוח
חושבת מה הלאה
והאם כל זה נכון
והיא מנסה לנשום
באבא לחזק את הביטחון.
כי אם אני פה אז יש סיבה
ובטוח מישהי לי מחכה
אז אני אתפוס את השליחות בשתי ידיים
ואקווה שהדרך לא תיהיה מדי ארוכה.
בכי קל שומעת
כשלוקחת אוויר בחוץ
אולי זו עוד תופעה של משמעת
או לב שמחכה לחילוץ?
נ.ב. תודה לך על ההשראה!